לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ליברלים עצמאיים"

ראו "המפלגות בישראל" מאת בנימין נויברגר בפרק על הליברלים העצמאיים.
(ראו "המפלגות בישראל" מאת בנימין נויברגר בפרק על הליברלים העצמאיים.)
שרי המפלגה נהגו להתפטר מהכנסת עם התמנותם לשרים בממשלה, כדי להכניס את הבאים אחריהם ברשימת המתמודדים לכנסת. כך עשה קול בהתמנותו לשר ב[[ממשלת ישראל השלוש עשרה]] לאחר הבחירות לכנסת השישית, ובעת מינויו לשר ב[[ממשלת ישראל החמש עשרה]] לאחר הבחירות לכנסת השביעית וכך עשו קול ו[[גדעון האוזנר]] בעת מינוים לשרים ב[[ממשלת ישראל השש עשרה]] לאחר הבחירות לכנסת השמינית.
 
בבחירות לכנסות ה-6-8 הייתה התמיכה במפלגה יציבה והיא זכתה ל-4-5 מנדטים, בדומה לתמיכה לה זכתה [[המפלגה הפרוגרסיבית]]. אולם, בבחירות לכנסת התשיעית קיבלו הליברלים העצמאיים מנדט יחיד, לאחר שרוב מצביעיהם עברו להצביע עבור [[התנועה הדמוקרטית לשינוי]]{{הערה|שבח וייס, '''שלטון, אופוזיציה ואלטרנטיבה''', עם עובד, 1981, עמוד 50}}. בעקבות [[המהפך]] נותרה המפלגה ב[[אופוזיציה]]. בינואר 1978 העלה [[גדעון האוזנר]], נציג המפלגה בכנסת, את ההצעה לבחון הצטרפות לקואליציה, ו[[משה קול]] שהיה אז יו"ר הנהלת המפלגה התנגד לה{{הערה|{{מעריב|משה מייזלס|איפה יישב האיש הבודד|1978/01/12|01903}}}} והביא לדחייתה ברוב של 48 נגד 30{{הערה|{{מעריב|משה מייזלס|אתה זיידל? שאל קול את האוזנר|1978/01/13|00413}}}}. בעקבות זאת נוצרה מתיחות בין קול והאוזנר שהתאחתה לאחר חודשים ספורים{{הערה|{{מעריב|משה מייזלס|כנס העצמאות המתארגנת|1978/04/14|02101}}}}. מספטמבר 1978 עד אוגוסט 1979 התקיימו דיונים בין הליברלים העצמאיים ו[[מפלגת שינוי]] על איחוד{{הערה|{{מעריב||ש"י ול"ע דנים על הצהרת כוונות משותפת|1978/09/15|00403}}{{ש}}{{מעריב|משה מייזלס|ש"י ול"ע דנים על מרכז ליברלי|1978/09/22|02302}}{{ש}}{{מעריב|אברהם תירוש|מפלגות ש"י ול"ע דנות באיחוד ביניהן|1979/08/13|00404}}}}, שלא יצא אל הפועל. ב[[הבחירות לכנסת העשירית|בחירות לכנסת העשירית]] לא הצליחה לעבור את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] וב[[הבחירות לכנסת האחת עשרה|בחירות לכנסת האחת עשרה]] התמודדה במסגרת [[המערך]]. ב[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות לכנסת השתים עשרה]] התמודדה המפלגה ברשימה משותפת ביחד עם [[מפלגת שינוי]] ו[[מפלגת המרכז הליברלי]], רשימה חדשה שהורכבה מפורשי [[המפלגה הליברלית]]. מכיוון שנציג הליברלים העצמאיים מוקם במקום השלישי ברשימה שזכתה לשני מנדטים בלבד, לא זכתה המפלגה לייצוג בכנסת זו. לקראת [[הבחירות לכנסת השלוש עשרה]] התמזגה מפלגת הליברלים העצמאיים לתוך מפלגת העבודה ומועמדה [[צבי ניר]] מוקם במקום ה-49 ברשימת מפלגת העבודה לכנסת.
 
==נציגי המפלגה בכנסת==
293

עריכות