מערת שם ועבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערת שם ועבר
אין תמונה חופשית
מיקום צפת, ישראל
קואורדינטות 32°57′59″N 35°29′42″E / 32.96648056°N 35.49501111°E / 32.96648056; 35.49501111
(למפת צפת רגילה)
Safed osm.svg
 
מערת שם ועבר
מערת שם ועבר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית המדרש של שם ועבר

מערת שם ועבר היא אחד מאתריה המקודשים של צפת. המקום היה מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות לאורך ההיסטוריה.

תולדות המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת שם ועבר היא מערת קבורה מהתקופה הביזנטית, המהווה אחד משרידיה הקדומים של צפת. במקור היא שימשה כמערת קבורה של משפחה יהודית אמידה. לקראת סוף המאה העשירית המערה התקדשה על ידי היהודים.

בתקופה הצלבנית זוהתה המערה כמקום קבורתו של טוביה, אחד מכותבי הספרים החיצוניים, והיא הפכה למרכז דתי נוצרי. על פי המסורת הנוצרית, המערה הוחזקה על ידי נזירות "בנות יעקב".

לאחר כיבוש צפת על ידי צלאח א-דין ב-1188, הוסבה למקום תפילה מוסלמי. בתקופה הממלוכית כונתה "בית אלאחזאן" (בית האבל). על פי המסורת המוסלמית כאן התאבל יעקב על מות יוסף. דמעותיו ניקבו את קירות המערה ויצרו את המעיינות הנובעים בסביבתהּ של צפת. שמה המוסלמי הנוסף, "קבר המבשר" נובע מהעובדה שמבשר הבשורה הרעה על פי המסורת קבור במערה זו. ב-1310, מושל צפת, בכתמור אלגֻ'כנר, הרחיב את המערה ופרץ כניסה חדשה בקשת מאבני גזית לבנות ואדומות. על אבן הראשה חקוק סמל המושל בצורת שני מקלות פולו ומגן קמור מעליהם. המערה נודעה גם בשם מערת "בנות יעקב" ואילו רבי חיים ויטאל מכנה אותה "אולאד יעקב".

מסורת יהודית מאוחרת בת המאה ה-19 גורסת כי שם ועבר - בנו ונכדו של נח - הקימו במערה זו בית מדרש, ובו למד יעקב אבינו. לפי האר"י, קבורים באותה מערה התנא דוסא בן הרְכָּינָס, מחכמי התלמוד, רבי שמעון בן עזאי, מתלמידי רבי עקיבא ורבי נחמיה הקדר, אבל המסורת העדיפה את גרסת שם ועבר ובה זוהו קברי התנאים. בשנות בצורת התירו הערבים ליהודים להתפלל במערה, כדי למנוע עצירת גשמים, אך בשנים גשומות לא נתנה בה דריסת רגל ליהודים.

קבר שם בן נח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת היהודית במערה קבור גם שם בן נח[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]