מיכאל (מייקל) שיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאל מייקל שיר

מיכאל (מייקל) שיר - (1949) - מורה דרך בטיולים מאורגנים בחוץ-לארץ, לשעבר כתב צבאי ועיתונאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר נולד לחיה ואריה, בקבוץ גבת בעמק יזרעאל. לאחר סיום בית הספר התיכון בקיבוץ גבת התגייס לצה"ל. היה כתב צבאי בירחון במחנה נח"ל (1969) - (1972).

שיר היה לכתב הראשון של קול ישראל בהונג קונג (1977–1979).

בשנת 1968 למד שיר עיתונות ותקשורת המונים – במכונים הבריטים להשכלה בכתב, בשנת 1977 הוסמך שיר בהוראת העברית בבתי הספר היהודים בגולה מטעם הסוכנות היהודית, בין השנים 19831986 שיר למד וסיים את האוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים להיסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל. בין השנים 19881990 למד לתואר מוסמך האוניברסיטה העברית במכון ליהדות זמננו.

שיר השתלם בחוג לתולדות קרן קיימת לישראל במכון לחקר קק"ל, סיים קורס בתולדות ארץ ישראל, "סלע המחלוקת" ביד יצחק בן צבי, סיים קורס בנושא "המנהיג ותקופתו" 100 שנות ציונות, ביד יצחק בן צבי, סיים קורס בנושא: "כלכלה ומינהל ציבורי".

עיתונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 19681969 ערך את "יחדיו" ביטאון חטיבת בני הקיבוץ המאוחד. בשנת 1972 יצא שיר בשליחות עיתונאית לסקור משחקיה של קבוצת הכדורסל הפועל גבת/יגור באירופה ובין השאר ב"ספורט הפועלים" בעיר גראץ באוסטריה. בתחילת 1973 זכה שיר בתחרות פרס הכתבה הטובה מבין 234 מתחרים ולכן הוזמן על ידי עורכי העיתון דב יודקובסקי ו-רם אורן לתרום לצוות העיתון. בשנת 1973 הועסק בידיעות אחרונות, ככתב לענייני התיישבות וחברה. בין השנים 1974- 1975 ערך את "במבחן", ביטאון תנועת המחנות העולים.

בין השנים 1975–1979 המשיך שיר לכתוב ב-"ידיעות אחרונות" ואף יצא בשליחות העיתון ושידורי ישראל לסקר את מבצע קליטת פליטי וייטנאם בישראל, עקב ההחלטה שקיבל ראש הממשלה מנחם בגין.

בין השנים 1977–1979 שהה שיר בהונג קונג, שידר עשרות כתבות ברדיו, היה הכתב הראשון של קול ישראל בהונג-קונג, כולל סיקור מלחמת וייטנאם, וסיקור המהפך שעברה סין לאחר הסתלקותו של מאו דזה-דונג. שיר קיים בנדון ראיון עם לארנס כדורי שפורסם במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות.

בנוסף, בזמן שהותו בהונג קונג שיר מונה לכתב "הארץ שלנו" והעביר סדרת כתבות על בית הספר הבינלאומי בהונג קונג לתלמידים מכל העולם.

בין השנים 1977 – 1975, ובשנים 1979–1982 היה רכז תרבותי ומדריך חברתי בפנימיית בית הספר בויאר בירושלים. בין השנים 1975–1977 ובשנת 1979 היה כתב "הארץ שלנו, וחבר מערכת תוכנית הילדים "שקט משדרים" בהפקת הטלוויזיה הכללית, ערוץ 1. בשנת 1977 היה מורה ללימודי ארץ ישראל ו-גאוגרפיה בבית הספר היהודי בהונג קונג, בנוסף הועסק שיר ככתב "שידורי ישראל", וכתב ידיעות אחרונות במזרח הרחוק.

קרן קיימת לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 19792002 שיר עבד בקרן קיימת לישראל, כחבר הנהלת האגף לחינוך ולנוער[1]

שיר היה מנהל המחלקה לפרויקטים חינוכיים: עסק בארגון וריכוז פרויקטים ארציים דוגמת נטיעות תלמידים ומוסדות חינוך ברחבי הארץ, ארגון טקסי נטיעות ומפעלי הנצחה לבתי ספר ותנועות הנוער: "הצופים", "בני עקיבא", "הנוער העובד", צעדות "דרך בורמה", הגלבוע, הרי נפתלי.

שיר השתתף בפרויקטים חינוכיים בחו"ל: שחזור אוניית המעפילים "אקסודוס", משלחות מורים לפראג ופריס שיר היה מזכ"ל תנועת המורים למען קק"ל: עסק בטיפוח רכזי חינוך ציוני ומורשי קק"ל ברחבי הארץ.

שיר עסק בארגון אירועי "יום התלם הראשון" – יום היווסדה של קק"ל בכל רחבי הארץ: בגליל העליון, עמק יזרעאל, בן שמן, עמק הירדן, עמק בית שאן, בנגב, נבטים, ניצנה, רביבים, וירושלים.

שיר היה עורך "שורשים" ביטאון מערכת החינוך של קק"ל . כן, היה שיר חבר הנהלת חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי.

הדרכת טיולים מאורגנים ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר סיים קורס מלווה קבוצות לחוץ-לארץ מטעם חברת "רימון טיולים" (1995-1996).

החל משנת 1996 עוסק שיר בהדרכה, בכתיבת מסלולים, ואף בארגון קבוצות, טיולים וסיורים מאורגנים בחוץ-לארץ. שיר מדריך בכיר בחברת "סביב העולם"[2]

מתגורר בירושלים, נשוי ואב לשתיים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]