שטיפת פה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מי פה)
מוצרי שטיפת פה

שטיפת פה, או מֵי פה, היא מוצר המשמש להיגיינת הפה. שטיפת הפה באה לחטא את הפה מחיידקים, למנוע את הצטברותם על השיניים ("רובד חיידקים"), למנוע דלקת חניכיים, למנוע ריח רע מהפה וכיבים. חלק משטיפות הפה דורשות מרשם רופא. רופאי השיניים מסכימים כי שטיפת הפה אינה מבטלת את הצורך בצחצוח השיניים או בשימוש בחוט דנטלי.

לעיתים, משתמשים במי מלח לשטיפת הפה נגד דלקות ופצעים בפה, או לאחר עקירת שיניים.

יעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעילות השימוש בשטיפת הפה שנויה במחלוקת. מחקרים מראים כי עבור אוכלוסייה רגילה הנהנית מאספקה של פלואור במי השתייה ושאינה חולה בתחלואה דנטלית מוגברת, רוב השטיפות הקיימות אינן יעילות יותר משטיפה במים זכים. בנוסף, החומרים הפעילים הנמצאים במשחות השיניים, ובראשם הפלואור, מספקים בדרך כלל. עם זאת, שטיפות פה מסוימות יכולות להיות לעזר לאנשים עם מגבלות גופניות (כגון, בעלי פיגור שכלי או נכות מוטורית, שאינם יכולים לצחצח שיניים ביעילות) או לאנשים הסובלים מבעיות מיוחדות בחלל הפה (כגון נטייה גבוהה לעששת, מחלות חניכיים אגרסיביות או נמקיות, פצעים בחלל הפה וכן מספר שבועות מצומצם לאחר ניתוח חניכיים, עקירות שיניים או ניתוח שתלים - כל עוד ישנו פצע פתוח בחלל הפה).

אחד החומרים היעילים ביותר כנגד הצטברות רובד החיידקים על השיניים ונגד דלקת חניכיים הוא כלורהקסידין גלוקונט. עם זאת, שימוש ממושך בחומר זה עלול לגרום למספר תופעות לוואי זמניות/הפיכות: פגיעה זמנית בתחושת הטעם, והכתמה של השיניים (שניתן להסירה בטיפול פשוט במרפאת השיניים).

בנוסף, נמצא כי החומציות הגבוהה בשטיפות דנטליות רבות עלולה לפגום בזגוגית השן[1].

מחקר תצפיתי מ-2017, על אנשים בריאים בעלי עודף משקל, מצא כי בקרב המשתמשים במי פה פעמיים ביום או יותר, היו כ-55% יותר מקרי סוכרת או מצב טרום סוכרת (שבו ערכי הסוכר גבוהים מאוד) תוך שלוש שנים, בהשוואה לאלה שהשתמשו במי פה פעם ביום או כלל לא. הסברה היא שחומרים אנטי בקטריאליים שמשפיעים על חיידקי הפה ופוגמים בהיווצרות תחמוצת החנקן בפה. פגיעה זו, החוקרים סבורים, משפיעה על תהליכים מטבוליים בגוף, מה שמגביר את הסיכון ליתר לחץ דם ואף לסיכון לסוכרת[2][3].

חומרים בתמיסות מי פה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים פעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומרים הפעילים הנפוצים בשטיפות הפה הם:

חומרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מים - מוּספים להגדלת נפח התמיסה, והפחתת ריכוז החומרים הפעילים לרמות שאינן מסוכנות ושוחקות מדי בחלל הפה הרגיש
  • ממתיקים מלאכותיים - מוּספים לצורך שיפור טעם התמיסה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שטיפת פה בוויקישיתוף

דוקטור אביטל קוזלובסקי -שטיפות פה - סוגים ואינדיקציות (2001).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The erosive effects of some mouthrinses on enamel. A study in situ - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11314887?dopt=Abstract
  2. ^ איתי גל, מחקר: שטיפות תכופות במי פה עלולות להגביר סיכון לסוכרת, באתר ynet, 28 בנובמבר 2017
  3. ^ "Could mouthwash be putting you at risk of diabetes?". Medical News Today (באנגלית). נבדק ב-2018-06-14.