כפר מנדא
שם בערבית | كفر مندا | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | עלי זידאן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 179 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 22,095 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 107 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.01 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 2,001 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 121 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 11,040 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 127 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
32°48′37″N 35°15′37″E / 32.8102028799357°N 35.260286511921°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
2 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 240 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3650 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 219 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל כפר מנדא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
https://kafar-manda.muni.il/he/ |
כפר מנדא (בערבית: كفر مندا) הוא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, בשוליה המערביים של בקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום התקיים יישוב יהודי בתקופת המשנה, תקופת התלמוד וימי הביניים בשם כפר מנדי, המוזכר במקורות מהתקופה הרומית והביזנטית. משנת 640, בעת הכיבוש הערבי, תושבי הכפר הם מוסלמים. לפי הגאוגרף האסלאמי הידוע יאקות אל-חמאווי שחי בתחילת המאה ה-13, המקומיים סיפרו שכפר מנדא הוא מדין, וכי בו מצויים קבר ציפורה, בת יתרו כהן מדין ואשת משה, וגם הבאר המוזכר כמקום המפגש של ציפורה ומשה. כמו כן, סופר שנפתלי ואשר קבורים שם.
בתקופת התלמוד פעלו בכפר מנדא, בין השאר, האמוראים רבי יששכר דכפר מנדי, שקברו זוהה בכפר, ורבי יוסי מדאה. לפי מסורות מהמאה ה-16, קבורים במקום גם התנאים רבן שמעון בן גמליאל הזקן ועקביא בן מהללאל. יהודים נוהגים לבקר בקברים אלו עד היום, אך התושבים סבורים שהקבר המזוהה עם יששכר דכפר מנדי שייך למצביא צלאח א-דין.
בשנת 1970 נסללו 7 הקילומטרים הדרומיים של כביש 784 שחיברו את הכפר עם כביש 79[6].
בנובמבר 2020 הגישה פרקליטות המדינה כתבי אישום בשל פרשת שוחד בבחירות למועצה ב-2018.[7]
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב אחד עשר בתי ספר: שישה בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים, שני בתי ספר תיכוניים[8] ובית ספר של חינוך מיוחד. כמו כן, ישנם ביישוב בית הקשיש, מתנ"ס, משטרה קהילתית, סניף בנק וחמישה מסגדים. אחרי אירועי אוקטובר 2000 הכפר התפתח כלכלית והפך למרכז מסחרי לכפרים הקרובים והמושבים הסמוכים.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר מנדא 22,095 תושבים (מקום 107 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 86.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,650 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[9]
תושבי היישוב מורכבים מכ-30 חמולות כמו זידאן - עיסאוי - טאהא - עאלם - עבד אלחלים - חוש - חושאן - שנאוי- מוראד -עבד אלחמיד -עזאם - קדח ועוד.
שיעור הריבוי הטבעי בכפר גבוה. בשנת 1948 גרו בו 1,250 תושבים, ואילו בשנת 2013 חיו בו כ-18,000 תושבים, שכולם מוסלמים.
מעטים מתושבי היישוב הם בעלי השכלה אקדמית[10] ורובם עובדים במערכת החינוך, כמו למשל סופר ומחנך סוהיל עיסאוי.
קברי צדיקים בכפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – כפר מנדי
- רבן גמליאל (זיהוי מתקופת הגאונים)
- עקביא בן מהללאל (זיהוי מהמאה ה-13)
- רבן שמעון בן גמליאל (זיהוי מסוף המאה ה-13)
- שמעון בן יעקב (זיהוי מהמאה ה-14)
- לוי בן יעקב (זיהוי מהמאה ה-14)
- יששכר דכפר מנדי (זיהוי מהמאה ה-16)
- רבי יהושע (זיהוי מהמאה ה-17[11])
- עשרה גאונים (זיהוי מהמאה ה-18)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל כפר מנדא נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- כפר מנדא באתר הרשות לפיתוח הגליל
- נעה שפיגל וג'קי חורי, כשהילדים בכפר שואבים השראה מהמבוגרים, הם יוצאים לרחוב להתקוטט, באתר הארץ, 27 באפריל 2021
- כפר מנדא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ מנחם תלמי, אספלט למרגלות הר עצמון, מעריב, 7 באוגוסט 1970
- ^ פרשת השוחד בבחירות לרשות המקומית בכפר מנדא, באתר GOV.IL
- ^ אתר בית ספר אפאק ובית ספר תיכון כפר מנדא, באתר "מדלן"
- ^ פרופיל כפר מנדא באתר הלמ"ס
- ^ http://www.romgalil.org.il/cds/798/
- ^ ההשערה היא כי מדובר בטעות סופר והכוונה לרבי יששכר