מישל ארנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל ארנו
Michèle Arnaud
אין תמונה חופשית
לידה 18 במרץ 1919
טולון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במרץ 1998 (בגיל 79)
מזון-לאפיט, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפתצרפת  צרפת
לוקסמבורגלוקסמבורג  לוקסמבורג
תקופת הפעילות 19531978 (כ־25 שנים)
מקום לימודים הפקולטה לאמנויות של פריז, בית הספר החופשי למדעים פוליטיים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מפיקת קולנוע, מפיקה מוזיקלית, זמרת, מלחינה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שאנסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים EMI עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Francis Claude עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Dominique Walter, Florence Gruère עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אבירה בלגיון הצרפתי
  • קצין מסדר האמנויות והספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מישל ארנוצרפתית: Michèle Arnaud‏; 8 במרץ 191930 במרץ 1998) הייתה זמרת ובמאית צרפתייה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים, החלה ארנו ללמוד במכון למדעי המדינה בפריז. ארנו מחזיקה שני תארים בפילוסופיה.

בשנת 1956, רשות השידור הלוקסמבורגית (RTL-CLT) הכריזה כי ארנו נבחרה לייצג את לוקסמבורג באירוויזיון 1956. בניגוד לשאר המדינות בתחרות ששלחו שני נציגים מכל מדינה, ארנו הייתה הנציגה היחידה של לוקסמבורג בתחרות. ב-24 במאי באותה השנה, ארנו הופיעה על בימת התחרות עם השירים "Ne crois pas" ו-"Les amants de minuit". מיקומה הסופי של ארנו לא ידוע היות שמארגני התחרות הכריזו על הזוכה בלבד.

ב-11 ביולי 1962, הופיעו ארנו והשחקן הצרפתי, איב מונטאן, בשידור החי הראשון שנערך אי פעם בטלוויזיה מצרפת לארצות הברית.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנו נפטרה ב-30 במרץ 1998, בגיל 79. היא נקברה בבית הקברות מונפרנאס, בפריז, בירת צרפת.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]