וילינגטון אורטיס – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
===אמריקה קאלי=== |
===אמריקה קאלי=== |
||
תקופתו הטובה ביותר היתה דווקא עם הקבוצה השניה של העיר [[קאלי], [[אמריקה קאלי|אמריקה]]. הוא עבר לשורותיה ב-[[1983]] וערך את הבכורה במשחק ידידות ב[[פברואר]] של אותה שנה מול [[בוקה ג'וניורס]]. את אמריקה הוליך לארבע [[ליגת העל הקולומביאנית|אליפויות]] רצופות בשנים [[1986]], [[1985]], [[1984]], [[1983]]. כמו כן, הוליך את אמריקה, שהיתה באותן שנים אחת הקבוצות הטובות ביבשת [[דרום אמריקה]], לשלושה גמרים רצופים ב[[גביע ליברטדורס|גביע הליברטדורס]], אך לצערם של האוהדים האדומים, אמריקה הפסידה בשלושתם. פרש ממשחק פעיל בשנת [[1988]] במדי אמריקה ושנה מאוחר יותר, אירגן לו המועדון משחק פרידה מול קבוצת [[נסיונל]] האורוגוואית, אז מחזיקת [[הגביע הביניבשתי]]. |
תקופתו הטובה ביותר היתה דווקא עם הקבוצה השניה של העיר [[קאלי], [[אמריקה קאלי|אמריקה]]. הוא עבר לשורותיה ב-[[1983]] וערך את הבכורה במשחק ידידות ב[[פברואר]] של אותה שנה מול [[בוקה ג'וניורס]]. את אמריקה הוליך לארבע [[ליגת העל הקולומביאנית|אליפויות]] רצופות בשנים [[1986]], [[1985]], [[1984]], [[1983]]. כמו כן, הוליך את אמריקה, שהיתה באותן שנים אחת הקבוצות הטובות ביבשת [[דרום אמריקה]], לשלושה גמרים רצופים ב[[גביע ליברטדורס|גביע הליברטדורס]], אך לצערם של האוהדים האדומים, אמריקה הפסידה בשלושתם. פרש ממשחק פעיל בשנת [[1988]] במדי אמריקה ושנה מאוחר יותר, אירגן לו המועדון משחק פרידה מול קבוצת [[נסיונל]] האורוגוואית, אז מחזיקת [[הגביע הביניבשתי]]. |
||
===אימון=== |
|||
לאחר פרישתו הקדיש אורטיס את עצמו לאימון של ילדים ונוער. תחילה במחלקת הנוער של [[מיונאריוס בוגוטה|מיונאריוס]] ואחר כך עם [[נבחרת קולומביה בכדורגל עד גיל 17|נבחרת קולומביה עד גיל 17]], איתה זכה במדליית הזהב במשחקים הדרום אמריקאיים. אחר כך הוליך את הנוער של [[אמריקה קאלי]] לכמה זכיות בתארים, ובעיקר באליפות הליגה השלישית ב-[[1996]]. |
|||
==נבחרת לאומית== |
|||
עם ה[[נבחרת קולומביה בכדורגל|נבחרת הלאומית]] שיחק ב[[מוקדמות מונדיאל 1974]], [[מוקדמות מונדיאל 1978|1978]], [[מוקדמות מונדיאל 1982|1982]] ו[[מוקדמות מונדיאל 1986|1986]]. לצערו לא הצליח באף אחת מהפעמים להעפיל לאירוע הגדול של הכדורגל העולמי ולא שיחק מעולם ב[[גביע העולם בכדורגל|מונדיאל]]. שיחק גם בטורניר ה[[קופה אמריקה 1975]] ו[[קופה אמריקה 1979|1979]]. בטורניר הראשון כבש שערים בסיבוב הראשון מול [[נבחרת אקוודור בכדורגל|אקוודור]] ובחצי הגמר מול [[נבחרת אורוגוואי בכדורגל|אורוגוואי]], אך במשחק הגמר מול [[נבחרת פרו בכדורגל|פרו]] קולומביה הפסידה במשחק השלישי והמכריע ואורטיס פיספס הזדמנות להעניק תואר בין לאומי ראשון לנבחרתו. שיחק גם בנבחרת שהשתתפה ב[[אולימפיאדת מינכן (1972)|אולימפיאדה ב-1972]]. |
|||
משחקו האחרון בנבחרת היה במסגרת [[מוקדמות מונדיאל 1986]], ב-[[3 בנובמבר]] [[1985]] מול [[נבחרת פרגוואי בכדורגל|פרגוואי]] במשחק שנערך ב[[קאלי]]. קולומביה ניצחה 1-2 ואורטיס כבש את אחד השערים, אך הנתון המעניין היה שזהוא היה גם משחקו השני בסך הכל של מי שיהיה לימים יורשו כשחקן הטוב ביותר בהיסטוריה של [[קולומביה]] - [[קרלוס ולדרמה]]. |
|||
[[קטגוריה:כדורגלנים קולומביאנים]] |
[[קטגוריה:כדורגלנים קולומביאנים]] |
||
גרסה מ־22:15, 28 במרץ 2017
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות כדורגל
פרמטרים [ עיר לידה, ארץ לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
26 במרץ 1952 (בן 72) טומקו, קולומביה  | |||
| שם מלא | ווילינגטון אלפונסו אורטיס פלסיו | |||
| גובה | 1.69 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ווילינגטון אלפונסו אורטיס פלסיו (בספרדית Willington Alfonso Ortiz Palacio) הוא כדורגלן עבר קולומביאני שנחשב לאחד מהשחקנים הטובים ביותר בדרום אמריקה בשנות ה-70 וה-80 וכן נחשב ביחד עם קרלוס ולדרמה לגדול השחקנים הקולומביאנים בכל הזמנים. שיחק בנבחרת קולומביה בין השנים 1972 ל-1985 והיה שותף לנבחרת שסיימה שניה בקופה אמריקה 1975. כמו כן, שיחק גם במוקדמות מונדיאל 1974, 1978, 1982 ו-1986. שיחק במועדונים גדולים בקולומביה כמו מיונאריוס, דפורטיבו קאלי ואמריקה קאלי וזכה בשישה תארי אליפות. כמו כן שיחק והפסיד בשלושה גמר רצופים בגביע ליברטדורס. הוא כונה "ווילי הזקן" (El Viejo Willy) והתאפיין בעיקר בגלל מהירותו, שליטתו הנהדרת בכדור, יכולות ההבקעה שלו, הכדרור והיכולת לשחק בשני האגפים ולשלוט בשתי הרגליים. היה לקולומביאני הראשון שהוזמן להשתף במשחק ראווה של כוכבי שאר העולם.
קריירה
נולד בטומקו, קולומביה, ב-26 במרץ 1952. כבר בגיל צעיר הרשים ביכולותיו הטכניות ומהירותו, שהביאו אותו כבר בגיל 17 ללבוש את מדי הנבחרת של מחוז נריניו. הוא התגלה על ידי פליקס אסקוטה, אבל תחילת דרכו לא היתה פשוטה והוא נכשל כאשר נבחן בדפורטיבו פריירה ובאמריקה קאלי. בגיל 19 הוא הגיע לקבוצת הנוער של מיוונאריוס ושם החל לבלוט. הוא כיפר על גובהו הנמוך (1.69 מטר) בזריזות שלו, בראיית המשחק, בשליטה בכדור וכמובן בגולים שכבש.
מיונאריוס
ערך את הבכורה בינואר 1972 במשחק ידידות מול הקבוצה הברזילאית, אינטרנסיונל וכבש את שער הניצחון. הוליך את מיונאריוס לשני תארי אליפות ב-1972 וב-1978 וכן לסגנות בשנים 1973 ו-1975. היה חלק משלישיית ההתקפה המסוכנת של הכחולים שזכתה לכינוי שלישיית BOM, ביחד עם חיימה מורון ואלחנדרו ברנד. שיחק עם הקבוצה בארבעה טורנירי קופה ליברטדורס: 1973, 1974, 1976 ו-1979 כאשר בשניים הראשונים הוליך את הקבוצה לחצי הגמר, הישגה הטוב ביותר עד היום. בגלל יכולותיו הטכניות וזריזותו, היווה מטרה לשומריו שפגעו בו לא פעם על מנת לעצור אותו ולעיתים אף הרחיקו לכת. זכורה בעיקר פגיעה אחת בו בשנת 1979 על ידי אנטוניו פלסיוס, שנכנס בו בחוזקה וגרם לו להעדר זמן רב מהמגרשים, עד כי לא היה בטוח שאורטיס יוכל לחזור ולשחק.
דפורטיבו קאלי
בסוף 1979 עבר לדפורטיבו קאלי בהעברה שנחשבה ליקרה ביותר בתולדות הליגה ואפילו אסטרונומית במונחים מקומיים. סכום ההעברה היה 13 מיליון פסו ואורטיס אף דחה הצעות מברצלונה וולנסיה כדי להצטרף לקאלי. בעונת 1980 סיים כמבקיע המצטיין של הקבוצה עם 17 שערים, אך לא הצליח להוביל את הקבוצה לאליפות. עונה מאוחר יותר, השתתף עם הקבוצה בגביע ליברטדורס וזכור במיוחד בזכות הצטיינותו במשחק החוץ מול קבוצת הפאר הארגנטינאית, ריבר פלייט, בו כבש שער נפלא וסחף את חבריו לניצחון מרשים של 1-2 על קבוצה שכללה כמה שחקנים מנבחרת ארגנטינה שהיתה באותם ימים אלופת העולם.
אמריקה קאלי
תקופתו הטובה ביותר היתה דווקא עם הקבוצה השניה של העיר [[קאלי], אמריקה. הוא עבר לשורותיה ב-1983 וערך את הבכורה במשחק ידידות בפברואר של אותה שנה מול בוקה ג'וניורס. את אמריקה הוליך לארבע אליפויות רצופות בשנים 1986, 1985, 1984, 1983. כמו כן, הוליך את אמריקה, שהיתה באותן שנים אחת הקבוצות הטובות ביבשת דרום אמריקה, לשלושה גמרים רצופים בגביע הליברטדורס, אך לצערם של האוהדים האדומים, אמריקה הפסידה בשלושתם. פרש ממשחק פעיל בשנת 1988 במדי אמריקה ושנה מאוחר יותר, אירגן לו המועדון משחק פרידה מול קבוצת נסיונל האורוגוואית, אז מחזיקת הגביע הביניבשתי.
אימון
לאחר פרישתו הקדיש אורטיס את עצמו לאימון של ילדים ונוער. תחילה במחלקת הנוער של מיונאריוס ואחר כך עם נבחרת קולומביה עד גיל 17, איתה זכה במדליית הזהב במשחקים הדרום אמריקאיים. אחר כך הוליך את הנוער של אמריקה קאלי לכמה זכיות בתארים, ובעיקר באליפות הליגה השלישית ב-1996.
נבחרת לאומית
עם הנבחרת הלאומית שיחק במוקדמות מונדיאל 1974, 1978, 1982 ו1986. לצערו לא הצליח באף אחת מהפעמים להעפיל לאירוע הגדול של הכדורגל העולמי ולא שיחק מעולם במונדיאל. שיחק גם בטורניר הקופה אמריקה 1975 ו1979. בטורניר הראשון כבש שערים בסיבוב הראשון מול אקוודור ובחצי הגמר מול אורוגוואי, אך במשחק הגמר מול פרו קולומביה הפסידה במשחק השלישי והמכריע ואורטיס פיספס הזדמנות להעניק תואר בין לאומי ראשון לנבחרתו. שיחק גם בנבחרת שהשתתפה באולימפיאדה ב-1972. משחקו האחרון בנבחרת היה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1986, ב-3 בנובמבר 1985 מול פרגוואי במשחק שנערך בקאלי. קולומביה ניצחה 1-2 ואורטיס כבש את אחד השערים, אך הנתון המעניין היה שזהוא היה גם משחקו השני בסך הכל של מי שיהיה לימים יורשו כשחקן הטוב ביותר בהיסטוריה של קולומביה - קרלוס ולדרמה.