מעמדות (יהדות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על פי המתואר במשנה, רוב ישראל התחלקו למעמדות, כלומר קבוצת יהודים שייצגו את כלל העם בבית המקדש ושימשו כנציגיהם במעמד הקרבת קרבן התמיד.

המקור במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור הראשון במשנה למעמדות מוזכר בעקבות המאמר הקובע כי "בשלשה פרקים בשנה כוהנים נושאים את כפיהם", כשאחד מהפרקים הם המעמדות שבהם הייתה נשיאת כפיים, בעקבות כך מבהירה המשנה מה הן המעמדות:

אלו הן מעמדות, לפי שנאמר[1], "צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי", וכי היאך קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו, התקינו נביאים הראשונים, עשרים וארבע משמרות. על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים, של לוים ושל ישראלים. הגיע זמן המשמר לעלות, כהנים ולוים עולים לירושלים, וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית

כנגד משמרות כהונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כ"ד משמרות כהונה

חלוקת הכהנים ל-24 קבוצות עבודה, על פי בתי אבות, נזכר לראשונה בתנ"ך בספר דברי הימים.[2]

המשנה מסבירה כי היו עשרים וארבע המשמרות של הכהנים שהיו בירושלים (מקובל מפי רב כי משה רבנו תיקן לעם ישראל שמונה משמרות, שמואל הנביא הרחיבן לשש עשרה, ודוד המלך העמידן על עשרים וארבעה[3]). תפקידם של הכהנים, היה להיות "שלוחי דרחמנא" (=שלוחי ה') ולהקריב את הקרבנות.

על פי הפסוק תוקן על ידי חכמי ישראל, כי המשמרות (של הכהנים) עצמם יהיו כלולים בעשרים וארבעה מעמדות, שבהם כלולים היו משלוש הקבוצות - כהנים, לויים, ו"ישראלים" - יהודים שאינם כלולים באחת משתי קבוצות אלו. במעמדות באו השליחים לייצג את העם, הכהנים ייצגו זאת בעבודה, הלויים בדוכנם, וה"ישראלים" ייצגו את ה"ישראלים" שבעם, שבשליחותם מוקרב קרבן התמיד, (על פי ההלכה שמקריב הקרבן צריך לשהות שם בשעת ההקרבה).

חלק ה"ישראלים" שבמעמד התפצל לשניים: חלקם שהתגוררו ירושלים לעמוד בפועל ליד קרבן התמיד כדי לקיים את ההלכה שמקריב הקרבן צריך לעמוד על גביו בשעת ההקרבה, וחלק אחר מכל היהודים שהתגוררו מחוצה לה, התכנס בבית הכנסת - במקומם ולא בירושלים, שם קבעו את היום ליום תפילה ותענית, ואף קראו בתורה בפרשת בראשית כפי הסדר המפורט במשנה[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]