רבי דוסא בן הרכינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי דוסא בן הרכינס
לידה המאה ה־1
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות דור ראשון לתנאים חורבן בית שני – דור ראשון לתנאים חורבן בית שני
בני דורו עקביא בן מהללאל, רבן יוחנן בן זכאי
אב הרכינס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מקום לימודו וקברו של רבי דוסא בן הרכינס על פי המסורות, בית המדרש הישן של שם ועבר

רבי דוסא בן הרכינס היה תנא מהדור הראשון לתנאים, והיה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי, והאריך ימים[1] וחי גם בדור השני לתנאים. הוא סתם רבי דוסא במשנה.

נודע בעשירותו הרבה והושיב את חכמי ישראל שבאו לבקרו, על מיטות זהב[2].

המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות[3]: "שינה של שחרית ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם".

כשהיה זקן מופלג נועצו בו חכמים לדעת הלכה, כך למשל מספר התלמוד במסכת יבמות[2]: פעם אחת שמעו עליו חכמים שהורה באחת מהלכות יבמות כבית שמאי, החליטו ללכת אליו ולברר האם כך הוא הדבר. רבי דוסא היה כבר זקן מופלג והחכמים שבאו לביתו - רבי אלעזר בן עזריה רבי עקיבא ורבי יהושע - נהגו בו כבוד מופלג ותחבלו תחבולה כיצד לקבל את דעתו של רבי דוסא מבלי לשאלו ישירות לדעתו. לבסוף כשהבין לאן חותרים החכמים שאל בשם מי שמעו האימרה "דוסא שמעתם? או בן הרכינס שמעתם?, אמרו לו בן הרכינס שמענו. אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והוא הורה הלכה זו כבית שמאי, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים, וביניהם שהלכה זו כבית הלל".

כשרבי יהושע חויב על ידי רבן גמליאל להגיע במקלו ומעותיו ביום כיפור שחל לפי חשבונו, התייעץ על כך עם רבי דוסא שהורה לו לשמוע לרבן גמליאל[4].

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם החברוני (1215 לספירה), שחי כ-1200 שנה אחרי תקופת רבי דוסא, מתאר את קברו במערה בצפת יחד עם רבי חנינא בן חכינאי ורבי אליעזר בן הורקנוס.

יעקב השליח[5] (1258-1270 לספירה) ויצחק חילו[6] (1333 לספירה) טוענים כי נקבר עם תלמידיו. מחברי הספרים: "סדר קברי אבותינו ז"ל"[7] (1300 לספירה), "ציוני קברים בארץ ישראל"[8] (1440 לספירה), ו"אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם" (המאה ה-15) טוענים כי נקבר עם רבי שמעון בן עזאי ורבי יוסי בן זמרה. "איגרת יחוס האבות" (1537 לספירה) ו"יחוס הצדיקים" (סוף המאה ה-15) מוסיפים כי גם רבי נחמיה נקבר עימם. חיים ויטאל[9] (1570 לספירה) תמך במסורת קברו של רבי דוסא, אך הדגיש "ואין צדיק אחר קבור שם אלא הוא לבדו". גרשון בן אליעזר הלוי סגל[10] (1624 לספירה) טען כי רבי דוסא קבור יחד עם אביו הרכינס "וצדיקים אחרים".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין לאו, "רבי דוסא בן הרכינס: ישב בדד וידום", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 156-146.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרמב"ם בהקדמתו למשנה כתב שחי כבר בדורו של שמעון הצדיק, וזאת על פי האמור משמו בתלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק א', הלכה ו': "מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא ועינוי דמיין לדידיה (=ועיניו דומות לשלו)". וכן על פי האמור משמו בתלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ט"ז, עמוד א': "מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים", ומכאן הסיק שחי כבר בזמן עזרא הסופר וחגי הנביא.
  2. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ט"ז, עמוד א'
  3. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י'
  4. ^ ראש השנה כה א
  5. ^ אלה סימני כתבי הקברות
  6. ^ שבילי דירושלים
  7. ^ רשימת אילן ב'
  8. ^ כתב יד מוסקבה
  9. ^ שער הגלגולים, הקדמה לז
  10. ^ גלילות ארץ ישראל, איגרת הקודש