נמל הקישון

נמל הקישון
	נמל הדיג מבט מהאוויר
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	חיפה
גוף מים	הים התיכון
קואורדינטות	32°48′44″N 35°01′50″E / 32.8121°N 35.03056944°E
פרטים
רציפים	4
	(למפת חיפה רגילה) נמל הקישון

מפת הנמלים במפרץ חיפה

מבט מקצה פארק הקישון

נמל הקישון במבט מהיציאה לים

מעגן היאכטות במעגן הדייג, ברקע בתי העיר חיפה

נמל הקישון (נמל עזר של נמל חיפה) במבט ממעוף ציפור

נמל הקישון הוא נמל הנמצא במפרץ חיפה, בשפך נחל קישון לים התיכון. הנמל כולל ארבעה רציפים למטען כללי, שני מסופי כימיקלים, מעגן דיג, מעגן ספורט, מסוף עורפי לאחסון ושינוע מכולות, ואת מספנות ישראל העוסקות בתכנון, ייצור ואחזקת כלי שיט. בצמוד לנמל נמצאים שטחים המיועדים להקמת אזור סחר חופשי.^[1]^[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הנמל החלה בשנת 1951, כנמל עצמאי במטרה להרחיב את קיבולת הנמלים בישראל, שבאותה עת הייתה מבוססת בעיקר על נמל חיפה והנמלים הקטנים בתל אביב ויפו.^[3]^[4] בשנת 1953, הושלם השלב הראשון בהקמת הנמל.^[5] החל משנת 1954 המשך ההקמה נמסר לחברת גב-ים לקרקעות בע"מ^[6] הקמת הנמל הושלמה במרץ 1955,^[7] אך פתיחת הנמל התעכבה מספר חודשים עקב סכסוך בין חברת גב-ים לחברת "שירותי נמל מאוחדים" שהפעילה את נמל חיפה.^[8]

נמל הקישון היה הנמל הראשון שהופעל על ידי גוף פרטי במדינת ישראל.^[9]^[10] ביוזמת יוסף ספיר, מראשי מפלגת הציונים הכלליים, שהיה שר התחבורה באותה עת. אך חברת גב-ים שקיבלה את הזיכיון, נאלצה להקים שותפות עם חברת "שירותי נמל מאוחדים" (שהייתה בבעלות סולל בונה והפעילה את נמל חיפה).^[11] לצורך ניהול הנמל הוקמה חברת "שירותי נמל הקישון" בה החזיקה בשותפות "גב-ים" ו"שירותי נמל מאוחדים". בשנת 1961 הוקמה רשות הנמלים שקיבלה את האחזקה והניהול של כל נמלי מדינת ישראל, עם זאת בשנת 1962 חודש החוזה עם חברת "שירותי נמל הקישון" ונבנה רציף חדש בנמל.^[12] אך "גב-ים" החליטה למכור את מניותה ב"שירותי נמל הקישון" ל"שירותי נמל מאוחדים". בשנת 1968, החליטה הממשלה לחייב את חברת "שירותי נמל מאוחדים" למכור את החזקותיה לרשות הנמלים (שכללו גם את נמל חיפה).^[13]

מעגן הדיג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגן הדיג משרת דייגים ובעלי ספינות וכן מהווה שער לאתר התיירות "פארק הקישון". הקמת המעגן החלה בשנת 1953, במטרה להפריד בין פעילות הדיג והמטענים בנמל חיפה.^[14]

המעגן משמש לפעילויות הבאות:

דיג: מקום עגינת כ-120 סירות דיג, מחסני דייגים, אתר סחר בדגים, שירותי תיקונים ואחסנה לסירות ולציוד הדיג.
שיט: מעגן ונקודת מוצא לכ-250 יאכטות, ולסירות שיט לתיירים ולמטיילים. ממעגן זה יוצא אחת לשנתיים שיוט הערים המתקיים לאורך חופי ישראל מאז 1939.
מסעדות.
מנהלה: משרדי מנהלת המעגן, רשות נחל הקישון ומשרדי משרד החקלאות.
מקום מעבר: גישה לפארק הקישון ולמסוף קישון-מזרח.
בידור: מקום לאירועים המוניים רועשים כמו אירוע "קוקה קולה" ואירועים פרטיים (מסיבות סיום, ימי הולדת) וכן נקודת יעד לטיולי בתי ספר.

מעגנת שביט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגנת שביט (או מרינת שביט) היא הרחבה של מעגן הדיג לשימוש יאכטות וסירות מפרש פרטיות.

בתחילת שנות התשעים נוצר ביקוש למעגנת סירות מפרש פרטיות בחיפה. השטח שהוקצה לכך בקרבת ראש הכרמל לים היה קשה לביצוע. הדרישה הופנתה להקצות שטח במערב הנמל היכן שהייתה פעילות אגודות ימיות לפני קום המדינה.

כאשר נכנס שורש לרר לניהול רשות הנמלים. קיבל את הצעתו של יגאל שץ שהיה מנהל נמל הדיג בקישון לבנית מעגנה מול רציף הדיג. לאחר שהתייעץ עם ידידו יהודה רותם מניסיונו כמנהל צים וכדייג. תוכנית עסקית רב שנתית הראתה שהבניה תשתלם תוך כעשרים שנה. התנאי היה שהניהול הכללי יחזור לרשות הנמלים. נחתם חוזה בין משרד החקלאות לרשות הנמלים ובו נשמרו כל הזכויות והחובות של הדייגים במעגן. יהודה רותם נקבע כמנהל הפרויקט ויגאל שץ נעשה מנהל המעגנה מטעם רשות הנמלים. בשנת 1996 החלה רשות הנמלים בבנייה.

בפרויקט בניית המעגנה שיקום המעגן הדיג הפעילה רשות הנמלים חברות קבלניות שונות חברת 'מעגן' בנתה את קיר השיגומים הצפוני והמזרחי. חברת 'מרטר' בנתה רציפים בגדה דרומית ורציפים צפים. חברת 'סולל בונה' ביצעה עבודות פיתוח בעורף הרציפים. חברת 'אוקיאנה' עסקה בחפירה ימית שאיבה ישירה לבריכות שהקימה 'רשות ניקוז ונחלים קישון' בעורף המעגן.

בשנת 1999 נסתיימה הבניה המעגנה נקראת על שם משה שביט איש קיבוץ נווה ים שהיה מנהל אגף הדייג בשנים 1953- 1963 והלך לעולמו במאי 1984.^[15] כיום יש במעגנה רציפי עגינה לכ-250 כלי שיט קטנים. כל המקומות מלאים ויש רשימה ארוכה של ספינות ממתינות למקום שיתפנה.

בניית מעגנת שביט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהל רשות הנמלים שורש לרר עם מנהל נמל הדיג יגאל שץ בשלב תכנון המעגנה, 1994.
מנהל פרויקט המעגנה יהודה רותם שני משמאל, והדייגים משה רבה מימין, על רציף נמל הדיג בעת בניית מעגנת שביט, 1995
שלב הצפת אזור הרציף המזרחי במהלך בניית מרינה שביט, 1996
הצפת אזור הרציף החדש במרינה שביט, 1996.
מבט מהרציף המזרחי החדש על שטח מרינה שביט, 1997.
מנהל מעגנת שביט יגאל שץ מפקח על עבודת בניית המזחים, 1998.
נמל הדיג בקישון 1997.
מרינה שביט במהלך בנייתה 1999.

מעגן הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגן הספורט הוקם בכניסה לנמל בשנת 1961^[16] ומאז פועל בו מועדון חתירה חיפה ובמשך שנים רבות פעל בו גם מועדון השייט חיפה, עד שעבר לחוף השקט. בנוסף פועל שם שבט צופי ים חיפה.

נמל מספנות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – מספנות ישראל, נמל מספנות ישראל

בעורף נמל הקישון נמצאות מספנות ישראל. טקס הנחת אבן הפינה של המספנות נערך בינואר 1961, ועבודות ההקמה כללו גם הרחבה והעמקה של אזור הכניסה לנמל הקישון.^[17]

בזמן השביתה הגדולה בנמלים ב-2003 התירו שר התחבורה, אביגדור ליברמן, ושר האוצר, בנימין נתניהו, להפעיל את מספנות ישראל כנמל סחורות כדי שלא לפגוע בייצוא הישראלי ובייבוא חומרי גלם עבור התעשייה.^[18]

ב-22 באוגוסט 2007 אישרו שר התחבורה שאול מופז ושר האוצר רוני בר-און לחברת מספנות ישראל להתחיל לספק שירותי נמל לאוניות שייבאו מטעני סוכר גולמי (פריקת השקים ואחסנתם).^[19]

החברה השתמשה בשלב הראשון רק ברציף אחד באורך של 200 מטרים ובשטח אחסון של ארבעה דונמים, זהו חלק קטן מהשטח אותו היא חוכרת.

ההיתר שניתן למספנות לפעול כנמל תקף ל-50 שנה. בינואר 2008 הורחב ההיתר שהעניקה חברת נמלי ישראל, לפריקת כל סוגי המטענים שהוגדרו בהסכמי הרפורמה בנמלים. מספנות ישראל כבר קיבלו בעבר אישורים ממשלתיים להפעיל את הנמל, אך לא הצליחו להפעיל אותו בגלל התנגדות עזה של עובדי נמל חיפה. ואולם, בתחילת שנת 2005 התחייבו העובדים שלא להפריע עוד להפעלת הנמל הפרטי, במסגרת ההסכמים שנחתמו עימם לאישור הרפורמה בנמלי הים.