ממשלת ישראל השבע עשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הישיבה הראשונה של הממשלה ה-17 בכנסת

ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין פעלה מה-3 ביוני 1974 עד ה-20 ביוני 1977, בתקופת כהונתה של הכנסת השמינית.

הרכב הכנסת השמינית ערב הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעה ראש הסיעה מנדטים מושב הערות
המערך יצחק רבין 54 קואליציה

בהמשך כהונת הכנסת:

הליכוד מנחם בגין 39 אופוזיציה

בהמשך כהונת הכנסת:

מפד"ל יוסף בורג 10 קואליציה
חזית דתית תורתית 5 אופוזיציה בהמשך התפצלה לאגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל
ליברלים עצמאיים משה קול 4 קואליציה בהמשך פרש חבר כנסת אחד והצטרף לליכוד
רק"ח מאיר וילנר 4 אופוזיציה
רצ שולמית אלוני 3 קואליציה
מוקד מאיר פעיל 1 אופוזיציה

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע
פורטל - הממשל בישראל

עם התפטרות ראש הממשלה, גולדה מאיר, בעקבות דו"ח ועדת אגרנט, התמודד רבין על הנהגת מפלגת העבודה מול שמעון פרס - התמודדות ראשונה מבין רבות בין השניים. בהצבעה החשאית במרכז מפלגת העבודה קיבל רבין 298 קולות לעומת 254 להם זכה פרס. לאחר ניצחונו בבחירות פנימיות אלו התמנה רבין ב-3 ביוני 1974 לראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל.

ציוני דרך ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחזית המדינית נערך בתחילת כהונתו של רבין המשא ומתן עם מצרים על הסכמי הביניים שבעקבות מלחמת יום הכיפורים. במסגרת המלחמה בטרור ערך צה"ל את "מבצע אנטבה", אולי הישגה הגדול ביותר של ממשלת רבין. ממשלת רבין סבלה מאי יציבות, ומסכסוכים בינו לבין שר הביטחון שמעון פרס, שרבין הרגיש כי הוא חותר תחתיו. פרס החליש מאוד את יכולתו של רבין לשנות, אם כי ספק אם היה ביכולתה של ממשלת רבין לחולל שינוי משמעותי במורשת הקשה בתחום הכלכלי, המדיני, הפנימי והציבורי שהותירו הממשלות הקודמות.

תנועת "גוש אמונים" הגבירה את פעילותה, ובגיבויו של שר הביטחון שמעון פרס ובתמיכה של חלק מצעירי המפד"ל (למשל, זבולון המר) החלה לפעול לעידוד יישובם של יהודים ביהודה ושומרון. בתקופת כהונתו של רבין נחקרו והתגלו פרשות שחיתות בצמרת המדינה, בהן היו מעורבים אישים כמו מועמדו של רבין לתפקיד נגיד בנק ישראל, אשר ידלין, ושר השיכון והבינוי אברהם עופר.

ההתרחשות הדרמטית בשנות ממשלת רבין הייתה בתחום הכלכלי, שעמד במרכז תשומת הלב לאורך כל תקופת כהונתה. האינפלציה, שהחלה לעלות כבר בתחילת שנות השבעים, גאתה אחרי מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט. רבין ושר האוצר יהושע רבינוביץ לא רצו, וככל הנראה גם לא יכלו, לנקוט במדיניות של ריסון תקציבי, שמשמעותה הייתה פיטורי עובדים במגזר הממשלתי וקיצוץ בתוכניות הרווחה. הממשלה הנהיגה רפורמה מקיפה בנושאי מסים בעקבות המלצות ועדת בן שחר, ולראשונה הנהיגה תשלום מס ערך מוסף. כן הוחל בשנת 1975 לקבוע את שערי מטבעות החוץ לראשונה מדי יום ובשיטת הפיחות הזוחל.

סוף כהונת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־14 בדצמבר 1976 נערכה בכנסת הצבעה על הצעת אי אמון שהגיש הרב קלמן כהנא מסיעת פועלי אגודת ישראל בשל חילול השבת שנגרם כאשר חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים של חיל האוויר. שניים משלושת שרי סיעת המפד"ל נמנעו בהצבעה. רבין, בהתייעצות עם שר המשפטים חיים צדוק, החליט לראות את הצבעתם זו כהתפטרות. הוא הודיע על כך בכנסת ב־20 בדצמבר, ובאותו לילה כינס ישיבת ממשלה מיוחדת בו הודיע על כוונתו להתפטר, ונסע לבית הנשיא להגיש את התפטרותו. במהרה התקבל חוק לפיזור הכנסת, והקדמת הבחירות ל־17 במאי 1977, מה שהבטיח שהממשלה תהיה עד אחרי הבחירות ממשלת מעבר בה אי אפשר להביע אי אמון. הליך זה כונה אחר כך בלעג "התרגיל המבריק".

בהתמודדות הפנימית במרכז מפלגת העבודה שהתקיימה בפברואר גבר רבין על שר הביטחון שמעון פרס ברוב קטן, ונבחר למועמד המערך השני לראשות הממשלה. אולם בעקבות הפרסום ב-15 במרץ 1977 על קיום חשבון בנק בחו"ל השייך לרבין ואשתו, בניגוד לחוק הפיקוח על מטבע זר, התפתח פרשת חשבון הדולרים. ב־7 באפריל 1977, בשעה 23:40, הודיע רבין על הסתלקותו ממועמדותו לראשות הממשלה.

ב־10 באפריל נבחר פרס ברוב גדול על ידי מרכז מפלגת העבודה להחליף את רבין כמועמדה לראשות הממשלה. רבין רצה לפרוש מראשות הממשלה, אולם בשל היות הממשלה ממשלת מעבר הדבר לא התאפשר. גם מינוי של ממלא מקום לא היה אפשרי לפי החוק, ולבסוף הוחלט שרבין יצא לחופשה החל מה־22 באפריל, ופרס ישמש כראש הממשלה בפועל, אם כי מבחינה חוקית רבין המשיך לשאת באחריות כראש הממשלה וקיבל עדכונים שוטפים.

סיעות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
המערך 54 משרד ראש הממשלה, משרד החוץ,
משרד האוצר, משרד הביטחון,
משרד הבריאות, משרד הסעד,
משרד הדתות, משרד המשפטים,
משרד ההסברה, משרד החינוך והתרבות,
משרד החקלאות, משרד התקשורת,
משרד המסחר והתעשייה, משרד המשטרה,
משרד הפנים, משרד העבודה,
המשרד לקליטת עלייה, משרד השיכון,
משרד התחבורה, שר בלי תיק
משרד התקשורת,
משרד החקלאות
3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 תיקי הדתות, הסעד והפנים היו בידי המפד"ל
בעת כהונתה בממשלה
מפד"ל 10 משרד הדתות, משרד הסעד,
משרד הפנים
29 באוקטובר 1974 22 בדצמבר 1976 הודחה עקב אי תמיכה בממשלה בהצבעת אי אמון
ל"ע 4 משרד התיירות, שר בלי תיק 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
רצ 3 שרה בלי תיק 3 ביוני 1974 6 בנובמבר 1974
קידמה ופיתוח 2 משרד החקלאות 8 ביוני 1976 8 במרץ 1977 החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם
רשימה ערבית
לבדואים וכפריים
1 8 ביוני 1976 8 במרץ 1977 החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם
רע"ם 3 משרד החקלאות 8 במרץ 1977 20 ביוני 1977 החל מיצירת הסיעה
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מנתה 23 שרים אם כי לא כולם ביחד, מתוכם 17 המשיכו מממשלות קודמות (רבין, אלון, רבינוביץ, שם-טוב, פרס, בר-לב, הלל, חזני, בורג, קול, גלילי, צדוק, אוזן, יריב, האוזנר, רוזן ורפאל) ו-6 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (אברהם עופר, אהרון ידלין, גד יעקבי, זבולון המר, משה ברעם ושולמית אלוני)

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות
יצחק רבין המערך משרד ראש הממשלה, משרד הסעד,
משרד התקשורת
3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
יגאל אלון המערך משרד החוץ 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
יהושע רבינוביץ לא היה חבר כנסת משרד האוצר 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
שמעון פרס המערך משרד הביטחון 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
  • מילא באופן לא רשמי את תפקיד ראש הממשלה החל
    מ-22 באפריל 1977, לאחר שיצחק רבין יצא לחופשה
ויקטור שם-טוב לא היה חבר כנסת משרד הבריאות, משרד הסעד 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
חיים יוסף צדוק המערך משרד הדתות, משרד המשפטים 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
  • כיהן כשר המשפטים לאורך כל כהונת הממשלה
  • כיהן כשר הדתות החל מ-3 ביוני 1974 עד
    ל-29 באוקטובר 1974, ושוב החל מ-16 בינואר 1977,
    לאחר התפטרותו של יצחק רפאל, עד לסיום כהונת הממשלה
יצחק רפאל מפד"ל משרד הדתות 30 באוקטובר 1974 22 בדצמבר 1976
  • הודח עקב אי תמיכת הסיעה בממשלה בהצבעת אי אמון
אהרן יריב המערך משרד ההסברה 3 ביוני 1974 4 בפברואר 1975
אהרן ידלין המערך משרד החינוך והתרבות 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
אהרן אוזן לא היה חבר כנסת משרד החקלאות, משרד התקשורת 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
חיים בר-לב לא היה חבר כנסת משרד המסחר והתעשייה 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
שלמה הלל המערך משרד המשטרה, משרד הפנים 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
  • כיהן כשר המשטרה לאורך כל כהונת הממשלה
  • כיהן כשר הפנים החל מיום הקמת הממשלה עד ל-29 באוקטובר
    1974, ושוב החל מ-16 בינואר 1977, לאחר פרישת יוסף בורג,
    ועד לסיום כהונת הממשלה.
מיכאל חזני מפד"ל משרד הסעד 30 באוקטובר 1974 2 ביולי 1975
  • נפטר במהלך כהונת הממשלה
יוסף בורג מפד"ל משרד הפנים, משרד הסעד 29 באוקטובר 1974 22 בדצמבר 1976
זבולון המר מפד"ל משרד הסעד 4 בנובמבר 1975 22 בדצמבר 1976
  • הודח עקב אי תמיכת הסיעה בממשלה בהצבעת אי אמון
משה ברעם המערך משרד העבודה, משרד הסעד 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
שלמה רוזן לא היה חבר כנסת המשרד לקליטת עלייה,
משרד השיכון
3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
אברהם עופר המערך משרד השיכון 3 ביוני 1974 3 בינואר 1977
  • התאבד במהלך כהונת הממשלה
גד יעקבי המערך משרד התחבורה 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
משה קול לא היה חבר כנסת משרד התיירות 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
שולמית אלוני רצ שרה בלי תיק 3 ביוני 1974 6 בנובמבר 1974
ישראל גלילי המערך שר בלי תיק 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
גדעון האוזנר לא היה חבר כנסת שר בלי תיק 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977

סגני שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות
ג'בר מועדי המערך משרד התקשורת, משרד החקלאות 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
אליהו מויאל המערך משרד התקשורת 24 במרץ 1975 20 ביוני 1977

חילופי שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
חיים יוסף צדוק המערך משרד הדתות מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 באוקטובר 1974 יצחק רפאל מפד"ל 30 באוקטובר 1974
ויקטור שם-טוב לא היה חבר כנסת משרד הסעד מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 באוקטובר 1974 מיכאל חזני מפד"ל 30 באוקטובר 1974
שלמה הלל המערך משרד הפנים מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 באוקטובר 1974 יוסף בורג מפד"ל 29 באוקטובר 1974
יצחק רבין המערך משרד התקשורת מסירת התיק לשר במשרה מלאה 20 במרץ 1975 אהרן אוזן המערך 20 במרץ 1975
שולמית אלוני רצ שרה בלי תיק התפטרות 20 במרץ 1975 לא מונה מחליף
מיכאל חזני מפד"ל משרד הסעד פטירה 2 ביולי 1975 יצחק רבין המערך 7 ביולי 1975
יצחק רבין המערך משרד הסעד מסירת התיק לשר במשרה מלאה 29 ביולי 1975 יוסף בורג המערך 29 ביולי 1975
יוסף בורג מפד"ל משרד הסעד מסירת התיק לשר נוסף מטעם הסיעה 4 בנובמבר 1975 זבולון המר מפד"ל 4 בנובמבר 1975
יצחק רפאל מפד"ל משרד הדתות פיטורין 22 בדצמבר 1976 חיים יוסף צדוק המערך 16 בינואר 1977
זבולון המר מפד"ל משרד הסעד פיטורין 22 בדצמבר 1976 משה ברעם המערך 16 בינואר 1977
יוסף בורג מפד"ל משרד הדתות פיטורין 22 בדצמבר 1976 שלמה הלל המערך 16 בינואר 1977
אברהם עופר המערך משרד השיכון פטירה 3 בינואר 1977 שלמה רוזן המערך 16 בינואר 1977
ג'בר מועדי המערך סגן שר במשרד התקשורת החל לכהן כסגן שר החקלאות 24 במרץ 1975 אליהו מויאל המערך 24 במרץ 1975

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמוס שיפריס, ממשלת רבין הראשונה 1977-1974, צור יגאל: פורת, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
ממשלת ישראל השש עשרה
מרץ 1974-יוני 1974
ממשלת ישראל השבע עשרה
3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
הבא:
ממשלת ישראל השמונה עשרה
1977-1981