ספר תולדות ההגנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת ספר תולדות ההגנה

ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאה לאור מערכות של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20. כתבו אותו, על סמך מחקריהם וידיעותיהם, היסטוריונים ישראלים בשנות ה-50 של המאה ה-20. עורכו הראשי היה ההיסטוריון בן ציון דינור.

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר תולדות ההגנה מתאר את תולדות כוח המגן היהודי בארץ ישראל מתקופת העלייה הראשונה עד מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל. הוא נכתב סמך על עבודת מחקר מסועפת, ועריכה של קבוצת היסטוריונים ופעילי ארגונים צבאיים לפני קום המדינה, ובמיוחד חברי השומר, גדוד העבודה, ההגנה והפלמ"ח.

פרקי המבואות ההיסטוריים נחשבים עד היום למקורות חשובים להבנת המצב בארץ ישראל בתקופות הנידונות. יחד עם זאת, נשזרה בספר זיקה אידאולוגית חזקה לתנועת העבודה הסוציאליסטית על גלגוליה השונים; ומתאר לפי הסיפר הציוני מבית מדרשה של מפא"י את הדמויות בעלילה ההיסטורית של היישוב: הערבים, הבריטים, הרוויזיוניסטים, האזרחים והאיכרים.

בהקדמה לכרך הראשון הציג בן ציון דינור את תפיסתו עולמו כהיסטוריון ציוני מחויב לאמת ההיסטורית; את התפעלותו כבן התקופה וכחוקר תולדותיה, ומאידך גיסא את מקומה כ"מבוא" בלבד לתקופת המדינה החדשה:[1]

ספר "תולדות ההגנה" בא לספר סיפור נאמן, מבוסס על תעודות מוסמכות ועדויות בדוקות, את כל "פרשת תולדותיה של התגוננות ישראל בארצו, של הגנתו על היאחזותו המחודשת בה, של היאבקותו על בנינה, על שיבת העם אליה" [כך], עד למלחמתו על חירותו ועצמאותו בה. פרשה זו שהיא אחת הנהדרות ביותר בדברי ימי ישראל מימי היותו לעם ואשר הביאה לגילוי עוז הקדומים שהיה גנוז בחביונה של האומה, שלובה ושזורה בהיאחזותו המחודשת של ישראל בארצו; הכרזת ישראל על עצמאותו ומלחמת מדינות ערב בישראל מסיימות פרשה זו, ומשמשות פתיחה ומבוא לפרשה חדשה בתולדות ישראל, לפרשת תולדותיה של מדינת ישראל.

מלבד דינור השתתפו בכתיבת הספר גרשון ריבלין, אשר היה מזכיר המערכת, יצחק בן-צבי יעץ וערך, שאול אביגור איש "ההגנה" העיד ויעץ, וכמו כן, חקרו וערכו: אלעזר גלילי, ישראל גלילי, יהודה סלוצקי, חיים הלל בן-ששון, יהודה הרשלג, יצחק מאור, מאיר ורטה וחיה עירוני.

לקראת הכנת הספר נערך איסוף רב של מסמכים ותעודות. חומרים אלו היו הבסיס להקמתו של הארכיון לתולדות ההגנה, השייך לארכיון צה"ל.

נוסח מקוצר של הספר יצא לאור בשם קיצור תולדות ההגנה, על ידי יהודה סלוצקי, שאול אביגור, וגרשון ריבלין, בשנת 1976.

חלקי הספר ופרקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מכיל 3 חלקים שראו אור בשמונה כרכים משנת 1954 עד שנת 1972. אל כל חלק צורפו הערות ומקורות, נספחים ומפתחות.

  • חלק א: מהתגוננות להגנה 1878-1920
    • ראשונים
    • השומר
    • במצור
    • הגדודים
    • ראשיתה של ההגנה
  • חלק ב: מהגנה למאבק 1945-1920
    • מבחנים ראשונים
    • יום קטנות
    • מאורעות תרפ"ט
    • הפוגה ומתיחות
    • מאורעות תרצ"ח-תרצ"ט
    • ה"הגנה" במבחן המאורעות
  • חלק ג: ממאבק למלחמה
    • לקראת מאבק
    • הישוב במערכה 1948-1945
    • ה"הגנה" בשנות מלחמת-העולם השנייה
    • השואה והמרי
    • היחידות היהודיות בצבא הבריטי
    • המאבק עם הבריטים
    • ההעפלה
    • ערב מלחמת הקוממיות
    • ה"הגנה" במלחמת הקוממיות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן ציון דינור, [הקדמה], ספר תולדות ההגנה, א, א, עמ' ג.