מען - עמותה לסיוע לעובדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מען - עמותה לסיוע לעובדים
Wac-Maan.jpg
מדינה ישראל
התאגדות ארגון עובדים
סניפים 6 סניפים מקומיים
מספר חברים כמה מאות חברים.
כמה מאות מיוצגים בהסכמים קיבוציים.
שנת ההקמה 1998
מיקום המטה תל אביב
סינוף בינלאומי
www.wac-maan.org.il

ארגון העובדים מען – עמותה לסיוע לעובדים (ע"ר) הוא איגוד מקצועי יהודי ערבי הפועל בעיקר בקרב מעמד הפועלים הבלתי מאורגן בישראל, ומאגד עובדים מכל שדרות החברה. הארגון פעיל בין היתר בענף ההובלה, במכללות, במפעלי תעשייה בפריפריה, ובמפעלים באזורי ההתנחלויות.  נכון למרץ 2017 הארגון מייצג כ-2,300 עובדים מתוכם כ-2,000 משלמים דמי חבר.[1]

הקמה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון העובדים מען הוקם בשנת 1998 בשם "מען העמותה לסיוע לעובדים". בתחילת דרכו הייתה עיקר פעילותו סיוע למובטלים במגזר הערבי במיצוי זכויותיהם, כמו גם השמה של פועלי בניין ומובטלים בענף הבניין ודאגה לתנאי העסקתם.

ביולי 2009 אישרה האספה הכללית שינוי בתקנון והפכה את מען לארגון עובדים הפועל להקמת ועדים, ניהול משא ומתן עם המעסיק, וחתימה על הסכמים קיבוציים.

בין מאבקי העובדים אותם ניהל מען ניתן למנות את מאבק עובדי בתי הספר לאמנות, ביניהם מוסררה, בית הספר  לתיאטרון חזותי, מנשר לאמנות; מאבק עובדי הטלוויזיה החינוכית; מאבק עובדי מפעל צ.א.ג במגדל העמק; מאבק עובדי מפעל ג'אנה בנצרת עילית; מאבקי עובדים של פועלים פלסטינים באזור התעשייה מישור אדומים; ומאבקי עובדים בענף ההובלה.הארגון ניהל בין השנים 2005 ו-2010 מאבק כנגד "תוכנית ויסקונסין" עד לביטולה בשנת 2010, ובמסגרתו הפעיל את תוכנית "ויסקונסין-ווטש" מאז שנת 2006 בירושליםנצרתחדרה, וואדי ערה, אשר סייעה לנפגעי התוכנית ופעלה לחשיפת עוולות הנוצרות כתוצאה ממנה.

הארגון מקדם העסקה של עובדים מקומיים על פני עובדים זרים בענף החקלאות, ומפעיל תוכנית ייחודית לשילוב נשים מהמגזר הערבי בעבודה חקלאית, תוכנית הפועלת לצמצום העוני ולשיפור מעמד האישה במגזרה ערבי בישראל. כמו כן הארגון פועל בשיתוף עם עמותת "סינדיאנת הגליל לסחר הוגן" המפעילה קורסים בקליעת סלים לנשים ערביות.

מאז שנת 2007 פועל ארגון העובדים מען בקרב העובדים הפלסטינים באזור מישור אדומים. ראשונים התארגנו העובדים ממחצבת סלעית שניהלו מאבק בן שלוש שנים שבסופו המחצבה הכריזה על הקפאת הליכים ועברה לניהול באמצעות נאמן. העובדים יוצגו על ידי מען ועו"ד אהוד שילוני מול הנאמן וזכו לפיצוי בגין זכויותיהם המלאות. ביוני 2011, במהלך מאבק עובדי חברת "המניע", קיבל מען גושפנקא רשמית של בית הדין לעבודה שקבע שמען הינו ארגון עובדים המוסמך לנהל משא ומתן ולחתום על הסכם קיבוצי.

באוקטובר 2010 הצטרפו ל"מען" מורים מבית הספר לאמנות ע"ש נגר (מוסררה) בירושלים, לאחר משא ומתן שנמשך כשנה הגיע הארגון להסכם קיבוצי בעניינם שהעביר את המורים להעסקה של 12 חודשים רצופים. בהמשך התאגדו במען מורי בית הספר לתיאטרון חזותי והסכם קיבוצי ראשון נחתם בבית הספר באוקטובר 2012. בהמשך התאגדו במען גם מורי מנשר לאמנות והחלו במשא ומתן להסכם קיבוצי. 

במאי 2012 התארגנו ב"מען" עובדות מפעל ג'אנה משקאות ותעשיות בנצרת עילית. ועד העובדים ומען חתמו על הסכם קיבוצי עם הנהלת המפעל ביולי 2013.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הכיר ב"מען" כמייצג את עובדי הקבלן של חברת בריק שהועסקו על ידי רשות העתיקות, והפעיל לראשונה את סעיף 12א לחוק קבלני כוח אדם, כאשר קבע כי עובדים אלה הפכו לאחר 9 חודשי העסקה לעובדי הרשות עצמה.

גישה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה בגלגולה הראשון הוקמה על ידי קבוצת פעילים שרובם היו מזוהים עם מפלגת דע"ם. ארגון העובדים מען היה פעיל מאד בתנועת המחאה החברתית שהתעוררה בישראל בקיץ 2011. מען היה שותף לתביעה לשים קץ להשפעה המכרעת של בעלי הון על המדיניות הכלכלית חברתית בישראל. בנוסף הבליט הארגון את עמדתו החותרת לשותפות מעמדית בין יהודים וערבים; דוגלת במדינת רווחה ובביטחון תעסוקתי; מתנגדת  למדיניות הממשלתית של ייבוא עובדים זרים; וקוראת לאפשר העסקת עובדים פלסטינים. הארגון תומך במאבק נגד אפליה של האוכלוסייה הערבית בישראל, בסיום הכיבוש, ובהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. כמו כן, מען מקיים קשרים עם איגודים מקצועיים ברחבי העולם, כחלק מתפיסה של תנועת פועלים בינלאומית רחבה, השותפה למאבקים ומחאה נגד המדיניות הנאו-ליברלית והקפיטליסטית.

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מען הינו ארגון עובדים דמוקרטי. ההצטרפות לארגון נעשית באופן וולונטרי, ופתוחה לכל עובד או מובטל בישראל. הגוף המנהיג את מען הוא אספה כללית,המתכנסת מדי שנה והמורכבת מנציגים שנבחרו בכל סניף. נציגי הסניפים נבחרים בהצבעה דמוקרטית לפחות 10 ימים לפני כל כינוס של האסיפה הכללית, במפתח של נציג אחד על כל 10 חברי סניף או לכל הפחות שלושה נציגים מהסניף עצמו. האסיפה בוחרת ועד מנהל, וכן ועדה ארצית האחראית על תחום ההתאגדות המקצועית. במסגרת האסיפה, נשמעים דינים וחשבונות על פעילות הארגון, ונעשית סקירה של דו"ח כספי של הארגון ודו"ח מטעם ועדת הביקורת. האסיפה מחליטה על אישורם של הדיווחים, וממנה הנהלה וועדת ביקורת.עבודת הארגון נעשית על ידי הסניפים. חברי הארגון משתייכים לסניפים לפי מקום העבודה או לפי אזור מגוריהם . בסניף נמצאים פעילי מען, המבצעים את עבודת הארגון כאיגוד מקצועי, ומפעילים את הפרויקטים השונים שלו. הסניף מהווה מקום כינוס לעובדים החברים בארגון, קבלת פנים לעובדים מהסביבה, מוקד ייעוץ משפטי, ומפגש לפעילות חברתית ותרבותית. לארגון סניפים בתל אביב-יפוחיפהירושליםנצרתכפר מנדא, ובאקה אל-גרבייה. הפעילים הבולטים בארגון הם (יולי 2013) ניר נאדר – יו"ר הוועד המנהל, אסף אדיב – מנכ"ל, אסמא אגבארייה זחאלקה – חברת ועד ארצי ורכזת פרויקט בטיחות בבניין, דני בן שמחון – חבר ועד ארצי ורכז איגוד מקצועי, וופא טיארה - חברת ועד ארצי ואחראית על פרויקט השמת נשים בחקלאות, ארז וגנר – רכז סניף ירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "עובדי ישראל מתאגדים בהמוניהם? הנתונים מספרים סיפור אחר". TheMarker (בעברית). בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2017.