Ne crois pas
שיר אירוויזיון בביצוע מישל ארנו
מדינה
לוקסמבורג לוקסמבורג
יצא לאור
1956
שפה
צרפתית
כתיבה
כריסטיאן גיטרו
לחן
כריסטיאן גיטרו
שיר באירוויזיון
השנה שבה השתתף
1956
מקום בגמר
לא ידוע
ניקוד בגמר
לא ידוע
Ne crois pas (בעברית : אל תאמין ) הוא שיר שבוצע על ידי הזמרת הצרפתייה , מישל ארנו . השיר ייצג את לוקסמבורג בהופעת בכורתה, באירוויזיון 1956 . השיר נכתב והולחן על ידי כריסטיאן גיטרו ונוצח על ידי ז'אק לסרי. השיר הושר שישי בסדר ההופעות, לפני איטליה ואחרי צרפת .[1]
בדומה לשירי התקופה, השיר הושר בסגנון שאנסון צרפתי. במרכז מילות השיר, עומדת ארנו שאומרת למאהב שלה כי יופיו הוא חסר משמעות בשבילה ויעלם עם העת. בנוסף, היא אומרת לו שהוא צריך "לנצל" את היופי שלו עד קצו ולהנות מנראותו הטובה שהולכת ונעלמת.[2]
ב-24 במאי 1956 , השיר בוצע על ידי ארנו בתחרות האירוויזיון. מיקומו הסופי של השיר אינו ידוע היות שמארגני התחרות הכריזו על הזוכה בלבד, מעריצים רבים של התחרות טוענים כי השיר סיים במקום השישי עם שתי נקודות.[3] השיר השני של לוקסמבורג בתחרות, "Les amants de minuit", בוצע גם הוא על ידי ארנו.
לוקסמבורג לוקסמבורג באירוויזיון
1956 : מישל ארנו (Les amants de minuit ) & (Ne crois pas )
1957 : דניאל דופרה (Amours mortes (tant de peine) )
1958 : סולנג'ה ברי (Un Grand Amour )
1959
1960 : קמילו פלגן (So laang we's du do bast )
1961 : ז'אן-קלוד פסקל (Nous Les Amoureux )
1962 : קמילו פלגן (Petit bonhomme )
1963 : ננה מושקורי (À force de prier )
1964 : הוגו אאופריי (Dès que le printemps revient )
1965 : פראנס גל (Poupée de cire, poupée de son )
1966 : מישל טור (Ce soir je t'attendais )
1967 : ויקי לאנדרוס (L'amour est bleu )
1968 : כריס באלדו וסופי גארל (Nous vivrons d'amour )
1969 : רומלד (Catherine )
1970 : דוד אלכסנדר וינטר (Je suis tombé du ciel )
1971 : מוניק מלסן (Pomme, Pomme, Pomme )
1972 : ויקי לאנדרוס (Après toi )
1973 : אן-מארי דוד (Tu te reconnaîtras )
1974 : ז'רלדין (Toi )
1975 : יורגן מרקוס (Chansons pour ceux qui s'aiment )
1976 : קת'רין פרי (Un, Deux, Trois )
1977 : אן-מארי בה (Frère Jacques )
1978 : בקארה (Parlez-Vous Francais )
1979 : ג'ין מנסון (J'ai déjà vu ça dans tes yeux )
1980 : סופי ומגאלי (Papa Pingouin )
1981 : ז'אן-קלוד פסקל (C'est peut-être pas l'Amérique )
1982 : סווטלנה (Cours après le temps )
1983 : קורין הרמס (Si la vie est cadeau )
1984 : סופי קארלה (100% d'amour )
1985 : מרגו , פרנק אוליבר , איירין שר , דיאן סולומון , כריס רוברטס & מלקולם רוברטס (Children, Kinder, Enfants )
1986 : שאריס לורנס (L'amour de ma vie )
1987 : פלסטיק ברטרנד (Amour Amour )
1988 : לארה פביאן (Croire )
1989 : פארק קפה (Monsieur )
1990 : סלין קרזו (Quand je te rêve )
1991 : שרה בראיי (Un baiser volé )
1992 : מריון ולטר וקונטיננט (Sou fräi )
1993 : מודרן טיימס (Donne-moi une chance de te dire )
1994 עד 2021