מערת שם ועבר

מערת שם ועבר
אין תמונה חופשית
מידע כללי
מיקום צפת, ישראל
קואורדינטות 32°57′59″N 35°29′42″E / 32.96648056°N 35.49501111°E / 32.96648056; 35.49501111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית המדרש של שם ועבר

מערת שם ועבר היא אחד מאתריה של העיר העתיקה של צפת. המקום היה מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות לאורך ההיסטוריה.

תולדות המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת שם ועבר היא מערת קבורה מהתקופה הביזנטית, המהווה אחד משרידיה הקדומים של צפת. במקור היא שימשה כמערת קבורה של משפחה יהודית אמידה. לקראת סוף המאה העשירית המערה התקדשה על ידי היהודים.

בתקופה הצלבנית זוהתה המערה כמקום קבורתו של טוביה, אחד מכותבי הספרים החיצוניים, והיא הפכה למרכז דתי נוצרי. על פי המסורת הנוצרית, המערה הוחזקה על ידי נזירות "בנות יעקב".

לאחר כיבוש צפת על ידי צלאח א-דין ב-1188, הוסבה למקום תפילה מוסלמי. בתקופה הממלוכית כונתה "בית אלאחזאן" (בית האבל). על פי המסורת המוסלמית כאן התאבל יעקב על מות יוסף. דמעותיו ניקבו את קירות המערה ויצרו את המעיינות הנובעים בסביבתהּ של צפת. שמה המוסלמי הנוסף, "קבר המבשר" נובע מהעובדה שמבשר הבשורה הרעה על פי המסורת קבור במערה זו. ב-1310, מושל צפת, בכתמור אלגֻ'כנר, הרחיב את המערה ופרץ כניסה חדשה בקשת מאבני גזית לבנות ואדומות. על אבן הראשה חקוק סמל המושל בצורת שני מקלות פולו ומגן קמור מעליהם. המערה נודעה גם בשם מערת "בנות יעקב" ואילו רבי חיים ויטאל מכנה אותה "אולאד (= בני) יעקב". עולי רגל שונים כינו אותה בשמות: "מג'ארת יעקב" ו"מערת יעקב אבינו".

מסורת יהודית עוד מהמאה ה-13 מציינת את המערה כמקום קברם של כמה תנאים, רק מהמאה ה-19 עולי רגל העידו שישנה מסורת כי שם ועבר - בנו ונכדו של נח - הקימו במערה זו בית מדרש, ובו למד יעקב אבינו. בשנות בצורת התירו הערבים ליהודים להתפלל במערה, כדי למנוע עצירת גשמים, אך בשנים גשומות לא נתנה בה דריסת רגל ליהודים.

קברים במערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התייחסות ראשונה למערה כמקום קברם של תנאים מופיעה אצל רבי מנחם החברוני הטוען כי רבי דוסא בן הרכינס, רבי חנינא בן חכינאי ורבי אליעזר בן הורקנוס נקברו במערה. יצחק חילו טוען כי רבי דוסא נקבר יחד עם תלמידיו במקום. על פי כת"י אילן ב' רבי דוסא נקבר יחד עם רבי שמעון בן עזאי ורבי יוסי בן זמרה במערה. "איגרת יחוס האבות" הוסיף כי גם רבי נחמיה נקבר שם. רבי חיים ויטאל טוען כי רבי דוסא נקבר לבדו במקום "ואין צדיק אחר קבור שם אלא הוא לבדו". גרשון בן אליעזר סגל טוען כי גם אביו של רבי דוסא, הרכינס נקבר במקום.

מסורת מאוד מאוחרת המופיעה בספר "גבעת שאול" טוענת כי שם בן נח נקבר במערה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]