מנחם בן זרח
| לידה |
1310 ה'ע"ה בערך אסטיה, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
1385 (בגיל 75 בערך) ה'קמ"ה טולדו, ספרד |
| כינוי | "צדה לדרך" |
| מדינה |
Kingdom of Navarre (1512–1841) |
| תקופת הפעילות |
?–1385 |
| רבותיו |
יהושע אבן שועיב, יהודה בן הרא"ש |
  | |
רבי מנחם בן אהרן בן זרח היה רב מתקופת הראשונים שפעל בספרד במאה ה-14, מחבר הספר צידה לדרך.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו אהרן היה ממגורשי צרפת, בגירוש היהודים בשנת ה'ס"ו (1306). אביו התיישב באיסטלא שבמחוז נווארה שבספרד (שהייתה אז למשך כחמישים שנה תחת שלטון מלך צרפת), שם נולדו לו חמישה ילדים, בהם בנו מנחם, שנולד בסביבות שנת ה'ע' (1310). בפרעות שנערכו ביהודים עם מות מלך צרפת בשנת ה'פ"ח (1328) נרצחה כל המשפחה, מלבד רבי מנחם ששרד פצוע ומוטל בין המתים עד שבא פרש מיודעי בית אביו והוציאו מבין המתים והביאו אל ביתו, והעלה ארוכה למכתו. בגיל 16 נשא לאישה את בת הרב בנימין עביץ שהיה מרביץ תורה[1].
כשנתרפא, הלך ללמוד בעיר טוליטולה (כיום טולדו) אצל רבי יהושע אבן שועיב ורבי יהודה בן הרא"ש, ובעיר אלקלעה אצל רבי יוסף אבן אלעיש. כשנפטר רבו זה בשנת ה'ק"י (1370) נתמנה לכהן כרב ומלמד תורה בקהילתו אשר באלקלעה.
בשנת ה'קכ"ט (1369) האחים אנריקה ופדרו בני אלפונסו נלחמו ביניהם בקסטיליה. במהלך המלחמה שדדו פורעים את כל רכושו והוא נותר כמעט בחוסר כל עד שבא השר דון שמואל אברבנאל לעזרתו, ובקשריו העמידו לכהן כרב וראש הישיבה בעיר טולדו[2]. כפי שעולה מהקדמתו לספר קיצורי ההלכות שלו צידה לדרך, הוא חיבר את הספר כאות הכרת הטוב לאברבנאל, משום שהיה עסוק הרבה בענייני המלוכה ולא היה לו פנאי לעסוק בתלמוד ובספרי פוסקי ההלכה.
את מכתביו היה חותם בשם "מנחם הצרפתי".
נפטר בשנת ה'קל"ד[3], ומנוחתו בעיר טולדו שבספרד. על מצבתו בעיר טוליטולה נחרת "מנחם בן זרח תמ"ך (תהא מנוחתו כבוד) בן הקדוש רבי אהרן..[4].יעמד אל קץ ימין עם כל כתוב לחיים בספר[5]"
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב ספר בשם צידה לדרך וקרא את שמו בארמית "זוודין דאורחא" וחילק את הספר לחמישה חלקים. החלק הראשון עוסק בענייני תפילות וברכות, ומקביל לחלק הראשון בטור אורח חיים, החלק השני עוסק בהלכות איסור והיתר, ומקביל לטור יורה דעה, החלק השלישי עוסק בהלכות נשים, ומקביל לטור אבן העזר, החלק הרביעי העוסק בדיני שבתות וימים טובים והחלק החמישי העוסק בדיני תעניות, מקבילים שניהם לחלקים השני והשלישי בטור אורח חיים. את ספרו הוא מסיים במאמר על ביאת המשיח.
בהקדמתו מביא את השתלשלות ההלכה מחתימת המשנה ועד ימיו, ותוקף את גדולי דורו הפילוסופיים על זלזולם בהלכה.
הספר יצא לאור לראשונה בפרארה בשנת שי"ד.
בספרו כתב גם קיצור לספר תורת חובות הלבבות במטרה שיקראו כל אחד מהשערים בספר באחד מעשרת ימי תשובה.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "מנחם בן אהרן ן' זרח", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 243–244, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי מנחם בן זרח (בעל "צדה לדרך"), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ט"ו, באתר אוצר החכמה
- רבי מנחם בן זרח, צדה לדרך, באתר היברובוקס
- רבי מנחם בן זרח, קצור חובת הלבבות, באתר היברובוקס
מנחם בן אהרן אבן זרח, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רבי מנחם בן זרח בהקדמת ספרו צידה לדרך
- ^ בהקדמתו שם
- ^ כך כתב בספר יוחסין, וכן כתוב בשער ספרו, אולם על קברו נכתב שנפטר בחודש אב שנת ה'קמ"ה (1385)
- ^ בהגהות מנחם ציון (המודפס בשם הגדולים) בערכו
- ^ F. Cantera; J.M. Millas (1956). Las Inscriptiones Hebraicas de Espana. Madrid. pp. 118, 162.
- ^ ראו כאן בהקדמת הספר