מירי כץ
 | |
| לידה |
1951 (בת 73 בערך) ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תפקידים בולטים |
|
| בן זוג | עו"ד אופיר כץ |
  | |
מירי (מרים) כץ (נולדה במרץ 1951) היא עורכת דין ישראלית, האישה הראשונה שכיהנה כיושבת ראש הרשות לניירות ערך.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מירי כץ לבית יובל נולדה במרץ 1951 וגדלה בחיפה. למדה בבית הספר היסודי מעלה הכרמל ולאחר מכן בתיכון עירוני ה' בחיפה. את שירותה הצבאי עשתה כמזכירתו של זאב בונן מנכ"ל רפאל.
כץ נשואה לעורך הדין אופיר כץ. לזוג בת ובן וארבעה נכדים והיא מתגוררת בתל אביב. כץ היא אחותה של העיתונאית והעורכת רותי יובל.
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כץ למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועם סיום ההתמחות במשרד עו"ד יגאל ארנון החלה לעבוד במשרד האוצר. שם טיפלה בנושאי שוק ההון, ביטוח וחסכון ובנושאי המחשוב כולל ייעוץ לוועדת הרכישות העליונה והובלה משפטית של חוזים של משרדי ממשלה וגופי ממשל שונים. תפקידה האחרון היה סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר. במהלך עבודתה במשרד האוצר כיהנה כץ כדירקטורית בחברת קרתא ובבזק בינלאומי.
בשנת 1985 פרשה כץ ממשרד האוצר ועברה לעבוד בחברת HP - היולט פקארד כיועצת משפטית וחברת הנהלה.
לאחר מספר שנים פתחה משרד עורכי דין פרטי כסניף למשרדו של בעלה בירושלים – משרד עו"ד אופיר כץ ושות'. היא המשיכה להעניק לחברת HP שירותים משפטיים כעורכת דין חיצונית. במהלך תקופה זו כיהנה כחברת מליאת רשות ניירות ערך.
מ-1997 עד 2002 כיהנה כיושבת ראש רשות ניירות ערך.[1] במסגרת תפקידה הביאה לחקיקה שאפשרה רישום בשתי בורסות, עבור חברות ישראליות בתנאים מיוחדים. חקיקה זו אפשרה לחברות היי-טק בעיקר, שהיו עד אז רשומות למסחר בארצות הברית בלבד להירשם למסחר בבורסה בארץ. מהלך זה איפשר נגישות לחברות ישראליות אטרקטיביות וכך זכתה הבורסה בתל אביב להרחבת פעילותה.[2]כץ מינתה את ועדת אחיטוב ובעקבות עבודתה הקימה מערכת ממוחשבת מהמתוחכמות בעולם מאגנה - עבור תשקיפים וכלל דיווחי החברות הציבוריות ואפשרה גישה לרשת האינטרנט לכל המידע המשוחרר מהחברות לציבור כולו בזמן אמת. לאחר שמינתה את ועדת ברנע הכניסה שינויים והקלות במבנה התשקיפים ונדרש עדכון שוטף של המידע.[3] בתום חמש שנות סיימה את כהונתה כיו"ר הרשות.
עם סיום כהונתה כיו"ר רשות ניירות ערך חזרה לעבוד כעורכת דין עצמאית ובמקביל כיהנה כדירקטורית חיצונית בטאור סמיקונדקטור, דירקטורית בחברה לפיתוח קיסריה, בקרן קיסריה ובקרן אדמונד ונדין רוטשילד. כדירקטורית חיצונית בבנק ירושלים, כדירקטורית באיתמר מדיקל בע"מ, כדירקטורית בבנק לאומי לישראל,[4] כדירקטורית בבנק דיסקונט לישראל.
תפקידים ציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מ-2017 חברת הוועד המנהל של המכללה האקדמית תל אביב-יפו.
- 2017 - 2021 דירקטורית בהוצאת מאגנס.
- מ-2015 חברת הוועד המנהל של טכנודע חדרה (ע.ר.).
- מ-2008 חברת חבר הנאמנים של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.
- מ-2004 חברת חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים - הוועדה להעסקת קרובים, נציגת ציבור בבית הדין למשמעת/בית הדין לערעורים של הסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית.
- 2000 - 2003 חברת הוועדה המייעצת למפקח על הבנקים. התפטרה בדצמבר 2003, עם מינויה כדירקטורית חיצונית בבנק ירושלים.
- 2000 - 2003 חברת ועדת הרישיונות של הפיקוח על הבנקים. התפטרה בדצמבר 2003, עם מנויה כדירקטורית חיצונית בבנק ירושלים.
- 1997 - 2002 חברת מועצת רואי החשבון בישראל.
ייעוץ והשתתפות בוועדות ציבוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוועדה לבדיקת דרכי מימון הרדיו והטלוויזיה - ועדה שמונתה על ידי שרת המשפטים.
- הוועדה לבדיקת מעמדו של האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי - ועדה שמונתה על ידי שר המשפטים.
- הוועדה לבדיקת חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ"א – 1961 ועדה שמונתה על ידי שר האוצר.
- ייעוץ לראש מינהל המים ברשויות המקומיות והממונה על תאגידי המים והביוב בעניין הפרטת תאגידי המים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הדס מגן, מירי כץ? ברשות ני"ע?, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1997
- ^ סטלה קורין-ליבר, מירי כץ: אשת השטח, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2002
- ^ גלית חמי, מירי כץ: עשיתי את זה טוב מאוד, באתר ynet, 24 בספטמבר 2002
- ^ שרון שפורר, מירי כץ - לשעבר יו"ר רשות ני"ע - תצטרף לדירקטוריון לאומי, באתר וואלה, 28 באפריל 2008