מייקל וודס

מייקל וודס
Michael Woods
	וודס ב-2015
לידה	12 באוקטובר 1986 (בן 37); טורונטו, קנדה
גובה	175 ס״מ
משקל	64 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	טיפוס
קבוצה נוכחית	ישראל - פרמייר טק
הישגי שיא	מילאנו–טורינו (2019) ; קטע בוואלטה אספנייה (2018)
	מאזן מדליות
מתחרה עבור קנדה
אליפות העולם

מייקל וודס (באנגלית: Michael Woods; נולד ב-12 באוקטובר 1986) הוא רוכב אופני כביש קנדי בקבוצת ישראל - פרמייר טק. וודס הוא מדליסט הארד מאליפות העולם ב-2018, מנצח קטע בוואלטה אספנייה באותה שנה ומנצח מילאנו–טורינו ב-2019.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-12 באוקטובר 1987 בטורונטו שבקנדה.

כילד, וודס התעניין בהוקי קרח וזה היה הספורט הראשון שבו הוא עסק. אחר כך עבר לאתלטיקה והיה רץ למרחקים בינוניים, כשהוא קובע שיאים לאומיים בריצת מייל וב-3000 מטרים לנערים. וודס אף זכה במדליית זהב במקצה ה-1500 מטרים במשחקים הפאן אמריקאיים לנוער ב-2005. וודס סבל מפציעות חוזרות ברגלו השמאלית שגרמו לו לפרוש מהתחום. הוא אף עבד כמורה לאנגלית ולמד באוניברסיטת מישיגן. בזמן שוודס עבד לפרנסתו כפקיד בנק, מאמן האופניים כריס סאלדניה סבר שניתן לנתב את כישרונו של וודס לתחום האופניים ובסיוע מימוני של סילבן אדמס החל לרכוב באופן תחרותי.^[1]

בשנותיו הראשונות כרוכב, החל וודס לרכוב בקבוצה מקומית בקנדה בדרג הקונטיננטל, לאחר שנה בלבד עבר לקבוצת "אמורה–ויטה" האוקראינית ב-2014, בחצי השני של 2014 עבר לקבוצת 5-Hour האמריקאית. ב-2015 הוא חתם בקבוצת אופטום האמריקאית, הוא אף סיים במקום ה-12 בוואלטה או אלגארבה, ניצח קטע בטור של יוטה וסיים במקום השני הכללי באותו המרוץ.

קבוצת קנונדייל פרו (2016–2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016 הצטרף לקבוצת ה-UCI World Tour, שנקראה אז קנונדייל פרו. הוא סיים במקום החמישי בטור דאון אנדר, וודס נבחר לסגל קנדה לאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, וסיים במקום ה-55. בסוף העונה השיג וודס את ההישג הגדול הראשון בקריירה שלו, כשסיים במקום השני במילאנו–טורינו, לאחר מיגל אנחל לופס.

בעונת 2017 וודס הוכיח שהוא חלק לגיטימי מהרוכבים הבכירים בעולם, הוא סיים במקום השני במרוץ לזכר מיגל אינדוראין וסיים במקום ה-12 בוואלטה אל פאייס ואסקו. הוא סיים תשיעי בלייז'–בסטון–לייז' ובמקום ה-11 בלה פלש ואלון. הוא השתתף לראשונה בגרנד טור, כאשר נבחר לסגל קבוצתו לג'ירו ד'איטליה וסיים במקום ה-38. וודס גם נבחר לוואלטה אספנייה, ורשם הופעה מוצלחת מאוד כאשר הוא מסיים במקום ה-7, 8:27 דקות אחרי כריס פרום המנצח^[2], וודס אף סיים שלישי בקטע ה-9.

2018: מדליית ארד באליפות העולם ומקום שני בלייז'–בסטון–לייז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2018, סיים וודס במקום השני במונומנט לייז'–בסטון–לייז', לאחר בוב יונגלס, וכשהוא מקדים את רומן בארדה במקום השלישי. וודס סיים שני בקטע ה-4 בג'ירו ד'איטליה, ובמקום ה-19 הכללי. הוא סיים תשיעי בטור של יוטה, וניצח את הקטע ה-17 בוואלטה אספנייה, כשמרוץ כולו הוא מסיים במקום ה-34 הכללי. לאחר הוואלטה, זכה במדליית ארד באליפות העולם שהתקיימה באינסברוק, אוסטריה. וודס סיים שלישי מתוך קבוצת רוכבים של ארבעה רוכבים במאוץ אל קו הסיום, כשמקדימים אותו רומן בארדה (מדליית כסף) ואלחנדרו ולוורדה (מדליית זהב). הוא סיים רביעי בג'ירו דל'אמיליה וטרה ואלי וארסינה.

בתחילת עונת 2019, סיים במקום ה-7 בטור דאון אנדר, ניצח קטע בטור הראלד וסיים שלישי כללי. הוא סיים שישי בוולטה אה קטלוניה, וסיים שוב בעשירייה הראשונה בלייז'–בסטון–לייז', הפעם במקום החמישי. וודס סיים במקום ה-10 בטור דה רומאנדי וערך את הופעת הבכורה שלו בטור דה פראנס, כשהתוצאה הבכירה שלו היא מקום 7 בקטע ה-18, כשהוא מסיים במקום ה-32. לאחר הטור סיים תשיעי בקלאסיקה סן סבסטיאן, שמיני בגרנד פרי קוויבק ושני בג'ירו דל'אמיליה, אחרי פרימוז' רוגליץ'. הוא ניצח את מרוץ מילאנו–טורינו לאחר שגבר על אלחנדרו ולוורדה, בנוסף לכך, סיים חמישי בג'ירו די לומברדיה.