מועצת הרבנות הראשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל.

סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק הרבנות הראשית לישראל תש"מ-1980[1] מעניק את סמכויות הרבנות הראשית למועצת הרבנות הראשית ומונה בין תפקידיה:

  • מתן תשובות וייעוץ בענייני הלכה לציבור השואלים.
  • קירוב הציבור לערכי התורה והמצוות.
  • נתינת תעודות כשרות למסעדות, בתי עסק ומוסדות ציבוריים.
  • מתן כשירות לרבנים לכהן כדיינים, רבני ערים ורבנים רושמי נישואין.
  • פיקוח על יבוא בשר כשר לארץ.
  • וכן כל פעולה נוספת הדרושה לביצוע תפקידיה על פי כל כדין.[2]

חוק איסור הונאה בכשרות מעניק לרבנות בלעדיות במתן תעודות כשרות במגזר האזרחי (במערכת הביטחון נתונה סמכות זו לרב הראשי לצה"ל).

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת מועצת הרבנות הראשית בהיכל שלמה בשנת 1959. יושבים בראש הרבנים הראשיים יצחק הלוי הרצוג ויצחק ניסים

במסגרת קביעת חוקת הקהילות של הוועד הלאומי נקבע שבמועצת הרבנות הראשית יהיו, נוסף לרבנים הראשיים, שישה חברים, מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים.[3] תחילה נקבעה גם חברותם של 3 יועצים חילונים לצד המועצה בסמכויות לא מוגדרות, אך תפקיד זה בוטל כעבור זמן מה.[4] בשנת 1963 הותקנו תקנות חדשות שהרחיבו את מספר החברים הכולל במועצת הרבנות הראשית ל-12.[5] בשנת 1980 נקבע בחוק שהמועצה מורכבת מ-16 חברים: שני הרבנים הראשיים, אחד מהרבנים הראשיים של כל אחת מארבע הערים הגדולות (ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע), ברוטציה, כך שיהיו מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים ועשרה רבנים נבחרים (חצי אשכנזים, חצי ספרדים). מקום מושבה של הרבנות הראשית על פי החוק נקבע להיות בירושלים. הרב הצבאי הראשי חבר במועצה כמשקיף, אך אין לו זכות הצבעה (החל מ־2011 הוא בעל זכות הצבעה במידה ומחזיק בכושר 'רב עיר').

אחד הרבנים הראשיים מכהן כראש המועצה (עמיתו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ולאחר חמש שנים השניים מתחלפים בתפקיד).

חברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הראשונה שנבחרה בשנת תרפ"א כללה את הרבנים צבי פסח פרנק, בנימין אלקוצר, בן ציון אברהם קואינקה, אברהם פילוסוף, יונה ראם, ירוחם פישל יהושע ברנשטיין.[6] בבחירות שנערכו בסוף שנת 1936 בהן נבחרו לרבנים ראשיים הרב הרצוג והרב יעקב מאיר, נבחרו למועצה הרבנים האשכנזים: צבי פסח פרנק, יעקב קלמס ואליהו מרדכי ולקובסקי, והספרדים: אברהם פילוסוף, יוסף מרדכי הלוי ואברהם אביכזיר.[7] בשנת 1940, עם פטירתו של הרב אברהם פילוסוף נכנס למועצה הרב חזקיה שבתי.[8] הרב אביכזיר נפטר בתשרי תש"ה ובבחירות למועצת הרבנות בינואר 1945 נכנס למועצה הרב יעקב עדס במקומו כאשר שאר המועצה נשארה בהרכבה הקודם.[9] עם פטירת הרב יוסף הלוי בט"ו אלול תש"ז, נבחר לממלא מקומו הרב עובדיה הדאיה, אך עקב בעיות הביטחון והמצור בירושלים נדחתה כניסתו לתפקיד בחודשים אחדים.[10] בשנת 1947 נקרא הרב משולם ראטה למלא את מקומו של הרב קלמס שיצא בשליחות לארצות הברית.[11]

בשנת תשט"ו (1955) נבחרו למועצה הרבנים איסר יהודה אונטרמן, עובדיה הדאיה, ראובן כץ, יעקב עדס, צבי פסח פרנק ויעקב משה טולידאנו.[12] כן נבחרו כ"סגנים" הרב שלום יצחק הלוי והרב שאול ישראלי.[13] הרב הלוי והרב ישראלי נהיו חברי המועצה בעקבות פטירתם של הרב טולידאנו והרב פרנק. באוגוסט 1960 פקעה כהונת המועצה והיא המשיכה להתקיים בפועל, אך ללא סמכויות חוקיות, בגלל דחיות חוזרות ונשנות בקיום בחירות למועצה ולתפקיד הרב הראשי.[14] בתשכ"ד התקיימו לבסוף בחירות למועצת הרבנות הראשית שהורחבה לעשרה חברים ונבחרו אליה: הרב יצחק אביחצירא, הרב שלמה יוסף זווין, הרב שלום יצחק הלוי, הרב חיים דוד הלוי, הרב שאול ישראלי, הרב יהושע קניאל, הרב כתריאל פישל טכורש, הרב יהושע פיטוסי, הרב אליעזר גולדשמידט והרב סלמן חוגי עבודי.[15]

בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים כיהנו במועצה הרבנים שלמה יוסף זווין, כתריאל פישל טכורש, חיים דוד הלוי, שאול ישראלי, אליעזר גולדשמידט ובצלאל ז'ולטי.

בבחירות בשנת תשל"ג (1973) נבחרה קבוצה של רבנים ציונים דתיים שכללה את הרבנים שלמה יוסף זווין, כתריאל פישל טכורש, מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, אליהו כץ, אברהם אלקנה כהנא שפירא, יוסף קפאח, בנימין אביעד רבה של מועצה אזורית שפיר, חיים דוד הלוי, רפאל כדיר צבאן רבה של נתיבות, ויוסף שרביט ותמכה ברב שלמה גורן.[16]

בשנת 1980 נבחרו למועצה הרבנים: יוסף שרביט, מרדכי אליהו, משה מלכה, יוסף קפאח, רפאל כדיר צבאן, מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, יוסף גליקסברג, שאול ישראלי, שמחה הכהן קוק ואברהם אלקנה כהנא שפירא[17].

בשנת תשמ"ג נכללו במועצת הרבנות, חמשת הרבנים האשכנזיים: ישראל מאיר לאו, שמחה הכהן קוק, מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, יוסף גליקסברג ושאול ישראלי, חמשת הרבנים הספרדיים: משה מלכה, יוסף קפאח, רפאל כדיר צבאן, יוסף שרביט ודוד שלוש, רבני שלוש הערים הגדולות: יצחק קוליץ, חיים דוד הלוי ושאר ישוב הכהן, והרב הראשי לצה"ל, הרב גד נבון.[18]

בבחירות בדצמבר 2002 נבחרו הרבנים הספרדים יצחק חיים פרץ, שמואל אליהו, עזריה בסיס, שלמה בן שמעון ורצון ערוסי והרבנים האשכנזיים יצחק דוד גרוסמן, יונה מצגר, שמחה הכהן קוק, יצחק רלב"ג ויוסף גליקסברג.[19]

בבחירות ב-2008 נבחרו הרבנים הספרדים הרב שמעון אליטוב, הרב אברהם יוסף, הרב רצון ערוסי, הרב שמואל אליהו, הרב יצחק פרץ. הרבנים האשכנזיים שנבחרו הם, הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא, הרב דוד גרוסמן, הרב יוסף גליקסברג, הרב יעקב רוז'ה הרב יצחק רלב"ג.[20] נוכחות בישיבות המועצה אינה חובה ואף נרשם עבור אחד מהחברים אפס אחוזי נוכחות.[21]

בתאריך ו' בחשוון תשע"ד 10.10.13 התקיימו בחירות, וחבריה נבחרו שוב לכהונה נוספת.

חברי המועצה היום ותפקידם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דוד לאוהרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית

הרב יצחק יוסףהראשון לציון, הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול.

הרב אברהם יוסף – רב העיר חולון – יו"ר ועדת שבת וערובין

הרב שמעון אליטוב – רב אזורי מטה בנימין, רב המועצה מבשרת ציון וחסיד חב"ד - יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.

הרב שמואל אליהו – רב העיר צפת – יו"ר הוועדה לענייני מקומות קדושים

הרב יוסף גליקסברג – רב העיר גבעתיים – יו"ר ועדת הכשרות

הרב יצחק דוד גרוסמן – רב העיר מגדל העמק וחתן פרס ישראל

הרב יהודה דרעי – רב העיר באר-שבע – יו"ר הוועדה למועצות דתיות, סת"ם, מילה ומיסיון ויו"ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות

הרב רצון ערוסי – רב העיר קרית-אונו – יו"ר ועדת נישואין

הרב יצחק פרץ – רב העיר רעננה - יו"ר ועדת מקוואות

הרב יצחק רלב"ג – רב שכונת מעלות דפנה בירושלים

הרב יעקב רוז'ה – רב שכונה בבת ים ורב חברא קדישא ת"א – יו"ר הוועדה לענייני כבוד המת

הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא – ראש ישיבת מרכז הרב – יו"ר ועדת חינוך

הרב הראשי לצה"ל- הרב איל קרים

הרב אריה שטרן – רב העיר ירושלים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק הרבנות הראשית לישראל תש"ם, אתר הכנסת
  2. ^ (ורהפטיג, 1990; פרידמן, 1972)
  3. ^ מוסדות הרבנות בחוקת הקהלות, דבר, 19 ביולי 1927
  4. ^ קצת היסטוריה, אתר הרבנות הראשית
  5. ^ אליעזר דון יחיא, הדת בישראל: מעמד, ארגונים, שירותים, 1975, עמוד 23
  6. ^ יעקב אבן חן, רב ומנהיג, ספריית אלינר, 1998, עמוד 435
  7. ^ נבחרו הרבנים יעקב מאיר והרצוג, דבר, 2 בדצמבר 1936
  8. ^ מינויו של הרב חזקיה שבתאי, דבר, 21 באוגוסט 1940
  9. ^ נבחרה מועצת הרבנות הראשית, דבר, 31 בינואר 1945
  10. ^ חיים, אברהם. ייחוד והשתלבות: הנהגת הספרדים בירושלים בתקופת השלטון הבריטי, תרע"ח-תש"ח (1917–1948). ירושלים, תש"ס. עמ' 125-126.
  11. ^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, אייר תש"ז, עמוד 14, באתר HebrewBooks
  12. ^ הרב הרצוג והרב נסים נבחרו לרבנים ראשיים, דבר, 22 בפברואר 1955
  13. ^ אור המזרח, ניסן תשט"ו, עמוד 59
  14. ^ מזמרת הארץ, דעות תשכ"ד, עמודים 5-6
  15. ^ נבחרו הרבנים הראשיים לישראל, קול סיני, ניסן תשכ"ד, עמוד 3
  16. ^ שלמה צזנה, שר התורה, סיפורו של הרב עובדיה יוסף
  17. ^ יוסף צוריאלאנחנו כולנו אחריך אמר הרב גורן לשר אבו חצירה, מעריב, 5 בספטמבר 1980
  18. ^ חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, ברקאי, קובץ א', קיץ תשמ"ג, עמוד 247, באתר HebrewBooks
  19. ^ ילקוט הפרסומים, 7 בינואר 2003, עמוד 1062
  20. ^ שלמה פיוטרקובסקינבחרו חברי מועצת הרבנות הראשית, באתר ערוץ 7, 23 בספטמבר 2008.
  21. ^ מי נכח בישיבות מועצת הרבנות הראשית, באתר בחדרי חרדים, 2.10.13