ג'רג' לוקאץ' – הבדלי גרסאות
Gklein2018 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
|זרם=[[מרקסיזם]] |
|זרם=[[מרקסיזם]] |
||
|תחומי עניין= [[אסתטיקה]], [[פילוסופיה מדינית]], [[ביקורת ספרות]] |
|תחומי עניין= [[אסתטיקה]], [[פילוסופיה מדינית]], [[ביקורת ספרות]] |
||
|משפיעים= [[קאנט]], [[הגל]], [[קרל מרקס]], [[לנין]], [[רוזה לוקסמבורג]], [[ |
|משפיעים= [[קאנט]], [[הגל]], [[קרל מרקס|מרקס]], [[לנין]], [[רוזה לוקסמבורג|לוקסמבורג]], [[קירקגור]], [[מקס ובר|ובר]], [[גאורג זימל|זימל]] |
||
|מושפעים=[[קרל מאנהיים]], [[רודי דוצ'קה]], [[פרדריק ג'יימסון]], [[אסכולת פרנקפורט]], [[ולטר בנימין]] |
|מושפעים=[[קרל מאנהיים]], [[רודי דוצ'קה]], [[פרדריק ג'יימסון]], [[אסכולת פרנקפורט]], [[ולטר בנימין]], [[לשק קולקובסקי]], [[אימרה לקטוש]], [[קרל פולני]], [[גי דבור]], [[סנדרה הארדינג]] |
||
}} |
}} |
||
גרסה מ־13:43, 1 במאי 2020
פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה
ג'רג' לוקאץ' | |
לידה |
13 באפריל 1885 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
4 ביוני 1971 (בגיל 86) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
שם לידה | Löwinger György Bernát |
מקום קבורה | בית הקברות קרפשי |
מקום לימודים | אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת אטווש לוראנד |
מוסדות | ניוגט |
מונחה לדוקטורט | Mikhail Ovsyannikov |
זרם | מרקסיזם |
תחומי עניין | אסתטיקה, פילוסופיה מדינית, ביקורת ספרות |
עיסוק | פילוסוף, סוציולוג, מבקר ספרות, מרצה באוניברסיטה, פוליטיקאי, סופר, היסטוריון אמנות |
הושפע מ | קאנט, הגל, מרקס, לנין, לוקסמבורג, קירקגור, ובר, זימל |
השפיע על | קרל מאנהיים, רודי דוצ'קה, פרדריק ג'יימסון, אסכולת פרנקפורט, ולטר בנימין, לשק קולקובסקי, אימרה לקטוש, קרל פולני, גי דבור, סנדרה הארדינג |
מדינה | הונגריה |
פרסים והוקרה |
פרס קושוט (1948) עיטור הדגל האדום (מרץ 1969) פרס קושוט (1955) פרס גתה (1970) מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין |
צאצאים | Ferenc Jánossy, Lajos Jánossy |
גֶ'רג' לוקאץ' או גיירג' לוקאץ' (בהונגרית: György Lukács; בודפשט, 13 באפריל 1885 –בודפשט, 4 ביוני 1971) נולד בשם לוינגר (Löwinger ) היה קומוניסט, פילוסוף מרקסיסטי ומבקר ספרות הונגרי-יהודי. נחשב למייסד אסכולת המרקסיזם המערבי. הוא היה ממייסדי חוג יום ראשון ומשתתפי חוג גלילאו.
קורות חיים
לוקאץ' נולד ב-13 באפריל 1885 בבודפשט, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, במשפחה יהודית. אביו היה יוז'ף לוקאץ' (מקודם:לווינגר) המנכ"ל של הבנק האנגלו-אוסטרי בבודפשט ובעל תואר אצולה שהוענק לו בשנת 1899 על ידי פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה שהיה גם מלך הונגריה. אמו הייתה אדל ורטהיימר. לאחר השלמת לימודיו לתואר דוקטור באוניברסיטת ברלין בשנת 1906, ערך מספר מסעות לאיטליה, ולאחר מכן שהה ארבע שנים בהיידלברג, שם למד אצל הפילוסוף היינריך ריקרט והסוציולוג והפילוסוף מקס ובר. בגרמניה גם הושפע מתפיסות קומוניסטיות-מרקסיסטיות. ב-1919 היה קומיסר העם לענייני תרבות וחינוך בממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת הימים של הקומוניסט (ממוצא יהודי) בלה קון. ב-1923, עם שובו להונגריה, פרסם את ספרו החשוב ביותר, "היסטוריה ותודעה מעמדית", שסתר מספר עקרונות מהתפיסה המרקסיסטית הלניניסטית, ולכן הוחרם על ידי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.
לוקאץ' תרם את רעיונות החפצון (ראיפיקציה) והתודעה המעמדית לפילוסופיה המרקסיסטית. בחיבורו "חזיון הראיפיקציה" (1923), הוא מבקר את הפטישיזם הנעוץ בקפיטליזם המודרני, ההופך את העובד לחפץ ולסחורה. בתחום ביקורת הספרות פרסם לוקאץ' את הספרים "הריאליזם בספרות" (1951) ו"הרומן ההיסטורי" (1955), שהשפיעו על המחשבה הריאליסטית בספרות.
בזמן המרד ההונגרי ב-1956 כיהן לוקאץ' תקופה קצרה כשר התרבות בממשלתו האנטי-סובייטית של אימרה נוג'. עם פלישת הכוחות הרוסים ודיכוי המרד הוא הוגלה, זמנית, כשאר חברי הצמרת המהפכנית לסנגוב, ברומניה. בשנת 1957 הוא שב להונגריה, הצליח לשרוד את הטיהורים של יאנוש קאדאר, ונפטר בשיבה טובה בבודפשט ב-1971.
כתביו
עד 1945
- Ifjúkori művek (1902–1908) (Bp., 1977)
- A lélek és a formák. Kísérletek; Franklin, Bp., 1910 (Die Seele und die Formen, 1911)
- A modern dráma fejlődésének története, 1-2.; Kisfaludy Társaság, Bp., 1911
- Esztétikai kultúra. Tanulmányok; Athenaeum, Bp., 1913 (Modern könyvtár)
- Balázs Béla és akiknek nem kell. Összegyűjtött tanulmányok; Kner, Gyoma, 1918
- Taktika és ethika; Közoktatásügyi Népbizottság, Bp., 1919
- Die Theorie des Romans. Ein geschichtsphilosophischer Versuch über die Formen der grossen Epik; Cassirer, Berlin, 1920
- Geschichte und Klassenbewusstsein. Studien über marxistische Dialektik; Der Malik, Berlin, 1923 (Kleine revolutionäre Bibliothek)
- Lenin. Studie über den Zusammenhang seiner Gedanken; Malik, Wien, 1924 (Wissenschaft und Gesellschaft)
- Lenin. Tanulmány Lenin gondolatainak összefüggéséről; németből ford. Gábor Andor; Ama, Wien, 1924
- Georg Lukács: Lityeraturnije tyeorii XIX veka i markszizm; Goszlitizdat, Moszkva, 1937
- Georg Lukács: K isztorii realizma; Goszlitizdat, Moszkva, 1939
- Írástudók felelőssége; Idegennyelvű Irodalmi Kiadó, Moszkva, 1944
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ג'רג' לוקאץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)