פראנס גל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פראנס גל
France Gall
פראנס גל
פראנס גל
לידה 9 באוקטובר 1947
פריז
פטירה 7 בינואר 2018 (בגיל 70)
ניי-סיר-סן
שם לידה Isabelle Geneviève Marie Anne "France" Gall
מוקד פעילות צרפת, מערב גרמניה, יפן
שנות פעילות 1963 - 1997
עיסוק זמרת
חברת תקליטים וורנר מיוזיק גרופ, יוניברסל מיוזיק צרפת, אטלנטיק רקורדס, יוניברסל מיוזיק גרופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים סרז' גינסבורג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פראנס גל, בהופעה באירוויזיון 1965

פראנס גלצרפתית: France Gall,‏ 9 באוקטובר 1947 - 7 בינואר 2018) הייתה זמרת צרפתייה בעלת קריירה בינלאומית. גל הייתה ידועה בעיקר בשל זכייתה באירוויזיון 1965 עם השיר "Poupée de cire, poupée de son" (בעברית: בובת שעווה, בובת קש), ולהיטה משנות השמונים של המאה העשרים, "Ella, elle l'a".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל נולדה בפריז. אביה היה רוברט גל, משורר לירי, ואמה, ססיל ברתיאר הייתה בתו של הממציא הצרפתי פול ברתיאר. באביב 1963 עודד אותה אביה להקליט שירים ולשלוח את ההקלטות למפיק מוזיקלי. לאחר כמה זמן רצה המפיק להחתים אותה על חוזה. בעקבות זאת נרשמה גל למותג ההקלטות Philips Records.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הראשון של גל שהושמע ברדיו כשהייתה בגיל 16, היה "Ne sois pas si bête" (בצרפתית: אל תהיה כה טיפש). השיר הפך ללהיט בצרפת. זמר השאנסונים הצרפתי סרז' גינסבורג, שכתב שירים לזמרים רבים באותה תקופה, החל לכתוב גם לגל. השיר "N'écoute pas les idoles" (בצרפתית: אל תקשיב לאלילים), שנכתב על ידי גינסבורג, הפך לסינגל השני של גל. השיר הגיע למקום הראשון במצעדי הלהיטים בצרפת, במרץ 1964.

באותה תקופה ביצעה גל את הופעתה הראשונה בבלגיה. היא עבדה כצוות עם מנהל העסקים מוריס טזה שהיה, כמו אביה, כותב לירי. למרות שיתופי פעולה עם מספר אמנים אחרים, שאפה גל לשיר סולו בהזדמנויות שנקרו לה.

בנוסף לשירים שנכתבו עבורה על ידי אביה רוברט, נבנתה הצלחתה של גל בשנות השישים משירים שנכתבו על ידי אמנים צרפתים מהמובילים בתקופה, כגון: פייר דלנואה, אלן גורגואר, ז'ו דסאן, פרנק תומאס, אנדריי פופ ועוד רבים.

זכייתה באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965, בהיותה בת 18, נבחרה גל לייצג את לוקסמבורג באירוויזיון העשירי, שנערך באותה שנה בנאפולי שבאיטליה. היא בחרה בשירו של סרז' גינסבורג "Poupée de cire, poupée de son" (בצרפתית "בובת שעווה, בובת קש") מתוך 10 שירים שנכתבו עבורה. ב-20 במרץ 1965 גינסבורג, גל וגורגואר נסעו לאירוויזיון שבנאפולי. חבר השופטים התרשמו מאוד מפראנס גל, שלבסוף זכתה במקום הראשון.

לאחר האירוויזיון זכה השיר לאהדה בינלאומית רבה. גל ביצעה הופעות בכל העולם, והקליטה גרסאות לשיר בשפות אחרות: גרמנית, איטלקית, ספרדית, יפנית, ועוד. בנוסף, אמנים בעולם כתבו מילים לשיר בשפתם. בישראל שלישיית גשר הירקון הוציאו באותה שנה גרסה בעברית לשיר זה בשם: "אל תכעסי, זה לא אסון". הזמר האנגלי טווינקל הוציא לשיר גרסה באנגלית זמן קצר לאחר שהשיר זכה באירוויזיון. השיר הוא אחד השירים הזכורים ביותר מתחרויות האירוויזיון.

מיד לאחר זכייתה באירוויזיון כנציגת לוקסמבורג, הועלו טענות בצרפת כלפי גל וגינסבורג על שייצגו את לוקסמבורג ולא את מדינתם, צרפת.

סיבוב הופעות והצעה לסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותה שנה הייתה שיא הצלחתה של גל. בקיץ 1965, ערכה סיבוב הופעות במשך כמה חודשים עם השיר "Le Grand Cirque de France" (בצרפתית: הקרקס הנפלא של צרפת). באותה שנה המשיכו הסינגלים שלה להישמע רבות ברדיו ולכבוש את מצעדי הלהיטים בצרפת ובאירופה. כדי לשמר את הצלחתה מיהרה גל להקליט להיטים רבים, כמו: "Amérique" (אמריקה), ו- "Nous ne sommes pas des anges" (איננו מלאכים).

ב-1965 החליטו במאים אמריקאים לצלם סרט טלוויזיה שיתמקד בהצלחתה של גל. הסרט בוים על ידי הבמאי ג'ין כריסטוף אברטי.

ב-1966 חברת וולט דיסני הציעה לגל להופיע בתפקיד אליסה בסרט-מחזמר לגירסת אליסה בארץ הפלאות. גל טענה בתוקף שהיא לא רוצה לשחק בסרטים, אלא לעסוק רק במוזיקה. פרויקט עשיית הסרט בוטל בדצמבר 1966 לאחר מותו של וולט דיסני.

לאחר האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1966 גל הוציאה את השיר Baby pop שנכתב על ידי גינסבורג. גל התקשתה לשיר בטונים הנמוכים, מה שגרם לשערורייה כשיצא השיר לאור.

לאחר מספר חודשים כתב גינסבורג לגל שיר חדש: Les Sucettes (בצרפתית: סוכריה על מקל). גינסבורג כתב את השיר במתכוון בצורה דו-משמעית וברמיזה מינית בולטת, ונשמעו טענות על כך שהשיר נכתב בתור מטאפורה על פורנו. השיר עורר מהומה בצרפת למרות שהיה להיט והושמע ברדיו. הסערה הציבורית גרמה לקריירה של גל להידרדר.

לאחר מספר חודשים החליטה גל להקדיש שיר לזכרו של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי, שנרצח כשלוש שנים לפני שפורסם השיר: Bonsoir John John (צרפתית: ערב טוב ג'ון ג'ון). השיר סיבך את גל בצרות נוספות כשהואשמה בנקרופיליה.

קריירה בגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ההישגים של גל במדינתה, החליטה בשנת 1966 לשנות כיוון: להקליט שירים בגרמניה ולשתף פעולה עם ורנר מילר. גל הקליטה שירים רבים בגרמנית, שהביאו לה תהילה רבה בגרמניה ובאירופה:

Ich liebe dich, so wie du bist (בגרמנית: "אני אוהבת אותך כמו שאתה") - 1969, Mein Herz kann man nicht kaufen ("לבי לא למכירה" בגרמנית) - 1970, Was will ein Boy (בגרמנית "מה גברים רוצים?") - 1967.

נישואיה למישל ברז'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל הכירה בשנת 1973 את המלחין היהודי-צרפתי מישל ברז'ה,לאחר שנפרדה מקלוד פרנסואה (אחד מהזמרים הנחשבים באותה תקופה), ונישאה לו ב-1976. לזוג נולדו שתי בנות. שיתוף הפעולה המוזיקלי בין השניים הגיע לשיאו בביצועה של פראנס גל לשיר Ella, elle l'a (אלה, יש לה את זה) שכתב ברז'ה על אלה פיצג'רלד. השיר הפך עד מהרה ללהיט, ובשנים 1987 ו-1988 כיכב בצמרת מצעדי הפזמונים של מספר ארצות באירופה.

ברז'ה מת ב-1992 בגיל 44.

גל נפטרה כשלושה חודשים לאחר יום הולדתה ה-70, לאחר מאבק במחלת הסרטן (על פי כלי התקשורת הצרפתיים)[1].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינגלים הלהיטים בתחילת דרכה הם:

  • אוקטובר 1963- "Ne sois pas si bête", עיבוד של פייר דלנואה לשיר "Stand a little closer", שבמקור נכתב על ידי ג'ק וולף.
  • 1964- "N'écoute pas les idoles", מילים ולחן: סרז' גינסבורג.
  • 1964- "Laisse tomber les filles", מילים ולחן: סרז' גינסבורג.
  • 1964- "Sacré Charlemagne", מילים: רוברט גל, לחן: ג'ורג'ס לייפרמן.
  • 1965- "Poupée de cire, poupée de son", מילים ולחן: סרז' גינסבורג.
  • 1965- "Attends ou va-t'en", מילים ולחן: סרז' גינסבורג.
  • 1965- "Nous ne sommes pas des anges", מילים ולחן: סרז' גינסבורג.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Les Sucettes"- יצא לאור ב-1965
  • "Baby Pop"- יצא לאור ב-1966
  • 1968(שם האלבום)- יצא לאור ב-1967
  • "פראנס גל"- 6 בינואר 1976
  • "Dancing disco- 27" באפריל 1977
  • France Gall Live- 9 בנובמבר 1978
  • Starmania- 16 באוקטובר 1978
  • פריז, צרפת (שם האלבום)- 19 במאי 1980
  • Tout pour la musique- 10 בדצמבר 1981
  • Palais des Sports- 4 בנובמבר 1982
  • Débranche- 2 באפריל 1984
  • France Gall au Zénith- 4 בפברואר 1985
  • Babacar - 19 בפברואר 1987
  • Le Tour de France 88- 7 בנובמבר 1988
  • Double jeu- אלבום משותף עם מישל ברגר)- 12 ביוני 1992
  • Simple je- 29 באוקטובר 1993
  • Simple je- 28 בינואר 1994
  • Pleyel- 1994
  • France (צרפת)- 29 במרץ 1996
  • אוסף המיטב של פראנס גל- שווק ב-15 ביוני 2004
  • Évidemment- 7 באוקטובר 2004

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פראנס גל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982198419861988199019921994199619982000200220042006200820102012201420162018
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 2003200420052006200720082009201020112012201320142015201620172018
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
אירוויזיון אסיה 2018
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)
ראו גם רשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיון
Eurovision Song Contest logo.svg
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלארוסבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמונטנגרומלטהמקדוניהנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבוסניה והרצגובינהטורקיהלוקסמבורגמונקומרוקוסלובקיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארההולנדהולנד לני קורבריטניהבריטניה לולוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ' איןבריטניהבריטניה אחוות האדםצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזילי