יעקב בן אשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "בעל הטורים" מפנה לכאן. לערך העוסק בשם-עט של הסאטיריקן אהרון צפנת, ראו אהרון צפנת.
רבי יעקב בן אשר
Yaakov ben Asher.jpg
לידה 1269
ה'כ"ט
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה קלן, ארכיבישופות קלן
פטירה 1343 (בגיל 74 בערך)
ה'ק"ג
הרפובליקה של ג'נובה כיוס (אנ'), הרפובליקה של ג'נובה
כינוי בעל הטורים
מקום קבורה טולדו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1343 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ראשונים
תחומי עיסוק הלכה, פירוש לתורה
רבותיו אביו הרא"ש
חיבוריו "ארבעה טורים", פירוש "בעל הטורים" על התורה, קיצור פסקי הרא"ש
אב רא"ש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים". במהדורות מקראות גדולות של חמישה חומשי התורה ואחריהם ברוב ההדפסות של החומשים צורפו הערותיו על גימטריות ועל המסורה וקישורם לדברי חז"ל תחת הכותרת "בעל הטורים".[1]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וב-1304 ייתכן שעבר עמו לטולדו שבספרד.[2] שני אחיו הגדולים ממנו רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.

למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות וחי חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:

"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו".[3]

אחיו ר' יהודה כיהן ברבנות טוליטולה לאחר פטירת אביהם הרא"ש בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.

נפטר וניקבר בעיר טולדו[4]. במאה ה-15 נוסע אלמוני העתיק את הכיתוב של 76 מצבות בבית הקברות בעיר טולדו ביניהם הכיתוב על מצבתו של יעקב בן אשר ובני משפחה אחרים של הרא"ש. כתב היד התגלגל בראשית המאה ה-19 לספרייה המלכותית בטורינו והועתק על ידי יוסף אלמנצי ותוכנו פורסם על ידי שמואל דוד לוצאטו בספר אבני זיכרון.[5][4]

רחוב הטורים בירושלים נקרא על שמו ושם ספרו.[6]

המסורת על קבורתו באי כיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מסורת שיעקב בן אשר נקבר באי כיוס. האזכור המוקדם ביותר למסורת זו הוא בספר "מריבת קודש", שכתב רבי אליה הכהן מאיסטנבול בשנת 1707. הספר, שתוקף את אברהם מיכאל קרדוזו ומגדיר אותו נוכל ורמאי, מספר עליו שביקש מתלמידו שישלח לו כספים כדי "לעשות תיקון על מצבת רבינו יעקב בעל הטורים" באי כיוס. ההיסטוריון שלמה אברהם רוזאניס סבר שדבריו של קרדוזו על קיום הקבר בכיוס היו דברי שקר.[4]

בספר סדר הדורות שנדפס ב-1769 גם מוזכר שיעקב בן אשר קבור באי כיוס.[7] החיד"א בספר שם הגדולים מציין שהוא נפטר בכיוס בדרכו לארץ ישראל.[8] שני הספרים תרמו, כנראה, להפצת המסורת.

הנוסע ישראל יוסף בנימין מספר שביקר באי ובכפר זאקיס[9] ושבסמוך לו נימצא קיברו של רבי יעקב בעל הטורים. הוא מתאר את חלקת הקבר ומספר שיהודים נוהגים לבוא ולהתפלל שם.[10] עדות נוספת לכך היא מר' נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עגנה ספינתו בסמוך לאי "כיוס" והוא התכוון לרדת לחוף בערב ראש השנה כדי לבקר בקבר ר' יעקב בעל הטורים, אבל הדבר לא עלה בידו מכיוון שרב החובל החליט להפליג מהאי בערב ראש השנה, עקב שינוי בכוון הרוח.[11]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה טורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:

את הספר כתב כשלפניו אוסף מקורות ותקצירי הלכות מן הרמב"ם ומספרו של אביו "פסקי הרא"ש".[12] בספר ארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים מהגהותיו של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, אפילו בציטוט מן המשנה. בחיבור שולחן ערוך של רבי יוסף קארו שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.[13]

הספר, שיצא לאור בשנת ה'ק' (סביבות 1340) חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:

מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. כמאתיים שנה אחרי כתיבת ארבעה טורים, כתב רבי יוסף קארו פירוש והרחבה לארבעה טורים בשם "בית יוסף" ובו סיכום מקורותיו התלמודיים והשוואה בין פסיקותיהם של הרמב"ם הרי"ף והרא"ש, לאור מחקרו על מקורות הרמב"ם בספרו כסף משנה.[16] תקציר ספרו זה הכתוב במתכונת הספר ארבעה טורים אך מקצר בו, מתקן את שגיאות העברית, ופוסק על פי מנהג היהודים מגורשי ספרד, הוא השולחן ערוך.

"נושאי כלים" נוספים על הספר ארבעה טורים היו: הב"ח (בית חדש) - שכתב רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" שכתב הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך (ה"מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי יהושע פלק כץ מחבר הסמ"ע (ספר מאירת עיניים) על השולחן ערוך לחלק חושן משפט.

פירוש בעל הטורים על התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמנו, טרם הומצא הדפוס, וספרים הוצאו בהעתקה ידנית. על פי ההקדמה לפירושו לתורה, חותנו, אשר מימן את הוצאת ספריו, בקש ממנו לכתוב חיבור שאינו עוסק בהלכה, ולכן כתב את הפירוש לתורה המבוסס ברובו על פירוש הרמב"ן לתורה, ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש. הספר נדפס בשתי הוצאות עד אמצע המאה ה-19 (בתקס"ו - סביבות 1806, ותקצ"ט - 1839). הפירוש שנדפס בחומשים תחת הכינוי "בעל הטורים" כולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה (כגון גימטריאות ורמזי מספרים) אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש שייחודית לו; פרשן נוסף שכתב כך היה מורו המהר"ם מרוטנבורג.

פירושו של רבינו יעקב בן אשר לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", היינו מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ומוסיף אף חידושים משלו. לפי חוקר הספר יעקב קופל רייניץ, קיימת אגדה שאת פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ, כלומר ללא התבוננות בספרים נוספים.[17]

קיצור פסקי הרא"ש וקיצור פסקי התוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים" הנודע גם בשם קיצור פסקי הרא"ש (קושטא 1575), בו מסקנות פסקי ההלכה של הרא"ש, בלי המשא והמתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנות בו באותיות. הספר מודפס בסוף ספרי התלמוד, לאחר פסקי הרא"ש. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הסיבה היא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי התוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.


תקופת חייו של הרב יעקב בן אשר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

מציבת בעל הטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר אבני זיכרון[18] מביא את מצבת בעל הטורים רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי הרא"ש, בטוליטולה-היא טולידו אשר בספרד:

מַצֵּבַת רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַשְׁכְּנַזִּי בַּעַל הַטּוּרִים

עֵדָה הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת/מַחֲזֶה עֶלְיוֹן לַחֲזוֹת; כִּי תַּחְתֶּיהָ נִּגְנַז אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים/רַב פְּעָלִים/צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים; הָרַב יַעֲקֹב בֵּן הַר"אֹשּׁ זַ"ל/אִמְרַתּוֹ כְּטַל[19] תִּיזַל; מִפִּי סְפָרִים אַשֵּׁר חִבֶּר בְּשָׂפָה בְּרוּרָה/פֵּרוּשׁ לְפְּסַקִים וְלַתּוֹרָה; וְפְּסַקִים לְּשְׁלֹשָׁה סְּדַרִים/וְמֵלְאכֶתּ אַרְבָּעָה טוּרִים; אֶבֶן הָעֵזֶר, וְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט לַּנְחֶשַׁלִים/יוֹרֶה דֵּעָה, וְאֹרְחוֹתּ חַיִּים לַנִּכְשָׁלִים; כָּל יָמָיו הָיוּ מַכְאוֹבִים וְסָבַל יִסּוּרִים בְּחִיבָּה/וְנִפְטָר בְּאַהֲבָה רַבָּה/וּבְּי"בּ בְּתַמּוּז הוּבָא; עַד אָבִיו הַר"אֹשּׁ זַ"ל לִשְׁכַּב אֶצְלוֹ/בְּקִּבְרוֹ אַשֵּׁר כָּרָה לוֹ/וְהִנֵּה חֲמֵשֶׁת בָּנָיו בָּאוּ גְּבוּלוֹ/שְׁנַיִם מִיְ֭מִינוֹ וְשְׁלֹּשָׁה מִשְּׂמֹאלוֹ; לָהֶם אָמַר אֵל נוֹרָא/אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא; לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַקֹדֶּשׁ אֵל הַמַּקּוֹר הָעֶלְיוֹן/"שֶׁיּוֹרֵד עַל הֲרַרֵי צִ֫יּ֥וֹן"[20]; "כִּי שָׁם צִוָּה יְ֭הֹוָה אֶת הַבְּרָכָה"[20]/שְׁמוּרָה וְעַרוּכַה; לְאַשֵּׁר לְּעֲבָדָיו הַכְּמֵהִים/וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאָכֵי אֱלֹהִים;

עַל הָ"אֶבֶן הַרֹאשָׁה"[21]

אֶבֶן הָעֵזֶר רֹאשׁוֹ בָּנוּי לְּתַּלְפִּיָה/כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָּ-ה[22];

לְרַגְלָיו

אֹרַח "חַיִּים"[23] לְמַעְלָה,[24] רֵיחוֹ יַּפִיח כְּמוֹר/וְרַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר[25];

סֵפֶר אַבְנֵי זִיכָּרוֹן (רַבִּי יוֹסֵף בֵּן בָּרוּךְ אַלְּמַנֶצִי אִיטַלְיָה)

הנצחתו במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו רחובות במספר ערים בישראל, רחוב "בעל הטורים" בערים נתניה תל אביב יפו וירושלים, בירושלים רחוב הטורים מחובר לרחוב מלכי ישראל שכונת גאולה מצדו האחד ומצדו השני מחובר לרחוב יפו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א"ח פריימן, הרא"ש, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ו [תרגום מגרמנית, פורסם ב-1920], פרק י"ג עמ' קכא-קע.
  • יצחק שטרן, מבוא לפירוש הטור על התורה, ירושלים תשכ"ד [מהד' שנייה].
  • יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה : פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות, ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשנ"ו [מהדורה שביעית].
  • יהודה שביב, הפירוש הארוך של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 170-179.
  • אהרן ארנד, הפירוש הקצר של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 180-187.
  • יהודא דוב גלינסקי, על תפוצת הטורים בספרד בדור הגירוש ועל קיצור לא ידוע לטור חושן משפט, ישורון יב (תשס"ג) תשפד-תתא.
  • יהודא דוב גלינסקי, "וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו מספריו" : על תפוצת "ארבעה טורים" לר’ יעקב בן הרא"ש מזמן כתיבתו ועד לסוף המאה ה-15, סידרא יט (תשס"ד) 25-45.
  • יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפרוש הטור על התורה, ירושלים: פלדהיים, תשס"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעמודי השער רשום עם פירוש בעל הטורים ובמהדורות שיצאו בניו יורק בהוצאת האחים פאלאק החל בה'תשי"ט נרשם פי' בעל הטורים מרבינו יעקב ב"ר אשר. לדוגמה שער ספר במדבר באתר כתבים עבריים היברובוקס, ובתוך הספר טורים נפרדים של מקרא תרגום אונקלוס ו"בעל הטורים"
  2. ^ אולם יש מקורות הטוענים שמבין כל בני משפחתו הוא היחידי שנשאר באשכנז.
  3. ^ רבי יעקב בן אשר, בעל הטורים, ארבעה טורים אורח חיים סימן רמב, שירת דבורה
  4. ^ 1 2 3 דב הכהן, 'ארץ הקדושה אי כיאו': מקורות חדשים הנוגעים למסורת על מקום קבורתו של ר' יעקב בעלִ הטורים באי כיֹוס ולעלייה לקברו, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי ל"ב, המכון למדעי היהדות ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ט, עמ' 11-53
  5. ^ שמואל דוד לוצאטו, אבני זיכרון, עמ' 11, פראג ה'תר"א, באתר HebrewBooks
  6. ^ על רחוב הטורים באתר עיריית ירושלים
  7. ^ יחיאל היילפרין, סדר הדורות, חלק א, וארשא 1878, באתר HebrewBooks
  8. ^ חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, כרך א, תר"ג, פרק י, עמ' ע"ו
  9. ^ זאקיס הוא שמו הטורקי של האי.
  10. ^ בנימין, ישראל יוסף, מסעי ישראל, ליק תרי"ט, באתר HebrewBooks
  11. ^ נתן שטרנהרץ, ימי מוהרנ"ת, כרך ב, ירושלים: מכון אבן השתיה, תשס"ט, פרק קע"ג
  12. ^ תורת הטור, משה הלוי שטינברג תשי"ט עמוד 14, (בהוצאת הרבנות הראשית)
  13. ^ מחקרים פילולוגיים בהשתלשלות הספרות ההלכתית, תשמ"ח 1988, הוצ' האוניברסיטה העברית
  14. ^ מקורות של פסיקת מרן הבית יוסף בהלכות נידה, הרב אליסף יעקבסון. בחקירה פילולוגית כולל השוואה ממוחשבת ובדיקות הסתברותיות מוכיח הרב יעקבסון שיורה דעה נסמך הן על הסדר והן על ציטוט נרחב מתוך דברי הרשב"א בספרו תורת הבית. (אתר מכון שלמה אומן)
  15. ^ 1 2 3 מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה תשל"ג 1973, הוצאת פלדהיים, בעריכת הרב יעקב קופל רייניץ. (הקישור לכרטסת הספרייה הלאומית, המחבר יליד שנת תרצ"ג)
  16. ^ ישנם ממצאים סותרים המורים על מועד וסדר חיבור ספרי רבי יוסף קארו. ברור שזמן רב עבר בין חיבור ספרו כסף משנה על הרמב"ם והספר בית יוסף על ארבעה טורים, אך לא ברור איזה קדם. כך גם לגבי סדר הדפסת ספרים אלו לעומת המועד הידוע של הדפסת השולחן ערוך. בכל מקרה ברור שלפני רבי יוסף קארו עמד אוסף מקורות על פי סדר כתיבת הרמב"ם וכן מקורות ב"פסקי הראש" בעת שכתב את ספרו על ארבעה טורים. ראו שם הגדולים ערך כסף משנה, הרב חיים יוסף דוד אזולאי. ובחקירה בת זמננו ראו דפוסי שולחן ערוך הראשונים עמוד 89, הרב ראובן מרגליות, הוצ' מוסד הרב קוק.
  17. ^ מבוא ל"פירוש בעל הטורים על התורה" בעריכת הרב יעקב קופל רייניץ, עמ' 9
  18. ^ 67 מצבות מהראשונים נעתק על ידי החכם האיטלקי יוסף אלמנצי.
  19. ^ בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן 'כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם ראה להלן
  20. ^ 1 2 בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן 'כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם ראה להלן
  21. ^ על פי הפסוק (זכריה ד ז); מִֽי־אַתָּ֧ה הַֽר־הַגָּד֛וֹל לִפְנֵ֥י זְרֻבָּבֶ֖ל לְמִישֹׁ֑ר וְהוֹצִיא֙ אֶת־הָאֶ֣בֶן הָרֹאשָׁ֔הֿ תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ
  22. ^ על פי הפסוק (תהלים קלה ד); כִּֽי־יַעֲקֹ֗ב בָּחַ֣ר ל֣וֹ יָ֑הּ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל לִסְגֻלָּתֽוֹ
  23. ^ בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן 'כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם ראה לעיל
  24. ^ על פי הפסוק (משלי טו כד) אֹ֣רַח חַ֭יִּים לְמַ֣עְלָה לְמַשְׂכִּ֑יל לְמַ֥עַן ס֗֝וּר מִשְּׁא֥וֹל מָֽטָּה
  25. ^ על פי הפסוק (שמואל א ב ט), רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ