גרשון ריבלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:50, 4 באפריל 2019

גרשון ריבלין (20 באפריל 1914 - 27 במאי 1994) בשנים 1967–1973 היה העורך הראשי של הוצאת "מערכות", לאחר שבמשך שנים רבות היה סגן העורך הראשי. היה מומחה להיסטוריה צבאית של המחתרות העבריות בתקופת המנדט, מלחמת העצמאות והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של דוד בן-גוריון ו"ספר תולדות ההגנה".

תולדות חייו

ריבלין נולד בדווינסק שבאימפריה הרוסית (כיום בלטביה), ועלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1921, בהיותו בן 7. המשפחה התיישבה ברמת גן וניהלה משק חקלאי. אביו, זלמן ריבלין, היה חבר המועצה הראשונה של העיר רמת גן (על שמו רחוב בעיר – רחוב ז"ר).

בתקופת המאבק נגד הבריטים היה ריבלין לחבר ב"הגנה", עסק בהוצאת עיתון מחתרתי ובהפעלת תחנת שידור מחתרתית. משנת 1940 היה סגן העורך הראשי של הוצאת "מערכות", ובשנים 1967–1973 היה העורך הראשי של הוצאת "מערכות"^[1]. ב-1972 פרש מצה"ל בדרגת אלוף-משנה.

בשנת 1976 היה למנהלו הראשון של המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר (עד 1981). כמו כן היה עורך בהוצאה לאור עם עובד, מרצה בכיר בחוג לתולדות ארץ-ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, חוקר במכון לחקר המחתרות באוניברסיטת בר-אילן, מפעילי הקמת מוזיאון היכל העצמאות, היסטוריון בית אברהם קריניצי (המוזיאון לתולדות רמת גן), חבר מועצת המנהלים של מוזיאון ארץ ישראל, חבר מערכת המהדורה העברית של אנציקלופדיית בריטניקה לנוער ומייסדו של כתב העת "עלי זית וחרב" במרכז גלילי לחקר כוח המגן.

בשנת 1986 זכה לתואר יקיר העיר רמת גן^[2].

מבחר ספרים שכתב וערך

מורשת תל חי, מערכות, 1948
אלבום העשור לצה"ל, מערכות, 1958
לאש ולמגן: תולדות הנוטרות העברית, מערכות, 1963
חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, מערכות, 1964
ימי רמה: פרקי רמת הכובש, מערכות, 1964
דוד בן-גוריון: האיש וצה"ל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1986
דוד בן-גוריון: יומן המלחמה שלושה כרכים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והמכון למורשת בן-גוריון, 1986
דוד בן-גוריון, ביחד עם ישראל קולת, עורכים: נורית ברוורמן, יהואש ביבר, הוצאת מרכז הסברה - שירות הפרסומים, תשנ"ו, 1995.
זר לא יבין: כינויי סתר ביישוב היהודי בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1988 (יחד עם רעייתו עליזה)
אטלס כרטא לתולדות ההגנה, הוצאת כרטא, 1991
מול האויב הנאצי: 1939-1945 שלושה כרכים, הוצאת ארגון חיילים ופרטיזנים נכי המלחמה בנאצים, 1961; הוצאת יד ושם, 1986
עלי זית וחרב: מקורות ומחקרים בגנזי ההגנה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1990
צנחני התקווה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1996

קישורים חיצוניים

ריבלין גרשון (1914 - 1994) באתר בית אברהם קריניצי
מאמריו של גרשון ריבלין בכתב העת "מערכות"

הערות שוליים

^ גרשון ריבלין, ‏ועד השלושה לא בא, מערכות גיליון 428-427 אוקטובר 2009 עמוד 86
^ דף בספר יקירי העיר רמת גן

[1] גרשון ריבלין, ‏ועד השלושה לא בא, מערכות גיליון 428-427 אוקטובר 2009 עמוד 86

[2] דף בספר יקירי העיר רמת גן

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Gershon rivlin.PNG|שמאל|ממוזער|150px|גרשון ריבלין]]
-'''גרשון ריבלין''' ([[20 באפריל]] [[1914]] - [[27 במאי]] [[1994]]) היה עורכו הראשון של ביטאון [[צה"ל]], "[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]" ומומחה ל[[היסטוריה צבאית]] של [[מחתרות עבריות בארץ ישראל|המחתרות העבריות]] בתקופת [[המנדט]], [[מלחמת העצמאות]] והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של [[דוד בן-גוריון]] ו"[[ספר תולדות ההגנה]]".
+'''גרשון ריבלין''' ([[20 באפריל]] [[1914]] - [[27 במאי]] [[1994]]) בשנים [[1967]]–[[1973]] היה העורך הראשי של הוצאת "[[מערכות]]", לאחר שבמשך שנים רבות היה סגן העורך הראשי. היה מומחה ל[[היסטוריה צבאית]] של [[מחתרות עבריות בארץ ישראל|המחתרות העבריות]] בתקופת [[המנדט]], [[מלחמת העצמאות]] והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של [[דוד בן-גוריון]] ו"[[ספר תולדות ההגנה]]".
 ==תולדות חייו==
 ריבלין נולד ב[[דווינסק]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום ב[[לטביה]]), ו[[העלייה השלישית|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] עם הוריו ב-[[1921]], בהיותו בן 7. המשפחה התיישבה ב[[רמת גן]] וניהלה [[משק חקלאי]]. אביו, זלמן ריבלין, היה חבר המועצה הראשונה של העיר [[רמת גן]] (על שמו רחוב בעיר – רחוב ז"ר).
-בתקופת המאבק נגד הבריטים היה ריבלין לחבר ב[[ההגנה|הגנה]], עסק בהוצאת עיתון מחתרתי ובהפעלת תחנת שידור מחתרתית. בשנת [[1940]] היה לעורכו הראשון של הירחון הצבאי המקצועי הראשון ב[[עברית]], "[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]". הוא התמיד בתפקידו עד לפרישתו מצה"ל בדרגת [[אלוף-משנה]] ב-[[1972]]. בין השנים [[1967]]–[[1973]] היה עורכה הראשי של הוצאת [[מערכות]]{{הערה|1={{מערכות|גרשון ריבלין|ועד השלושה לא בא|1/112761|גיליון 428-427 אוקטובר 2009 עמוד 86}}}}.
+בתקופת המאבק נגד הבריטים היה ריבלין לחבר ב"[[ההגנה|הגנה]]", עסק בהוצאת עיתון מחתרתי ובהפעלת תחנת שידור מחתרתית. משנת [[1940]] היה סגן העורך הראשי של הוצאת "[[מערכות]]", ובשנים [[1967]]–[[1973]] היה העורך הראשי של הוצאת "מערכות"{{הערה|1={{מערכות|גרשון ריבלין|ועד השלושה לא בא|1/112761|גיליון 428-427 אוקטובר 2009 עמוד 86}}}}. ב-[[1972]] פרש מצה"ל בדרגת [[אלוף-משנה]].
-בשנת [[1976]] היה למנהלו הראשון של [[המכון למורשת בן-גוריון]] ב[[שדה בוקר]] (עד [[1981]]). כמו כן היה עורך בהוצאה לאור [[עם עובד]], מרצה בכיר בחוג לתולדות ארץ-ישראל ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]], חוקר במכון לחקר המחתרות ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], מפעילי הקמת מוזיאון [[היכל העצמאות (ישראל)|היכל העצמאות]], [[היסטוריון]] בית [[אברהם קריניצי]] (המוזיאון לתולדות רמת גן), חבר מועצת המנהלים של [[מוזיאון ארץ ישראל]], חבר מערכת המהדורה העברית של אנציקלופדיית [[בריטניקה לנוער]] ומייסדו של כתב העת [[עלי זית וחרב]] ב[[המרכז לחקר כוח המגן|מרכז גלילי לחקר כוח המגן]].
+בשנת [[1976]] היה למנהלו הראשון של [[המכון למורשת בן-גוריון]] ב[[שדה בוקר]] (עד [[1981]]). כמו כן היה עורך בהוצאה לאור [[עם עובד]], מרצה בכיר בחוג לתולדות ארץ-ישראל ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]], חוקר במכון לחקר המחתרות ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], מפעילי הקמת מוזיאון [[היכל העצמאות (ישראל)|היכל העצמאות]], [[היסטוריון]] בית [[אברהם קריניצי]] (המוזיאון לתולדות רמת גן), חבר מועצת המנהלים של [[מוזיאון ארץ ישראל]], חבר מערכת המהדורה העברית של אנציקלופדיית [[בריטניקה לנוער]] ומייסדו של כתב העת "[[עלי זית וחרב]]" ב[[המרכז לחקר כוח המגן|מרכז גלילי לחקר כוח המגן]].
 בשנת [[1986]] זכה לתואר יקיר העיר רמת גן{{הערה|1=[http://www.tm-it.co.il/krinizi-ramat-gan/vf/ib_items/342/587_29%20rivlin%20gershon%201986.jpg דף בספר יקירי העיר רמת גן]}}.