כפר מנדא
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | كفر مندا | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | מואנס עבד אלחלים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 179 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2021 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 20,970 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה | 108 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.2% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,901 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות | 128 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 11,030 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג שטח שיפוט | 122 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   כפר מנדא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017[2] |
2 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2018[2] |
0.3765 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג מדד ג'יני | 230 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל כפר מנדא נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| https://kafar-manda.muni.il/he/ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כפר מנדא (בערבית: كفر مندا) הוא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, בשוליה המערביים של בקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקום התקיים יישוב יהודי בתקופת המשנה, תקופת התלמוד וימי הביניים בשם כפר מנדי, המוזכר במקורות מהתקופה הרומית והביזנטית. משנת 640, בעת הכיבוש הערבי, תושבי הכפר הם מוסלמים. לפי הגיאוגראף האסלאמי הידוע יאקות אל-חמאווי שחי בתחילת המאה ה-13, המקומיים סיפרו שכפר מנדא הוא מדין, וכי בו מצויים קבר ציפורה, בת יתרו כהן מדין ואשת משה, וגם הבאר המוזכר כמקום המפגש של ציפורה ומשה. כמו כן, סופר שנפתלי ואשר קבורים שם.
בתקופת התלמוד פעלו בכפר מנדא, בין השאר, האמוראים רבי יששכר דכפר מנדי, שקברו זוהה בכפר, ורבי יוסי מדאה. לפי מסורות מהמאה ה-16, קבורים במקום גם התנאים רבן שמעון בן גמליאל הזקן ועקביא בן מהללאל. יהודים נוהגים לבקר בקברים אלו עד היום, אך התושבים סבורים שהקבר המזוהה עם יששכר דכפר מנדי שייך למצביא צלאח א-דין.
בשנת 1970 נסללו 7 הקילומטרים הדרומיים של כביש 784 שחיברו את הכפר עם כביש 79[3].
בנובמבר 2020 הגישה פרקליטות המדינה כתבי אישום בשל פרשת שוחד בבחירות למועצה ב-2018.[4]
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכפר אחד עשר בתי ספר: שישה בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים, שני בתי ספר תיכוניים[5], ובית ספר של חינוך מיוחד. כמו כן, ישנם בכפר בית הקשיש, מתנ"ס, משטרה קהילתית, בנק, וחמישה מסגדים. אחוז הריבוי הטבעי בכפר גבוה: בשנת 1948 גרו בו 1,250 תושבים, ואילו בשנת 2013 חיו בו כ-18,000 תושבים, אשר כולם מוסלמים. אחרי אירועי אוקטובר 2000 הכפר התפתח כלכלית והפך למרכז מסחרי לכפרים הקרובים והמושבים הסמוכים.
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2021 (אומדן), מתגוררים בכפר מנדא 20,970 תושבים (מקום 108 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.2%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לכפר מנדא דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-2019) היה 79.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 5,015 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[6]
תושבי הכפר מורכבים מכ-30 חמולות כמו זידאן - עיסאוי - טאהא - עאלם - עבד אלחלים - חוש - חושאן - שנאוי- מוראד -עבד אלחמיד -עזאם - קדח ועוד.
מרבית תושבי הכפר מוסלמים[7], ובו מיעוט נוצרי.
מעטים מתושבי הכפר הם בעלי השכלה אקדמאית[8] ורובם עובדים במערכת החינוך, כמו למשל סופר ומחנך סוהיל עיסאוי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל כפר מנדא נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
- כפר מנדא באתר הרשות לפיתוח הגליל
- נעה שפיגל וג'קי חורי, כשהילדים בכפר שואבים השראה מהמבוגרים, הם יוצאים לרחוב להתקוטט, באתר הארץ, 27 באפריל 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוקטובר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
- ^ מנחם תלמי, אספלט למרגלות הר עצמון, מעריב, 7 באוגוסט 1970
- ^ פרשת השוחד בבחירות לרשות המקומית בכפר מנדא, GOV.IL
- ^ אתר בית ספר אפאק ובית ספר תיכון כפר מנדא, באתר "מדלן"
- ^ פרופיל כפר מנדא באתר הלמ"ס
- ^ כפר מנדא באתר הרשות לפיתוח הגליל
- ^ http://www.romgalil.org.il/cds/798/
