רבי אושעיא – הבדלי גרסאות
Benjikosov (שיחה | תרומות) |
Benjikosov (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
| השתייכות = |
| השתייכות = |
||
| רבותיו = [[רבי חייא]], [[בר קפרא]] |
| רבותיו = [[רבי חייא]], [[בר קפרא]] |
||
| תלמידיו = |
| תלמידיו = [[ר' יוחנן]] |
||
| בני דורו = |
| בני דורו = |
||
| אב = [[רבי חמא בן ביסא]] |
| אב = [[רבי חמא בן ביסא]] |
||
גרסה מ־15:09, 2 באוקטובר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| לידה |
המאה ה־3?  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־3? |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – המאה ה־3 |
| רבותיו | רבי חייא, בר קפרא |
| תלמידיו | ר' יוחנן |
| חיבוריו |
בראשית רבה |
| אב | רבי חמא בן ביסא |
  | |
רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן[1], מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל. היה תלמידו של רבי חייא והמשיך את מפעלו העצום של רבו בסידור שארית הברייתות שלא סודרו על ידיו. כונה "אבי המשנה".
ביוגרפיה
רבי אושעיא היה נצר למשפחת חכמים גדולים. אביו היה רבי חמא בר ביסא. הגיע למעלות גבוהות מאוד בידיעת התורה בהיותו צעיר מאוד בשנים, עד שאמרו עליו שאין חבריו יורדים לסוף דעתו כרבי מאיר. באופן חריג מאוד, הוא מוזכר בתלמוד לפני אביו, והתוספות מסבירים את הפלא בגדלותו היוצאת דופן[2]. במסכת עירובין הוא מכונה ר' אושעיא בריבי, ורש"י פירש שהכוונה "אדם גדול בדורו".[3] עוד משבחים את ר' אושעיא שהראשונים כפתחו של אולם והאחרונים כפתחו של היכל, ולפי אחת השיטות הראשונים הם ר' אלעזר בן שמוע והאחרונים ר' אושעיא, בעוד ר' יוחנן אומר על דורו שהוא כמלא נקב מחט סדקית[4].
מכיוון שזכה לראות את אביו רבי חמא וסבו רבי ביסא ולהורות יחדיו בבית מדרש אחד בפסק משותף, קרא עליהם רמי בר חמא - ”והחוט המשולש לא במהרה ינתק”[2].
את רוב חכמתו בתורה קיבל מרבי חייא ובר קפרא, שהיו חכמים מבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא. הוא אף שימש מספר חכמים מביתו של רבי יהודה הנשיא.
בית מדרשו של רבי אושעיא היה בקיסריה. אחת ממסקנותיו המפורסמות של רבי אושעיא הייתה: "המנהג מבטל את ההלכה". בבית מדרשו גדלו תלמידי חכמים גדולים, מן המובהקים שבין חכמי האמוראים שבארץ ישראל. מחתימת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא לא נעשו יותר שינויים בנוסח המשנה, אך הברייתות עדיין לא נערכו באופן סופי, (למרות שגם הברייתות נכללו בספרות התנאים) ואמוראים אחדים היו לפעמים משנים או מוסיפים שינוי כלשהו בלשון הברייתא.
מפעלם של רבי חייא ותלמידו רבי אושעיא היה סידור הברייתות. הם התקבלו בתור סמכות מכרעת עד שהחכמים שאחריהם קבעו: "כל ברייתא שלא הייתה שנויה בבית מדרשו של רבי חייא ושל רבי אושעיא משובשת היא ואל תשיבו ממנה בבית המדרש". מפעלו של רבי אושעיא ניכר בהנחת אחד מהנדבכים הבסיסיים של התלמוד, על ידי בירור הברייתות וסידורן, בצורה שיכלו לשמש אבן פינה במבנה השקלא וטריא של הגמרא. ר' אושעיא נחשב כמי שמדייק בלשון השמועות, ובמיוחד באופן כתיבת המילים (עירובין נג ע"א). יש להניח שהדבר קשור למפעלו בעריכת הברייתות.
ר' יוחנן גדול אמוראי ארץ ישראל, היה תלמידו של ר' אושעיא (עירובין נג עמוד א). מסופר שהיו לר' אושעיא שניים עשר תלמידים. ר' יוחנן מספר שכאשר למד איתם יחד היו מתקבצים ארבעה תלמידים לשטח של אמה מרובעת כדי לשמוע היטב את דברי רבם.
זיהויו
יש להבחין בינו לבין אמורא בבלי שעלה לארץ ישראל, והיה תלמידם של רבי אמי[5]. ורבי אסי, היה שולח את רבה לשאול שאלות אמוראים אחרים כגון רב חסדא[6]
ראו גם
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "רבי אושעיא רבה", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 74-62.
- חיים וייס ושירה סתיו, שובו של האב הנעדר - קריאה מחודשת בסדרת סיפורים מן התלמוד הבבלי, מוסד ביאליק, 2018, עמ' 86–93
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי אושעיא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
- ^ ילקוט שמעוני לספר בראשית, דף קיד (מהדורת 'מכון המאור')
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ט, עמוד א', ושם מוכח שמדובר ברבי אושעיא רבו של רבי יוחנן ולא ברב אושעיא, שהרי התוספות משווה בין שני המקורות
- ^ עירובין נג ע"א.
- ^ עירובין, שם.
- ^ בבלי חולין קכ"ד, ע"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ו', עמוד ב'.