קהלת רבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קהלת רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש אגדה על קהלת.

המדרש מחולק לארבעה חלקים וחלקים ממנו נמצאים במדרש רות רבה. מקורותיו הם מיצירות ארץ ישראל הקדומות ומהתלמוד הירושלמי ומהתלמוד הבבלי. עורכו הסתמך על כמה מסכתות מהתלמוד ומכאן יש חוקרים, אשר מתארכים את זמן חיבורו לתקופת הגאונים. המדרש עוסק במגילת קוהלת, שעורכו שואב ממדרשים אחרים כגון בראשית רבה, ויקרא רבה, שיר השירים רבה ופסיקתא דרב כהנא.

תוכן המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרש מסביר את מגילת קוהלת כאלגוריה דתית. לדוגמה בכל מקום אשר הספר מדבר על אכילה ושתייה באופן חיובי, מסביר המדרש כי מדובר בחדוות לימוד התורה ומעשים טובים. המדרש פותח בדרשות על קדושתו של ספר קהלת ומציג את שלמה המלך כנביא. הדרשה הראשונה פותחת במילים 'זה שאמר הכתוב ברוח הקודש על ידי שלמה מלך ישראל'. הדרשה מסיימת בלשון: 'מיד שרתה עליו רוח הקודש ואמר שלושה ספרים הללו: משלי, שיר השירים וקהלת'.

משל השועל והכרם מופיע במדרש קהלת רבה.

איזכוריו של המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרש קהלת רבה מוזכר בחיבורים מימי הביניים, אצל רש"י בפירושו לתורה, אצל הרמב"ם ,הרמב"ן, רבינו בחיי ובילקוט שמעוני.

למגילת קהלת יש מדרש קטן יותר בהיקפו, אשר יצא לאור בידי שלמה בובר ושמו קהלת זוטא. כאשר פרשני ימי הביניים כרש"י מזכירים את מדרש קהלת. הם ככל הנראה מתכוונים למדרש קוהלת זוטא.

מבנה המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרש מחולק לארבעה סדרים על פי סידור המסורה

  1. סדר א: פרק א', א' - פרק ג', י"ב
  2. סדר ב: פרק ג', י"ג - פרק ו', י"ב
  3. סדר ג: פרק ז', א' - פרק ט', ו'
  4. סדר ד: פרק ט', ז' - עד לסופו של המדרש.

מהדורות בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]