מנהרת אספסיאנוס וטיטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנהרת אספסיאנוס וטיטוס
Samandag4.JPG
היסטוריה
תקופות האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 36°07′22″N 35°55′45″E / 36.12277778°N 35.92916667°E / 36.12277778; 35.92916667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תעלה חצובה פתוחה

מנהרת אספסיאנוס וטיטוסטורקית: Titus Tüneli, מנהרת טיטוס)[1] היא מערכת תעלות ומנהרות רומית באתרהּ של העיר ההיסטורית סלאוקיה פייריה, נמלהּ של אנטיוכיה ההלניסטית והרומית, כיום בגבולות חבל האטיי בטורקיה.[2] המערכת נועדה להטיית מי שטפונות עונתיים שגרמו לנזקים בתוך העיר ולהצטברות סחף במעגני הנמל.

חציבת התעלות והמנהרות החלה בהוראת אספסיאנוס (69–79 לסה"נ), נמשכה בימי בנו ויורשו טיטוס (79–81 לסה"נ) והושלמה ככל הנראה במאה השנייה, בימי הקיסר אנטונינוס פיוס (138–161 לסה"נ). כתובת שגולפה בסלע בכניסה למנהרה הראשונה (העליונה) מייחסת את בנייתה לקיסרים אספסיאנוס וטיטוס.[3] כתובת במוצא המנהרה השנייה מציינת את הקיסר אנטונינוס פיוס. על אף מערכת ההטיה נסתם המעגן הפנימי לחלוטין במאה החמישית. את מקומו כנמל אנטיוכיה מילא מעגן סן סימיאון (St Symeon) שמדרום לו, והעיר סלאוקיה פייריה איבדה מחשיבותה.

כתובת אספסיאנוס וטיטוס[3]
הסכר ופתח המנהרה הראשונה בציורו של קצין הצי הבריטי ויליאם אלן בביקורו באתר ב-1850

מערכת הטיית מי השטפונות מתחילה בסכר ובערוץ גישה באורך כ-55 מטר. המים מתכנסים לתוך מנהרה מפולשת שאורכה כ-90 מטר, חצובה כולה בסלע. תעלת ביניים חצובה באורך 64 מטר מחברת בין מוצא המנהרה הראשונה לבין פתח המנהרה השנייה, שאורכה כ-31 מ'. מפתח המנהרה השנייה יוצאת תעלת ההדחה, אורכה כ-635 מ', וממנה מוזרמים המים אל הים. האורך הכולל של מערכת ההטיה הוא 875 מטר. אורך שתי המנהרות החצובות מגיע ל-121 מ'. הקיבולת ההידראולית של המערכת מוערכת ב-70 מטר מעוקב לשנייה והקיבולת ההידראולית של קטעי המנהרות היא פי שניים מזה.[4] המנהרות והתעלות נכרו במסלע גירני, ככל הנראה תוך ניצול סדקים וחללים קארסטיים.

המערכת נבנתה בפיקוח מהנדסי הצבא הרומי ובעבודת פרך של עבדים ושל שבויים. לא מן הנמנע שהיו בהם יהודים שנשבו במהלך המרד הגדול. מקישים זאת מעדותו של יוסף בן מתתיהו על שליחת שבויים יהודים שנפלו בידי אספסיאנוס לחציבת תעלת קורינתוס,[5] אך אין ראיות ישירות לכך שהועבדו במנהרות סלאוקיה פייריה.

מאז 15 באפריל 2014 נכללת מערכת זו ברשימה הראשונית של האתרים המועמדים להכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשל היותה "שריד מרשים מהתקופה הרומית בגודלו, בהשתמרותו ובמאפייניו האדריכליים וההנדסיים".[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטונים סיור לאורך המנהרות והתעלות
סרטונים סיור מצולם בנתיבי המערכת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זה השם שניתן לאתר בזמננו
  2. ^ האתר נמצא לחוף הים התיכון, מעט צפונה לשפך נהר עאצי, בתחומי העיירה Çevlik בנפת Samandağ
  3. ^ 3.0 3.1 הכתובת הקצרה אומרת "אספסיאנוס האלוהי וטיטוס האלוהי הביאו לביצוע"
    Divus Vespasianus et Divus Titus F.C. (=faciendum curaverunt)‎
  4. ^ פירוט נתוני המערכת מצוי בהצעה שפורסמה באתר אונסק"ו
  5. ^ מלחמת היהודים, ספר שלישי, י', י' (תרגום וביאור י"נ שמחוני): אחרי נפילת טריכאי ב-67 "בא אספסיאנוס והציג את כֻּלם במקום המרוץ (האצטדיון) – – – ומן הצעירים הבדיל את גִבורי החיל, כחמשת אלפים איש, ושלח אותם אל נירון לאיסתמוס" [שמחוני מבאר: 'אל מצר קורינתוס שישב שם הקיסר בעת ההיא'] "ואת יתר העם, כשלשים אלף וארבע מאות איש, מכר לעבדים, מלבד האנשים אשר הפריש לאגריפס, כי נתן בידו את כל ילידי מלכותו לעשות בהם כטוב בעיניו. והמלך מכר גם אותם לעבדים."
  6. ^ מתוך שורת ההמלצות שהוגשו לוועדת המורשת של אונסק"ו