מעשה אלוהינו

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ (נוסח מקוצר הנאמר בתפילת יום הכיפורים)
מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ אֵין מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לוֹ, בִּבְנֵי אֵלִים יִדְמֶה לוֹ, גְּבוֹהִים עִלָּה לְמוֹשַׁב לוֹ, דָּרֵי גֵיא כַּחֲגָבִים לְמוּלוֹ לָכֵן יִתְגָּאֶה הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ, וְהַרְבֵּה פְדוּת עִמּוֹ זַעַק וְלַחַשׁ עַמּוֹ, חָשׁ וּמַאֲזִין מִמְּרוֹמוֹ לָכֵן יִתְגָּאֶה ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יוֹבִילוּ שַׁי לְמוֹרָאָיו כִּתֵּי גְדוּדֵי צְבָאָיו, לֹא יָשׁוּרוּ כְּבוד מַרְאָיו לָכֵן יִתְגָּאֶה הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכָיו עוֹשֶׂה רוּחוֹת, נִקְדָּשׁ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, סוֹכֵת שְׁפִיכַת שִׂיחוֹת, עוֹנֶה וּמַעֲמִיד רְוָחוֹת לָכֵן יִתְגָּאֶה אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלהֵינוּ פּוֹדֶה מִשַּׁחַת עֲמוּסָיו, צוּר יוֹדֵע חוֹסָיו קָדושׁ מַפְלִיא נִסָּיו, רַחוּם לִמְרַצָּיו וּמַכְעִיסָיו לָכֵן יִתְגָּאֶה וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ תַּחְבּוּלוֹתָיו מְזִמָּה, שִׁבְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה, רְפִידָתוֹ רִמָּה, קָבוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה אֲבָל מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ שׁוֹמֵעַ שַׁוְעוֹת, שׁוֹעֶה עֵרֶךְ שׁוּעוֹת, תּוֹרוֹתָיו מְשַׁעְשְׁעוֹת, תַּכְסִיסוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת לָכֵן יִתְגָּאֶה הָאֵל לָנוּ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת

מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ הוא פיוט "רהיט" בתוך הקדושתא "אֵמֶיךָ נָשָׂאתִי" מאת רבי משולם בר קלונימוס מלוקה, הנאמר בקהילות האשכנזים בחזרת הש"ץ של תפילת שחרית של יום הכיפורים.

מבנה ותוכן

הפיוט (בנוסחו המלא) כולל שנים-עשר בתים, שישה עוסקים בגדלותו של האל, ושישה עוסקים בשפלות האדם לעומתו. ככל הנראה, כוונתו המקורית של הפייטן הייתה לסדר את הבתים לסירוגין: בית אחד עוסק בגדלות האל ולאחריו בית העוסק בשפלות האדם.

הבתים העוסקים בגדלות האל פותחים במילים "מעשה אלהינו" ומתארים בארבעה טורים מחורזים את גדולת מעשיו של האל. בתים אלו חותמים במשפט הפותח במילים "לכן יתגאה" ולאחריהן תיאור של האל (בדרך כלל תיאור הלקוח מפסוק במקרא) המתחרז אף הוא עם טורי הבית. שבחי האל מסודרים בסדר אלפביתי, בכל בית ארבע אותיות. הבית האחרון כולל ארבעה טורים לשתי האותיות האחרונות, ש' ו-ת'.

הבתים העוסקים בשפלות האדם פותחים במילים "מעשה אנוש" וחותמים במשפט הפותח במילים "ואיך יתגאה" ולאחריהן תיאור של האדם, גם הוא מבוסס על פסוק. בתים אלו בנויים לפי סדר אלפביתי הפוך (תשר"ק).

אמירתו

במחזורים לפי מנהג אשכנז, מופיע הפיוט בחזרת הש"ץ של תפילת שחרית של יום הכיפורים. אף על פי שככל הנראה כוונתו המקורית של הפייטן הייתה שהבתים יסודרו לסירוגין "מעשה אלהינו" ו"מעשה אנוש", בפועל, בחלק מכתבי היד מופיעים כל בתי "מעשה אלהינו" ברצף, ולאחריהם ברצף כל בתי "מעשה אנוש". בדומה לתהליך מקביל שאירע לפיוטים מסוג מלך עליון, בכתבי יד אחרים נשמטו לחלוטין הבתים המתארים את שפלות האדם.

במנהגי התפילה המאוחרים, במנהג אשכנז המערבי אומרים רק את בתי "מעשה אלהינו" ולא אומרים כלל את בתי "מעשה אנוש", ובמנהג אשכנז המזרחי נהוג לומר את בתי "מעשה אלהינו", ולשבץ רק את הבית הראשון מסדרת "מעשה אנוש" לפני הבית האחרון מסדרת "מעשה אלהינו". בהתאם לכך, נהוג להוסיף את המילה "אבל" לפני הבית האחרון, כדי להדגיש את ההנגדה בין הבתים. לפי מנהג זה, נוהגים לפתוח את ארון הקודש בעת אמירת הפיוט, לסוגרו כשאומרים "מעשה אנוש", ולפתחו מחדש כשאומרים "אבל מעשה אלהינו".

קישורים חיצוניים

• הפיוט במהדורה מדעית עם ביאור, בתוך: דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כרך ב: יום כפור, ירושלים (ה'תש"ל), עמ' 135–137.
• הפיוט ובכן גדולים מעשי אלהינו, באתר הפיוט והתפילה
• מעשה אלהינו, בביצוע מדרשת עין פרת, סרטון באתר יוטיוב.
• קרובה לשחרית ליום הכיפורים באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית.