מכתבי הפפירוס הפיניקיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המכתבים הפיניקיים או מכתבי הפפירוס הפיניקיים הם שני מכתבי הפפירוס היחידים שנכתבו בפיניקית ושרדו עד העת החדשה. הראשון נמצא בארכיון מודרני בקהיר ב-1939, והשני בסקארה ב-1940.[1]

מכתב מסקארה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכתב נמצא בבר פר־ג'ד בסקארה בשנת 1940.[2][3] הוא ידוע כ־KAI 50.

אדת[...] ארשת בת אשמני[תן]
אמר | לאחתי | ארשת | אמר | אחתך | בשא | ושלם את | אף אנכ | שלם | ברכתך לב
על צפן | ולכל אל | תחפנחס | יפעלך | שלם | אפקנ הכסף | אש שלחת | לי | ותנת
ן | לי מש[ק]ל 3 --ר ו | ה--אעל | אתכפ/כ/בר עררת/ם ומלאת | על תפני | אית | כל
כסף | אש לי | בדרך | ויתת | אתי-את בטח | ברב/כר-עראשאדע | במא-[. ז]ת וש
לחת לי את ספר הנקת אש למי ש--כי

קרבה סגנונית למקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכתב מראה במספר מקומות קרבה סגנונית לתנ"ך, כפי שנמצא בכתובות פיניקיות רבות. נוסחת הברכה בתחילת המכתב ”שלם את | אף אנכ | שלם” (שלום את? אף אנכי שלום) היא נוסחת ברכה עברית המופיעה גם במקרא, ומיוחדת בכך שלמילה "שלום" לא מצטרפת אות יחס ("אנכי בשלום") אלא במקום המושא העקיף ("לי שלום") באים כינויי גוף.[4] המשך נוסח הברכה ”ברכתך לבעל צפן | ולכל אל | תחפנחס” (ברכתיך לבעל צפון ולכל אלי תחפנחס) מופיעה גם במכתבים עבריים קדומים, במכתבי ערד[5] ובמכתבים מחורבת תימן.[6][7] הביטוי ”אפקנ הכסף | אש שלחת | לי | ותנתן | לי” (הוצאתי את הכסף אשר שלחת/שלחה לי ונתת/נתתיו לי) הוא ביטוי של צמד המילים נתן/שלח המופיע גם במקרא.[8]

מכתב ממקור לא ידוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפפירוס שמקורו אינו ידוע

פפירוס שני, ממקור לא ידוע, נמצא על־ידי מפרסם הפפירוסים נואל אמה־ג'ירו בארכיון המוזיאון המצרי בקהיר (ועל כן ידוע המכתב גם כ"הפפירוס מקהיר").[9] המכתב ידוע כ־KAI 51.

הכתובת בצדו האחד של המכתב היא:

[...........]תי וברב של[..]
[.....]מ[..]חתן ל[.]ן שלש 1 ו
קללם ו[....]ובנשמם עלם 2 ו
בצל ראשי[..]ובצל פלנע ופאל
הרנכארת --ברכתמלקרת שלמם
3 וזית משקן 25 ושקדם
וכמן ולערתי עעם וששמן ו
עקלם 3 ול-[..] 5 כלא ל
ירחם-ע [.......]וח[ת]ם וח
תמם בטבעת ו[..] והן ש[¿]
[....]עע [......]ם אר[.....]
[...]מחצ [......]ולבכורי[....]
[.....]ל[.... בכ]ורי ינ[...]

הכתובת בצדו השני היא:

מן עבדמלכת לבדבעל לרב
[על פנ          ב]דבעל רב חרם לים ועל פנ אש ש לחר[ם לים    ]
[       ועל ]פנ אלדאדנדנח ואבאי ונכב ור-אשל[      ]
כסף[.....]ר[.....]בן לעח לכל עם שמש[          ]
וכמר[          ]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Vance, Donald R. “Literary Sources for the History of Palestine and Syria: The Phœnician Inscriptions,.” The Biblical Archaeologist 57, no. 1 (1994): 2–19. https://doi.org/10.2307/3210392. "... There are two private letters on papyri (KAI ## 50-51)..."
  2. ^ Noël Aimé-Giron, 1940, Ba'al Saphon et les dieux de Tahpanhès dans un nouveau papyrus phénicien, ASAÉ 40 433-60, Pl. xl
  3. ^ Delekat, L. “Ein Papyrusbrief in Einer Phönizisch Gefärbten Konsekutivtempus-Sprache Aus Ägypten (KAI 50).” Orientalia 40, no. 4 (1971): 401–9. http://www.jstor.org/stable/43078963.
  4. ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 112-113: ספר שמואל ב', פרק כ', פסוק ט' בנוסחת ברכה, וביטויים דומים בספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק ו' ובספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק כ"ז
  5. ^ יוחנן אהרוני, כתובות ערד, מוסד ביאליק, 1986, עמ' 32, 44, 72
  6. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 253, 255-256, 258-260
  7. ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 115
  8. ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 49: ספר איוב, פרק ה', פסוק י', ספר תהילים, פרק ק"ו, פסוק ט"ו
  9. ^ Noël Aimé-Giron, May 1937, Adversaria semitica: 1. Papyrus Phénicien, Bulletin de l’Institute Francais d’Archaologie Orientale 38 (1939), p. 1-63