מיטל להבי
 | |||
| לידה | 5 באפריל 1960 (בת 66) | ||
|---|---|---|---|
| שם לידה |
מרים לוי  | ||
| מדינה |
ישראל | ||
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב | ||
| מפלגה | הדמוקרטים | ||
| מספר ילדים |
2 | ||
|
www | |||
| |||
| תפקידים נוספים | |||
| |||
מיטל להבי (נולדה ב-5 באפריל 1960 בשם מרים לוי) היא סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו וחברה בהנהלת העירייה. להבי מחזיקת תיק התחבורה, בטיחות בדרכים והקהילה הגאה. להבי חברה בוועדה המקומית לתכנון, בניה ונכסים, מכהנת יו"ר משותפת של הפורום המוניציפלי של הדמוקרטים בישראל, יו"ר סיעת מרצ, חוזה חדש והירוק במרכז במועצת העירייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להבי הייתה בעלת החברה "מימוש פרויקטים" לייזום וקידום פרויקטים, יועצת לקידום פרויקטים סביבתיים (מחוץ למחוז תל אביב), מנחה סדנאות ל"מנהיגות מעשית" עבור שדולת הנשים בישראל, וכן יועצת לרשויות מקומיות לקידום תהליכים פיזיים וחברתיים בשיתוף הציבור; עד למינויה לתפקיד סגנית ראש עיריית ת"א יפו.
להבי נמנית עם מייסדי "הפורום הירוק" של תושבי ת"א-יפו ובעבר כיהנה בהתנדבות כמזכירת ועד סוחרי שוק הכרמל. כיום להבי מכהנת כדירקטורית של תיאטרון הבימה[1], והחברות העירוניות אחוזות החוף[2] ואתרים[3]. בעבר כיהנה כדירקטורית בחברת "גני יהושע" בתל אביב-יפו ועמותת "חצר נשית", שהקימה ביפו בית לנערות במצוקה. כמו כן הייתה חברה במועצת החברה להגנת הטבע.
שימשה יו"ר ועד שכונת כרם ישראל. ב-1999 המריצה להבי את שכניה למאבק לשיקום הגינה בשכונה ולהסטת אוטובוסים מרחובות מגורים שקטים; בעקבות הצלחת המאבק, החליטה להתמודד על מקום במועצת העירייה. בשנת 2000 הצטרפה להבי למפלגת מרצ ובשנת 2003 נבחרה לחברת מועצת העיר מטעם המפלגה. כחברת קואליציה במועצה כיהנה כיו"ר הוועדה לאיכות הסביבה, סגן יו"ר הוועדה לתכנון ובניין עיר, וכחברה בוועדת נכסים. להבי תומכת בהרחבת "ריאות ירוקות" בעיר, בשילוב התושבים בתכנון הפיזי והחברתי של העיר ובשמירה על זכויותיהם של התושבים. תמיכתה בנושאים אלה הביאה לבחירתה כ"חברת המועצה הירוקה ביותר" בדו"ח "משמר המועצה" שסקר את הצבעותיהם של כל חברי המועצה בשנים 2004 - 2008[4]. בשנים 2003–2008 כיו"ר הוועדה לאיכות הסביבה פעלה בעיקר כדי לצמצם את זיהום האוויר והובילה את המעבר של תחנת הכוח רידינג ממזוט לגז. הובילה מהלכים להקמת פארקים ציבוריים, לשימור ריאות ירוקות ברחבי העיר ולהקמת קרן לשימור מבנים ורכישת קרקעות.
היא ממייסדי הפורום הירוק לאיכות חיים בתל אביב-יפו ומובילי המאבק למען גן קריית ספר. להבי פעילה סביבתית וחברתית מאז 1997 וב-2016 הוענק לה אות הגלובוס הירוק לאישיות סביבתית מטעם ארגון חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. בראש ועדת הפרס עמדה שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר בשנת 2014 נבחרה ליו"ר הפורום המוניציפלי ומאז פועלת בראייה כלל עירונית לקידום ערכים של שוויון זכויות והעצמת קהילות מוחלשות, כמו גם שיפור איכות החיים, הבריאות והסביבה.
במאי 2008 גברה להבי בבחירות המקדימות לראשות רשימת מרצ בעיר על ראש הרשימה המכהנת, יעל דיין. לאחר בחירות 2008, בתום משא ומתן בין נציגי מרצ ו"תל אביב אחת", סיעתו של חולדאי, הצטרפה מרצ לקואליציה העירונית בינואר 2009, ולהבי מונתה לתפקיד סגנית ראש העירייה הממונה על משאבי חינוך לגיל הרך.
בשנים 2008–2013, כמחזיקת תיק החינוך ובתחום הגיל הרך, הביאה להסדרת תחום החינוך לגיל הרך כולל יזמה תוכנית רב שנתית להקמת 12 מעונות יום, קידמה סבסוד עשרות משפחתונים לתושבי העיר, הביאה להקמת "בית אלבר" לדיור בר-השגה למפעילות משפחתונים, יזמה הוזלת תעריפי ארנונה בגנים פרטיים, הובילה וקידמה תכנון 200 גני ילדים בהמשך לדו"ח טרכנטנברג, יוזמת תוכנית "בתיאבון" להזנת ילדים, קשישים וסטודנטים, שותפה להסדרת מערך החינוך והטיפול בילדי מהגרים, הגדלת שטחי גני ילדים לרבות תב"ע להסדרה 4053 גנים בשימוש חורג, הפחתת היטלי השבחה לגני ילדים, הסבת והסמכה של גני ילדים ירוקים, הגדירה מדדים לתכנון חצרות גני ילדים ותקצובם (לראשונה ב-2011), הביאה לתקצוב שדרוג חצרות גנים בהיקף של 5 מיליון ₪ בשנה והייתה המנוע הנחוש שהוביל להקמת בית ספר וגנים בשכונת פלורנטין.
ביוני 2012, מיטל להבי ומרצ התפטרו מהקואליציה במחאה על דיכויהּ האלים של המחאה החברתית על ידי המשטרה באותו סוף-השבוע[5].
בבחירות 2013 עמדה בראש רשימת מרצ למועצת העיר, שהריצה את ח"כ ניצן הורוביץ כמועמד לראשות העירייה. על אף ההפסד של הורוביץ במירוץ לראשות העירייה, מרצ קיבלה 6 מנדטים במועצת העיר. עם חתימת ההסכם הקואליציוני ב-1 בינואר 2014, מונתה להבי לסגנית ראש העירייה הממונה על תחבורה, בינוי ותשתיות בעיר. להבי תמכה במכירת חלקה של עיריית תל אביב בחניון כיכר אתרים.
במאי 2018 הודיעה כי תתמודד לראשות העירייה בבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו באוקטובר 2018[6]. ב-27 בספטמבר, פרשה מהמירוץ לראשות העירייה והודיעה כי בכוונתה להתמקד במירוץ למועצת העיר של תל אביב-יפו[7]. בבחירות זכתה מרצ בראשות להבי בשלושה מנדטים ומרצ בראשותה נכנסה לקואליציה.
כמחזיקת תיק התחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחברת הקואליציה, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה, בין 2014–2023 היא הקימה ועומדת בראש הפורום "מטרופולין בתנועה" שמאחד את סגני ראשי הערים ומחזיקי תיקי התחבורה במרכז ובשפלה, שמקדם יוזמות משותפות בתחום. היא משתתפת באופן קבוע בישיבות הכנסת בנוגע לתחבורה ובטיחות בדרכים. בשנת 2025 ייסדה להבי את פורום מחזיקי תיקי הבטיחות בדרכים בערים הגדולות, בשיתוף פעולה עם מקביליה בערי המטרופולין הגדולות בישראל – ירושלים, חיפה ובאר שבע. במסגרת פעילותה בפורום הובילה להבי לתוספת תקציבי בטיחות בדרכים, וקידמה חקיקה ורפורמות חשובות בתחום האכיפה[8].
להבי יזמה את תוכנית אגן-האיילון לשדרוג תחנות הרכבת בעיר ואת "הציר הירוק" לחיבור חוף הים מאזור יפו ועד פארק אריאל שרון ("ציר קדרון"), והובילה את התוכנית לשדרוג מסופים האוטובוסים בעיר, תחת הכותרת "ממטרד למשאב", ודחפה לחשמול צי האוטובוסים הפועלים בעיר[9][10].
להבי היא אחת מיוזמות "אקו תלוש" - הגעה ירוקה לעבודה שפועלת לשינוי מערכת השכר בישראל כדי לאפשר לעובדים לוותר על רכב ולשמור על המשכורת (המרה של אחזקת רכב בקצובת נסיעה)[11]. במסגרת תוכנית תוכנית "השינוי בדרך" להיפוך הפירמידה התחבורתית ברחבי העיר תל אביב יפו, הובילה להבי לסלילתם עשרות ק"מ של שבילי אופניים[12][13] ונת"צים[14], וחיבורם של מספר צירים אסטרטגיים של הטבעת המטרופולינית.
כחלק מהיפוך הפירמידה, להבי תומכת במדיניות לצמצום השימוש ברכב הפרטי, מתוך תפיסה שניידות לא מחייבת בעלות על כלי תחבורה. כחלופה לגריעת החנייה במרחב הציבורי, להבי תומכת בבניית חניה במגרשים הפרטיים ושימוש בכספי כופר החניה לבניית חניונים ציבוריים באזורי מחסור לטובת התושבים[15].
![](https://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:מיטל_להבי_נעים_בסופ"ש.jpg)
להבי תומכת בפעילותן של חברות להשכרת קורקינטים חשמליים ואופניים שיתופיים, ומקדמת רגולצייה ואכיפה ברחבי העיר[16][17]. לדבריה על הרוכבים להתחשב בהולכי הרגל ולא לחסום מדרכות, ועל הולכי רגל "שנדרשים ליותר ערנות"[18].
במסגרת תפקידה כמחזיקת תיק התחבורה בעיר תל אביב יפו, להבי ייסדה את נעים בסופ"ש, מיזם תחבורה ציבורית בישראל שבמסגרתו פועל מערך היסעים בסופי השבוע ובחגים ללא תשלום. כבר מראשיתו זוכה נעים בסופ"ש להצלחה רבה ולביקושים גבוהים[19]. המיזם, שהחל עם 4 רשויות, התרחב ועומד כיום על 12 רשויות בהן נוסעים כ-17 קווי אוטובוס[20]. להבי עוסקת בניהול השוטף ותפעול מערך נעים בסופ"ש, לצד מאמצים אסטרטגיים להרחיב את השירות אל ערים ומטרופולינים נוספים. בשנת 2026, קידמה להבי מהלך לצירוף נתב"ג אל רשת נעים בסופ"ש[21].
כמחזיקת תיק הבטיחות בדרכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת תפקידה כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו הממונה על התחבורה, מקדמת מיטל להבי מדיניות בתחום הבטיחות בדרכים, הנשענת על עקרונות גישת “המערכת הבטוחה" (Safe System) ועל תפיסת “Vision Zero”, השואפת לצמצום פגיעות חמורות והרוגים בתאונות דרכים[22]. גישה זו מדגישה תכנון מערכתי של תשתיות, אכיפה והתנהגות משתמשי הדרך, מתוך הנחה כי טעויות אנוש הן בלתי נמנעות אך אינן צריכות להוביל לפגיעות קשות.
להבי פועלת לחיזוק היכולות המוניציפליות בתחום הבטיחות, בין היתר באמצעות קידום תקצוב ייעודי מול משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), וכן באמצעות הרחבת פעילות חינוך והסברה[8]. בין היתר קידמה יוזמות להליכה בטוחה לבית הספר ותוכניות חינוכיות במוסדות העל-יסודיים, הכוללות לימודי תאוריה והכשרה לרכיבה בטוחה. פעילות זו משתלבת במגמה רחבה של התמודדות עם תאונות במרחב העירוני, שבו מתרחשת מרבית הפגיעה בנפגעי תאונות דרכים[23]. בנוסף, להבי מקדמת מדיניות של מיתון תנועה בעיר, בין היתר באמצעות קביעת אזורים ממתוני תנועה שבהם מהירות הנסיעה מוגבלת ל־30 קמ"ש[24]. מהלך זה נועד לצמצם את חומרת התאונות ולהגביר את בטיחותם של הולכי הרגל ורוכבי האופניים במרחב העירוני.
בתחום ההסדרה, להבי קידמה רגולציה הנוגעת לשימוש בכלים דו-גלגליים, לרבות העלאת גיל הרכיבה מ-14 ל-16. להבי פעלה לקידום תפיסה שלפיה יש להתייחס לכלים חשמליים ככלי רכב מוסדרים, בין היתר לצורך אכיפה אפקטיבית יותר, והדגישה את הצורך בהתאמת חקיקה ותשתיות למציאות התחבורתית החדשה[25]. במסגרת זאת להבי קידמה חובת רכיבה עם קסדה, חובת לימודי תיאוריה בבית הספר וחובת התקנת לוחית זיהוי[26]. בנוסף, קידמה מתן סמכויות לפקחי העירייה לאכוף עבירות רכיבה על מדרכות[27], וכן פעלה להרחבת כלי האכיפה כנגד עבירות כגון חציית רמזור אדום וחסימת צומת[28].
במקביל, להבי קידמה צעדים רגולטוריים ותפעוליים נוספים במרחב העירוני, בהם בחינה של שינוי מודל התמחור של כלים שיתופיים, כך שיכלול גם רכיב מרחק ולא יתבסס על זמן בלבד. כמו כן, פעלה לקידום הסדרה בתחום השליחויות העירוניות, לרבות בחינת מודלים לתמרוץ בטיחותי יותר של שליחים[29]. צעדים אלה משתלבים במדיניות רחבה של שיפור בטיחות משתמשי הדרך, לצד פיתוח תשתיות ייעודיות כגון שבילי אופניים והרחבת מרחבים בטוחים להולכי רגל[30]. להבי רואה באופנועים ככלי התומך את צמצום הפקקים ברחובות העיר, ותומכת במתן היתר לרכיבת אופנועים בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים)[31].
כמחזיקת תיק הגאווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להבי מחזיקה בתיק הקהילה הגאה בעיריית תל אביב-יפו, לצד תיקי התחבורה והבטיחות בדרכים. במסגרת תפקידה עסקה בקידום מענים עירוניים לקהילת הלהט״ב, תמיכה בארגונים אזרחיים ועמותות, באירועי חודש הגאווה ובחיזוק המרכז הגאה העירוני. להבי נחשבת פורצת דרך בכך שבחרה לשלב בקבלת ההחלטות גם דמויות בולטות מחיי הלילה ("בעלי ליינים"), בעלי עסקים, מנהיגים, מובילי דעה, אנשי מקצוע וארגונים חדשים מהקהילה הגאה, בנוסף לארגונים הפורמליים הוותיקים[32].
כיו"ר סיעת מרצ, דרשה וקבלה להבי בכל הסכמי הכניסה לקואליציה את תיק הקהילה הגאה לסיעה שבראשותה, מתוך תפיסה שהמדד לדמוקרטיה מתחיל בשוויון למיעוטים וללהט"ב.
מצעד הגאווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם התפטרותו של איתי פנקס, חבר סיעתה, בשנת 2021, לקחה להבי את תיק הגאווה לאחריותה והתמודדה עם ההחלטה העירונית להעברת מסלול המצעד לאזור שדרות רוקח ופארק הירקון, על רקע אילוצי בטיחות, עבודות תשתית ודרישות גורמי הביטחון[33]. בשנת 2023, חרף לחץ קיימה להבי סקר פתוח ברשת והציגה חלופות לקיום המצעד במטרה להחזיר את המצעד לטיילת החוף. הסקר שפרסמה זכה להתייחסות ציבורית רחבה והמארגנים ישרו קו והחזירו את המצעד לטיילת החוף, הגם שנאלצו לקיימו בערב חמישי ולהפרידו מהמסיבה[34]. בשנת 2024, בעקבות אסון ה-7 באוקטובר החליטה העירייה בהובלת להבי ובהתייעצות מובילי דעה בקהילה ומשפחות חטופים, לקיים עצרת תקווה וגאווה (במקומו של המצעד)[35]. בשנת 2026, לאור התקדים שקבעה להבי מצעד הגאווה יצעד בטיילת בצהרי שישי כפי שהיה משך שנים לפני ההתראות הביטחוניות.
יוזמות בתחום הגאווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2021, כיו"ר מרצ, קיימה עם חבר סיעתה איתי פנקס, אירוע משפטנים למען הקהילה הגאה, שם לראשונה הכריז ראש לשכת עורכי-דין דאז, אבי חימי, על הכרה בשוויון זכויות לקהילה הגאה ופעילות הלשכה לשם יישומו. מאז התמסד שיתוך הפעולה של הלשכה עם הקהילה הגאה ועיריית תל אביב – יפו. לאחר מכן אירח המרכז הגאה בשנת 2025 את אירוע 20 שנים לפסק הדין ירוס-חקק והעניק פרס הוקרה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, הפרופסור אהרון ברק[36].
ב-2022, קיימה להבי את טורניר 'כדורגל בצבעי הקשת', טורניר ראשון מסוגו באזור המרכז, בו השתתפה נבחרת גאה וכן נבחרות ערים ליברליות שונות התומכות בסובלנות. הטורניר, שסימל את ההתחלה של שת"פ בינעירוניים בתחום הגאווה, התקיים בהרצליה בשיתוף עם סגן ראש עיריית הרצליה וכדורגלן מכבי תל אביב ובני יהודה לשעבר, עופר לוי (אחיה), ומאז הפך למסורת[37][38].
בשנת 2024 ייסדה להבי את הפורום הארצי של מחזיקי תיקי גאווה בשלטון המקומי, במטרה לקדם שיתופי פעולה בתחום הלהט"ב[39]. במסגרת זאת, קידמה להבי שיתופי פעולה עם הסתדרות העובדים[40], ו"הדייקאקתון" - שיתופי פעולה אשר נועדו לפתוח את שוק התעסוקה בפני הקהילה הגאה[41][42]. כמו-כן כלל עובדי לשכתה מהווים להט"ב מוצהרים.
תמיכה בקהילת מגווני המגדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]להבי פעלה לחיזוק קהילת מגווני המגדר ובשנת 2025 הייתה שותפה לגיבוש מתווה להעברת פעילות המרכז הטרנסי למרכז הגאה על מנת לפתור את קשיי התקציב של המרכז הטרנסי, במטרה לשמר את פעילותו.
ביחד עם חברת סיעתה, רעות נגר, היו הראשונות להעלות הצעה לסדר במועצת העירייה את הצורך בדיור בר-השגה לטרנסג'נדריות, כהעדפה מתקנת לציבור שסובל מהתעמרות[43]. מאז הפך יום הנראות הטרנסית לחלק מרכזי מפעילות המרכז הגאה לצד תמיכה שוטפת בארגונים, התארגנויות ויוזמות של קהילת מגווני המגדר[44].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]להבי מתגוררת בשכונת כרם ישראל בתל אביב. היא גרושה ולה שני ילדים, בנוסף לחיילת שאומצה כחיילת בודדה והפכה לבת טיפוחיה[45]. אחיה הוא כדורגלן העבר עופר לוי, שמכהן מ-2019 כסגן ראש עיריית הרצליה[46].
ב-2005 השתתפה כמתמודדת בתוכנית המציאות "דרוש מנהיג" בערוץ 2, בה התחרו אנשים בעלי רקע של מעורבות חברתית על מענק להגשמת חזון חברתי שהציגו. להבי הודחה מהתוכנית בפרק התשיעי מתוך עשרה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מיטל להבי
מיטל להבי, ברשת החברתית פייסבוק
מיטל להבי, ברשת החברתית X (טוויטר)- אשר שכטר, להבי: "לא יכולנו לשתוק כשהפיקוח העירוני הפך לכוח שיטור", באתר TheMarker, 26 ביוני 2012
רותם שטרקמן, "דואגים יותר לאדם אחד בשברולט במקום ל-50 אנשים באוטובוס", באתר TheMarker, 8 ביולי 2016- גילי מלניצקי, מי צריך עו"ד צמוד וכסף ומה מגיע למי שיוותר על מכונית? התשובות של האישה שרוצה לנהל את ת"א, באתר TheMarker, 6 ביולי 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אנחנו, באתר הבימה
- ↑ דירקטוריון החברה, באתר www.ahuzot.co.il
- ↑ דבר המנכל, באתר קבוצת אתרים
- ↑ דו"ח משמר המועצה תל אביב-יפו,, 2004-2008
- ↑ ההודעה על ההתפטרות באתר של מיטל להבי
- ↑ אמנון הררי, מיטל להבי תרוץ לראשות העיר: "חולדאי – תודה ולהתראות", באתר "Time Out ישראל", 16 במאי 2018
- ↑ הודעת הפרישה של מיטל להבי, מתוך דף הפייסבוק של להבי, 27 בספטמבר 2018
- 1 2 יפעת ראובן, כיפופי ידיים פוליטיים שעולים בחיי אדם: תקציב לתוכנית לבטיחות בדרכים בערים הגדולות תקוע, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2025
- ↑ תחבורה ציבורית חשמלית – צפו בדבריי ביום המיוחד לתחבורה ציבורית בכנסת ישראל מיטל להבי
- ↑ דניאל שמיל, התוכנית המחשמלת של עיריית ת"א לתחבורה נחשפת | בלעדי, באתר גלובס, 28 במאי 2019
- ↑ מיטל להבי, תחבורה ירוקה דרך התלוש, מיטל להבי, באתר גלובס, 11 ביולי 2014
- ↑ דפנה גלפז, תל אביב הסלולה ביותר, ברמת גן תקועים ב־2014, באתר זמן ישראל, 13 במרץ 2022
- ↑ נתלי מון, מהפכה ירוקה: שבילי האופניים בעיר נצבעים מחדש, באתר "Time Out ישראל", 30 במאי 2021
- ↑ מערכת תל אביב אונליין, דוח "15 דקות": תל אביב - עיר הנת"צים, באתר תל אביב אונליין, 2024-02-19
- ↑ אלכסנדרה לוקש, העלאת מחירי החניה בת"א: "בטווח הארוך היינו רוצים להיפטר מכל הרכבים בעיר", באתר ynet, 5 ביוני 2024
- ↑ יובל שדה, קורקינטים בת"א: סלפי בעת הרישום והפחתת מספר הכלים, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2022
- ↑ דניאל שמיל, עיריית תל אביב בוחנת: חברות הקורקינטים יפעילו גם אופניים להשכרה, באתר TheMarker, 1 ביולי 2025
- ↑ תומר הדר, מי יתמודד עם הקורקינט השיתופי: הגלגל עלול ליפול מהמדרכה, באתר כלכליסט, 27 במאי 2019
- ↑ אופק צח, כ-2 מיליון נוסעים: שירות "נעים בסופ"ש" יתגבר תדירות, באתר חדשות 13, 25 בינואר 2026
- ↑ דף הבית, באתר נעים בסופ"ש
- ↑ סיון חילאי, לראשונה: תחבורה ציבורית לנתב"ג בשבת - בחינם | זה מסלול הקו החדש, באתר ynet, 12 בפברואר 2026
- ↑ רועי רובינשטיין, היעד - 0 הרוגים בתאונות: המיזם שישנה את כבישי תל אביב, באתר ynet, 5 בפברואר 2023
- ↑ סיון חילאי, תוכנית המאבק נגד ההרג בכבישים, באתר ynet, 27 באפריל 2026
- ↑ אופק צח, עיריית ת"א הכריזה: מהירות הנסיעה תוגבל ל-30 קמ"ש ברוב רחובות העיר, באתר חדשות 13, 25 בנובמבר 2025
- ↑ דודו ארז, יואב רבינוביץ', סגנית ראש העיר ת"א: "הפתרון לבעיית האופניים החשמליים - אכיפה והתנהלות נכונה", באתר ynet, 4 בספטמבר 2022
- ↑ איתי בלומנטל, קורקינטים שיתופיים בת"א - בקרוב עם לוחית זיהוי, באתר ynet, 5 בנובמבר 2019
- ↑ יפעת ראובן, "עבירה מכוערת": בתל אביב וירושלים דורשים מהשרה מירי רגב סמכות אכיפה כלפי נהגים שנכנסים אל צמתים חסומים, באתר TheMarker, 12 בנובמבר 2025
- ↑ יפעת ראובן, חולדאי וליאון מתכוונים לאכוף עבירות של חסימת צמתים. איך זה יעבוד?, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2025
- ↑ צחי שדה, סגניתו של חולדאי: "וולט חייבת לקחת אחריות. פקח לא יכול להיות בכל מקום", באתר ynet, 21 בספטמבר 2022
- ↑ מוסף הרכב 9.25 - ישראל בפקק: כך נוריד את הסטרס מהכבישים, באתר www.icar.co.il, 2025-09-20
- ↑ אביעד אברהמי, אושרה נסיעת דו-גלגלי בנת"צים בתל-אביב, באתר fullgaz, 8 בנובמבר 2016
- ↑ אירית מטיאס, חג גאווה שמח, תל אביב! המצעד יצא לדרך, באתר תל אביב אונליין, 2023-06-08
- ↑ lgbtq admin, מצעד הגאווה 2022 | 10.06, באתר המרכז הגאה, 2022-05-11
- ↑ עידן יוסף-ימין, מצעד הגאווה בתל אביב 2023: האם המסלול חוזר לחוף הים?, באתר מאקו, 5 במרץ 2023
- ↑ נעם גולדברג, רוני שצ'וצ'ינסקי, רבבות בעצרת הגאווה בת"א, בקריאה לשחרור החטופים, באתר חדשות 13, 6 ביוני 2024
- ↑ עידן יוסף-ימין, 20 שנה להכרה במשפחות להט"ב: "עשרות אלפים נהנים מהכרה", באתר MAKO, 14.05.25
- ↑ מבזקי ספורט: טורניר כדורגל בצבעי הקשת יתקיים בהרצליה, באתר וואלה, 19 ביוני 2022
- ↑ כפר סבא אלופת טורניר "כדורגל בצבעי הקשת" – הבית הגאה כפר סבא
- ↑ ניצן צבי כהן, יו"ר ההסתדרות בכנס זכויות הקהילה הגאה: "נמשיך לפעול כדי למנוע אפליה מכל סוג", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 ביוני 2024
- ↑ כנס העובד.ת הלהט"בי, באתר הסתדרות העובדים, 2023-04-23
- ↑ lgbtq admin, מיט-אפ דייקאתון Meetup Dykeathon, באתר המרכז הגאה, 2024-11-11
- ↑ lgbtq admin, דייקאתון 2025 >> 08-09/05/25, באתר המרכז הגאה, 2025-04-01
- ↑ עידן יוסף-ימין, בתמיכת הדתיים: עיריית תל אביב תבחן דיור בר-השגה לטרנסיות, באתר מאקו, 15 ביולי 2024
- ↑ עיריית תל אביב יפו, ערב הוקרה | של יום הנראות הטרנס 2026, באתר עיריית תל אביב יפו, 20.4.2026
- ↑ בת-חן אפשטיין אליאס, "פתאום זה הכה בי: עבריינים חיללו נערה, ובסוף היא זו שמסתתרת. אני הרי הסתתרתי 47 שנים", באתר ישראל היום, 27 באוגוסט 2020
- ↑ ג'ני אלעזרי, עופר לוי: "בהתחלה אמרו במרצ, מה בא אלינו כדורגלן?", באתר mynet הרצליה, 12 באוקטובר 2018