מנחם יהודה הלוי אושפיזאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי (תרס"ה, 1905ראש חודש חשוון תש"ס, 11 באוקטובר 1999) היה הרב הראשי של רמת גן.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה וַאשקי[1] (כיום Vaškai בליטא), למשה בן ציון קרטשמר.[2] למד במספר ישיבות, בהן ישיבת נובהרדוק, ברוסטוב, בחרקוב ובקייב. הוא נשלח להקים סניפים של ישיבת נובהרדוק בפרילוקי ובקייב.

בשנת תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל, ולמד בישיבת מרכז הרב אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת תרצ"ה (1935) ייסד את "בית אולפנא לצעירים – תורת ירושלים" שליד ישיבת מרכז הרב. בהמשך השנה נשלח על ידי הרב קוק להיות רבהּ של נחלת גנים.[3] הוא השתתף בקונגרסים הציוניים הכ"ד והכ"ה, ונבחר להיות מ"מ חבר הוועד הפועל הציוני.

הרב אושפיזאי כיהן כרב הראשי של רמת גן ויו"ר חבר הרבנים של המפד"ל במשך עשרות שנים.[4] בשנת 1973 נבחר כחבר במועצת הרבנות הראשית.[5]

בשנת תשמ"ב (1982) זכה בתואר יקיר העיר רמת גן.[6] בשנת ה'תש"ן זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית ביחד עם הרב יהודה לייב בוגץ'.[7]

בנו הרב משה בן ציון אושפיזאי רב ברמת גן ומחבר הספר "ניצוצי אורות" על ספר אורות (זוכה פרס ירושלים לתרבות תורנית[8]) נפטר בחיי אביו, בשנת ה'תשנ"ג.[9]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר אהלי יהודה, ישיבת "אוצר התלמוד", רמת גן, ה'תשמ"ה
  • ספר ההדרנים על הש"ס - זיכרון משה, בהוצאת המחבר, רמת גן, ה'תשנ"ה.
  • בארה של מרים, אספקלריה על התורה, בהוצאת ישיבת "אוצר התלמוד", רמת גן, ה'תשמ"ח.
  • שערי חן, פרקי הדרכה והגות בסדרי אמונה וישועה, נכתבו בתקופת מלחמת ששת הימים, בהוצאת המחבר, רמת גן ה'תשמ"ב.
  • בחירת ציון, על כל האגדתא במסכת חגיגה תלמוד בבלי וירושלמי, תל אביב, ה'תש"א.
  • עתרת, ניבון ספרותי במערכת המחשבה הישראלית המקורית, רמת גן, ה'תש"ז. (כפי הנראה הופיע רק גיליון א').
  • השיבנו, על ענייני התשובה והתגלותה לבני דורינו (יצא לאור מעט אחרי שנת תשמ"ג).[10]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ההלל וברכתו ביום העצמאות, מתוך - "אור המזרח" ל"ו,ג'-ד', ה'תשמ"ח, עמודים: 241-247.
  • לאו שאין בו מעשה דינו והגדרתו, מתוך - "שבילין", כ"ט-ל' ה'תשל"ז עמודים: 30-33.
  • משפט הנבואה ומשפט התורה, מתוך - "שבילין", ל"א-ל"ב, ה'תשל"ט עמודים: 28-35.
  • הסנהדרין בישראל, מתוך - "ברקאי", א' ה'תשמ"ג, עמודים: 196-202.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורה ועבודה בחזון ובמעש, הוועד הפועל של הסתדרות הפועל המזרחי בארץ ישראל, תשמ"ה, עמ' 93.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביידיש: וואַשקי; בפולנית: קונסטנטינוב; ראו Vaškai, Lithuania, באתר Jewish Gen (באנגלית)
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי (קרטשמר)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 3996
  3. ^ ברכת ראש הרבנים לחנוכת הרבנות בנחלת גנים, הירדן, 4 בפברואר 1935; הכתרת רבנות ב"נחלת גנים", שם, 6 בפברואר 1935, עמ' 2
  4. ^ מפגש חגיגי לציון יובל לפעילותו של הרב מ"י אושפיזאי כרבה של רמת גן, כתב עת 'ברקאי' בעריכת הרב שאול ישראלי
  5. ^ שר התורה - סיפורו של הרב עובדיה יוסף פרק 16
  6. ^ אתר העיר רמת גן
  7. ^ רשימת הזוכים באתר עיריית תל אביב-יפו
  8. ^ מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק באתר מרכז הרב
  9. ^ הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, השיבנו, [הוצאת המחבר], עמ' ד
  10. ^ רשומת הספר בקטלוג הספרייה הלאומית
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.