נמל הקישון
 | |
| נמל הדיג מבט מהאויר | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום |
חיפה |
| גוף מים |
הים התיכון |
| קואורדינטות | 32°48′44″N 35°01′50″E / 32.8121°N 35.03056944°E |
| פרטים | |
| רציפים | 4 |
|
(למפת חיפה רגילה)   נמל הקישון | |
  | |
נמל הקישון הוא נמל הנמצא במפרץ חיפה, בשפך נחל קישון לים התיכון. הנמל כולל ארבעה רציפים למטען כללי, שני מסופי כימיקלים, מעגן דיג, מעגן ספורט, מסוף עורפי לאחסון ושינוע מכולות, ואת מספנות ישראל העוסקות בתכנון, ייצור ואחזקת כלי שיט. בצמוד לנמל נמצאים שטחים המיועדים להקמת אזור סחר חופשי.[1][2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת הנמל החלה בשנת 1951, כנמל עצמאי במטרה להרחיב את קיבולת הנמלים בישראל, שבאותה עת הייתה מבוססת בעיקר על נמל חיפה והנמלים הקטנים בתל אביב ויפו.[3][4] בשנת 1953, הושלם השלב הראשון בהקמת הנמל.[5] החל משנת 1954 המשך ההקמה נמסר לחברת גב-ים לקרקעות בע"מ[6] הקמת הנמל הושלמה במרץ 1955,[7] אך פתיחת הנמל התעכבה מספר חודשים עקב סכסוך בין חברת גב-ים לחברת "שירותי נמל מאוחדים" שהפעילה את נמל חיפה.[8]
נמל הקישון היה הנמל הראשון שהופעל על ידי גוף פרטי במדינת ישראל.[9][10] ביוזמת יוסף ספיר, מראשי מפלגת הציונים הכלליים, שהיה שר התחבורה באותה עת. אך חברת גב-ים שקיבלה את הזיכיון, נאלצה להקים שותפות עם חברת "שירותי נמל מאוחדים" (שהייתה בבעלות סולל בונה והפעילה את נמל חיפה).[11] לצורך ניהול הנמל הוקמה חברת "שירותי נמל הקישון" בה החזיקה בשותפות "גב-ים" ו"שירותי נמל מאוחדים". בשנת 1961 הוקמה רשות הנמלים שקיבלה את האחזקה והניהול של כל נמלי מדינת ישראל, עם זאת בשנת 1962 חודש החוזה עם חברת "שירותי נמל הקישון" ונבנה רציף חדש בנמל.[12] אך "גב-ים" החליטה למכור את מניותה ב"שירותי נמל הקישון" ל"שירותי נמל מאוחדים". בשנת 1968, החליטה הממשלה לחייב את חברת "שירותי נמל מאוחדים" למכור את החזקותיה לרשות הנמלים (שכללו גם את נמל חיפה).[13]
מעגן הדיג[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעגן הדיג משרת דייגים ובעלי ספינות וכן מהווה שער לאתר התיירות "פארק הקישון". הקמת המעגן החלה בשנת 1953, במטרה להפריד בין פעילות הדיג והמטענים בנמל חיפה.[14]
המעגן משמש לפעילויות הבאות:
- דיג: מקום עגינת כ-120 סירות דיג, מחסני דייגים, אתר סחר בדגים, שירותי תיקונים ואחסנה לסירות ולציוד הדיג.
- שיט: מעגן ונקודת מוצא לכ-250 יאכטות, ולסירות שיט לתיירים ולמטיילים. ממעגן זה יוצא אחת לשנתיים שיוט הערים המתקיים לאורך חופי ישראל מאז 1939.
- מסעדות.
- מנהלה: משרדי מנהלת המעגן, רשות נחל הקישון ומשרדי משרד החקלאות.
- מקום מעבר: גישה לפארק הקישון ולמסוף קישון-מזרח.
- בידור: מקום לאירועים המוניים רועשים כמו אירוע "קוקה קולה" ואירועים פרטיים (מסיבות סיום, ימי הולדת) וכן נקודת יעד לטיולי בתי ספר.
מעגנת שביט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעגנת שביט (או מרינת שביט) היא הרחבה של מעגן הדיג לשימוש יאכטות וסירות מפרש פרטיות.
בתחילת שנות התשעים נוצר ביקוש למעגנת סירות מפרש פרטיות בחיפה. השטח שהוקצה לכך בקרבת ראש הכרמל לים היה קשה לביצוע. הדרישה הופנתה להקצות שטח במערב הנמל היכן שהייתה פעילות אגודות ימיות לפני קום המדינה.
כאשר נכנס שורש לרר לניהול רשות הנמלים. קיבל את הצעתו של יגאל שץ שהיה מנהל נמל הדיג בקישון לבנית מעגנה מול רציף הדיג. לאחר שהתייעץ עם ידידו יהודה רותם מניסיונו כמנהל צים וכדייג. תוכנית עסקית רב שנתית הראתה שהבניה תשתלם תוך כעשרים שנה. התנאי היה שהניהול הכללי יחזור לרשות הנמלים. נחתם חוזה בין משרד החקלאות לרשות הנמלים ובו נשמרו כל הזכויות והחובות של הדייגים במעגן. יהודה רותם נקבע כמנהל הפרויקט ויגאל שץ נעשה מנהל המעגנה מטעם רשות הנמלים. בשנת 1996 החלה רשות הנמלים בבניה.
בפרויקט בנית המעגנה שיקום המעגן הדיג הפעילה רשות הנמלים חברות קבלניות שונות חברת 'מעגן' בנתה את קיר השיגומים הצפוני והמזרחי. חברת 'מרטר' בנתה רציפים בגדה דרומית ורציפים צפים. חברת 'סולל בונה' ביצעה עבודות פיתוח בעורף הרציפים. חברת 'אוקיאנה' עסקה בחפירה ימית שאיבה ישירה לבריכות שהקימה 'רשות ניקוז ונחלים קישון' בעורף המעגן.
בשנת 1999 נסתיימה הבניה המעגנה נקראת על שם משה שביט איש קיבוץ נווה ים שהיה מנהל אגף הדייג בשנים 1953- 1963 והלך לעולמו במאי 1984.[15] כיום יש במעגנה רציפי עגינה לכ-250 כלי שיט קטנים. כל המקומות מלאים ויש רשימה ארוכה של ספינות ממתינות למקום שיתפנה.
ערכים מורחבים – 
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)