בטא-קרוטן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 22: | שורה 22: | ||
|CAS=7235-40-7 |
|CAS=7235-40-7 |
||
}} |
}} |
||
'''בטא-קרוטן''' ('''β-Carotene''') הוא [[ |
'''בטא-קרוטן''' ('''β-Carotene''') הוא [[קרוטנואיד]] [[צבען]] [[אדום]]-[[כתום]] עז, המצוי בשפע ב[[צמחים]] שונים, בעיקר ב[[פרי|פירותיהם]]. זוהי [[תרכובת אורגנית]] המסווגת כ[[פחמימן]] ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת ה[[טרפן (כימיה)|טרפנים]]. שייך לקבוצת ה[[קרוטן|קרוטנים]] שהם [[טרפן (כימיה)|טטרהטרפנים]] (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות [[איזופרן]]. |
||
בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת [[קרוטן|קרוטנים]] - הם חומרי מוצא ל[[ויטמין A|וויטמין A]], ביניהם בטא-קרוטן הוא השכיח ביותר. [[מולקולה]] אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות [[אנזים]]), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של [[רטינל]] או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא). |
בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת [[קרוטן|קרוטנים]] - הם חומרי מוצא ל[[ויטמין A|וויטמין A]], ביניהם בטא-קרוטן הוא השכיח ביותר. [[מולקולה]] אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות [[אנזים]]), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של [[רטינל]] או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא). |
גרסה מ־07:14, 10 ביוני 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת
פרמטרים [ מסה מולקולרית, נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מבנה מולקולת בטא-קרוטן | |
מראה תלת-ממדי | |
שם סיסטמטי | 1,1'-(3,7,12,16-Tetramethyl-1,3,5,7,9,11,13,15,17-octadecanonaene-1,18-diyl)bis[2,6,6-trimethylcyclohexene] |
---|---|
כתיב כימי | C₄₀H₅₆ |
מראה | גביש בצבע כתום כהה |
מספר CAS | 7235-40-7 |
צפיפות | 0.94 גרם/סמ"ק |
מצב צבירה | מוצק |
מסיסות | לא מסיס במים |
ממסים | CS2, בנזן, כלורופורם ואלכוהול |
טמפרטורת היתוך |
180-182 °C 271.15 K |
טמפרטורת רתיחה |
633-677 °C 229.15 K |
מקדם שבירה | 1.565 |
בטא-קרוטן (β-Carotene) הוא קרוטנואיד צבען אדום-כתום עז, המצוי בשפע בצמחים שונים, בעיקר בפירותיהם. זוהי תרכובת אורגנית המסווגת כפחמימן ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת הטרפנים. שייך לקבוצת הקרוטנים שהם טטרהטרפנים (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות איזופרן.
בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטנים - הם חומרי מוצא לוויטמין A, ביניהם בטא-קרוטן הוא השכיח ביותר. מולקולה אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות אנזים), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של רטינל או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).
צריכה ושימושים
צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2–7 מ"ג ליום.
בטא-קרוטן נספג בתריסריון בלבד. הספיגה משתפרת אם החומר נצרך עם שמן או שומן משום שבטא-קרוטן הוא חומר הידרופובי ליפופילי.
תופעות לוואי
תופעת הלוואי השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה קרוטנודרמיה (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של גוון כתום בולט בעור משקיעה בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של האפידרמיס.
במחקר שנערך בפינלנד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר סטטיסטי בעליית השכיחות של סרטן הריאה אצל מעשנים, בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית ולדימום תוך-גולגולתי.
בטא-קרוטן מאוחסן בכבד ובאיברים נוספים כגון בשחלות. אחסון עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים מסיסים בשמן, כגון ויטמין D, ואף על חשבון ויטמין A. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה.
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.