תוכנית מהל"ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תוכנית ויסקונסין)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכנית מהל"ב (מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה) הינה תוכנית חברתית-תעסוקתית שהופעלה על ידי ממשלת ישראל בשנים 2007-2004.

מטרת התוכנית לספק מערכות ארגוניות (בזכיון ממשלתי), אשר מקימות מרכזי תעסוקה (מעין לשכות השמה) שבהן ישנם שירותי השמת כוח-אדם, קורסי הכשרה, הכשרה למציאת עבודה (כתיבת קו"ח, הכנה לראיון עבודה וכו') ושירותים תומכים נוספים.

התוכנית מכונה גם תוכנית ויסקונסין על שם תוכנית דומה שפעלה במקור במדינת ויסקונסין בארצות הברית ביזמת המושל טומי תומפסון, והוחלה בחוק פדרלי בשם חוק האחריות האישית והזדמנויות תעסוקה ב-1996.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז משנת 1980, עת החלו לשלם בישראל תשלומי הבטחת הכנסה, החל גידול רב במספר הבלתי מועסקים לתקופה ארוכה הזכאים להשלמת הכנסה. עלות תשלומי הבטחת ההכנסה הגיעו לרמות גבוהות, ובמסגרת מדיניות האוצר לצמצם את הוצאות המדינה על קצבאות, נבחנו דרכים לצמצם את מספר מקבלי קצבת הבטחת הכנסה. בהתאם, הוחמרו הקריטריונים לזכאות להבטחת הכנסה, על מנת לשלול את הקצבה מאנשים המסרבים לעבוד בעבודות אשר לשכת העבודה הממשלתית מציעה להם. אולם, הצלחת מדיניות זאת הייתה מוגבלת בגלל מספר גדול של אנשים אשר לשכות התעסוקה הממשלתיות נכשלו במציאת פתרונות תעסוקה ההולמים את כישוריהם. בנוסף, עלה חשש שאנשים רבים המקבלים הבטחת הכנסה אכן עובדים ומקבלים את הקצבה שלא כדין. נעשה על כן ניסיון למצוא דרך יותר פעילה ויעילה למצוא תעסוקה לאנשים אשר היו סמוכים על קצבאות.

ההחלטה על ביצוע התוכנית והגורמים המשותפים לה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ינואר 2004 התקבלה בכנסת חקיקה שעיקרה הפעלת מרכזי-תעסוקה על ידי גורמים מסחריים לא-ממשלתיים לאחר מכרז ממשלתי. ההחלטה נקבעה בסיוע שרי התמ"ת, האוצר והרווחה, ונתקבלה בזמן ממשלתו של אריאל שרון כראש הממשלה ובנימין נתניהו כשר האוצר. השלב הראשון בתוכנית אמור היה לכלול כ-14 אלף משקי בית, והחלת המערך של התוכנית כתנאי לקבלת דמי קיום (כמו בהבטחת הכנסה). ללא השתתפות בתוכנית מבוטלת הזכאות לדמי הקיום. עיגון ההחלטה כהצבעה איפשר למוסדות המדינה לערוך חוזים עם אותן חברות כוח אדם על פי חוזה תקצוב של עד כ-20 אלף ש"ח למשק בית לחודש, דבר שלפי הערכות כלכלנים אמור לחזור בהשקעה ארוכת טווח של 3 שנים לקופת המדינה (עקב הפסקת תשלום עתידי של הקצבאות).

התוכנית נבנתה על פי מודל כלכלי-תעסוקתי שנקרא "מודל ויסקונסין", אשר נוסה במדינת ויסקונסין. תוצרי תוכנית זו היו בעיקרם הפחתה בתשלומים (של קצבאות שונות) של הממשל האמריקאי למשתתפי התוכנית בהצלחה, דהיינו כניסת בוגרי התוכנית למעגל העבודה במשק, ובכך לא יהיה צורך במתן הבטחת הכנסה על ידי הממשל האמריקאי, ובכך יווצר חיסכון רב.

מטרות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתה המוצהרת של התוכנית הינה לתת מענה תעסוקתי והשמה לעשרות אלפי משקי בית במדינת ישראל אשר מקבלים גמלאות שונות ובעיקרן (בשלב הראשון) הבטחת הכנסה.

העקרון המוצהר הוא "תשלום בעד פעילות", כלומר מפרנסים המקבלים גמלאות הבטחת הכנסה ייחויבו להגיע למרכזי התעסוקה החדשים, אשר (לפי התוכנית העתידית) יחליפו את שירות התעסוקה במתן השמה תעסוקתית וקורסים מקצועיים. באותם מרכזים מוטל על מחוסר העבודה עצמו להוכיח כי הוא פועל למען מציאת תעסוקה או פועל בהתנדבות לטובת הציבור.

יישום התוכנית מוטל בזכיון על חברות וארגונים מסחריים של שירותי כוח-אדם, אשר משתמשות בידע המקצועי הקודם שלהן ובקשריהן על מנת להציע הכשרה ומציאת מקומות עבודה לאותם אזרחים אשר משתתפים בתוכנית זו, ולוודא שבתהליך הסופי אותם משקי בית לא יזדקקו לאותן מלגות קיום ממשלתיות, וייכנסו למעגל העבודה ובכך יירד שיעור האבטלה במשק הישראלי.

לפי התוכנית, על מקבל השירות (הבטחת הכנסה) להתייצב במרכז ההשמה החדש, ולהיכנס לתוכנית אישית אשר כוללת:

  • מציאת עבודה - ניצול קשריהן ומאגרי המידע של החברות לצורך השמת הבלתי-מועסקים
  • הכשרה תעסוקתית - קורסים מקצועיים או קורסים למיומניות חברתיות-תעסוקתיות
  • שירות למען הקהילה - למשל בבסיסי צבא
  • עבודה מעשית - ואף זמנית ובשכר מינימום
  • מסגרת הכול באחד - מסגרת שבה ייאוחדו מירב שירותי הרווחה, קונספט שמכונה (one stop-(shop .

תוכנית האב האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "מרווחה לעבודה-Welfare to work" (תוכנית ויסקונסין האמריקאית) היא תוכנית של הממשל הפדרלי האמריקאי שהופעלה ב-1992 במדינת ויסקונסין, בימיו של הנשיא בוש (האב). מטרת התוכנית הייתה לצמצם את תקציב קצבאות הרווחה של המדינה על ידי הקטנת מספר המובטלים והעניים המתקיימים מתקציבים אלו.

התוכנית מיועדת למשפחות חד-הוריות למתן גמילה מדמי ההבטחת הכנסה. עיקרי התוכנית הם עידוד ומתן תמלוגים וסיוע למשפחות שיחזרו למעגל העבודה, וכן סיוע רב ובו סיוע מגוון ומורחב כגון: שמירה על הילדים, טיפול גורמי רווחה וסעד במשפחה, סיוע בתחבורה וכו'.

כמו בתוכנית הישראלית, גם באמריקאית יישנם חילוקי דעות ומחלוקות רבות. התוכנית פגה בשנת 2004.

התמיכה בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר מעמיק ראשון של מכון ברוקדייל של הג'וינט והביטוח הלאומי[1] בדק את תוצאות תוכנית ויסקונסין בעזרת קבוצות ביקורת ומצא את הנתונים הבאים:

  • 17% ממשתתפי התוכנית שלא הצליחו למצוא עבודה לפני התוכנית מצאו עבודה והתמידו בה גם לאחר 15 חודשים.
  • 22% ממקבלי הבטחת ההכנסה שיפרו את מצבם.
  • מתחילת התוכנית חסכה המדינה 122 מיליון ש"ח תשלומי קצבאות והבטחת הכנסה לאחר שחלק שמשתתפי התוכנית החלו לעבוד.

תומכי התוכנית יצאו כנגד דו"ח מבקר המדינה בטענה שלינדנשטראוס לא בדק האם התוכנית הצליחה או נכשלה יחסית למצב הקיים בלשכות התעסוקה, ולא הסתמך על מחקר סטטיסטי אלא על ראיונות ומיקרים שהגיעו לידיעתו. דו"ח מבקר המדינה שכותרתו "היבטים אחדים של תוכנית מהל"ב" לא נכתב ממבט כולל על הצלחת התוכנית אלא על היבטים מסוימים בהם התוכנית כשלה, ונופח על ידי התקשורת.

ההתנגדות לתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית עוררה התנגדות גורפת בארץ, החל מהמשתתפים בה באזורים השונים (בלטה במיוחד הפגנה שנערכה מול פתיחת מרכז התעסוקה החדש בנצרת, אשר פוזרה בסופו של דבר על ידי היס"מ), וכלה בחברי כנסת ואף חברי ממשלה (שר התמ"ת, אלי ישי, התבטא לא פעם כנגד התוכנית). הטענה העיקרית נגד התוכנית הייתה העובדה שהרווח הצפוי לחברות המפעילות עמד ביחס ישר לכמות האנשים אותם הם מצליחים להוריד מתשלומי רווחה בכל דרך, וכפונקציה של חיסכון בשירותים הניתנים להם. הדבר גרם למתן שירותים בשיטת "מגע קל" (Light Touch), לפיה החברות לא הציעו שירותים אלא כאשר נשאלו באופן מפורש, דבר אשר לא קרה כיוון שמדובר באוכלוסייה נטולת השכלה שאינה יודעת את זכויותיה. בנוסף, ניסו החברות להקשות על משתתפים רבים אשר לא היה סיכוי כי ימצאו עבודה, בתקווה כי אלו יפסיקו לבוא לדרוש את הבטחת ההכנסה. החברות הציגו אנשים אלו ככאלו שהפסיקו לקבל תשלומי הבטחת הכנסה כתוצאה מהשמה, וכך קיבלו כסף נוסף מהממשלה. לבסוף החברות השאילו, כחלק מה"שירות הקהילתי" אותו היו צריכים המשתתפים לבצע כאשר לא מצאו עבודה, כוח עבודה זול לחברות אחרות, וגרפו כך רווחים לכיסם. פתולוגיות אלו הביאו את שר התמ"ת לביטול התוכנית, וניסיון ליצור תוכנית חלופית אשר תמנע את ניצולם והערמת קשיים על האוכלוסיות החלשות המשתתפות בה.

מסקנות וסיום התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הכשלים שנמצאו בתוכנית, היא ספגה ביקורת רבה ועל שר התמ"ת אלי ישי הופעל לחץ רב לבטלה. אך במשרד האוצר קראו לבצע רפורמה ולא לבטל את התוכנית כליל. השר אלי ישי הבטיח להפסיק את התוכנית החל מה-31 ביולי 2007, ולהציע תוכנית חדשה משלו, שתפטור את גילאי 45 ומעלה מהחובה לחיפוש עבודה כתנאי לקבלת קצבאות.

באחד באוגוסט, 2007, פג תוקפה של תוכנית מהל"ב, והיא הוחלפה בתוכנית אורות לתעסוקה[2], שהקלה על לקוחות המרכזים ביחס לקודמתה, בין השאר על ידי ביטול התגמול שקיבלו החברות בעת ששללו קצבאות, ועל ידי הגבלת גיל הלקוחות של התוכנית ל-45.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]