ריקוד מצווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ריקוד מצווהיידיש מצווה טאנץ או כשר טאנץ) הוא הכינוי למנהג שבו בני משפחה רוקדים לפני הכלה בחתונה. המנהג מקובל בקרב רוב הפלג החסידי ביהדות החרדית, למעט חב"ד.

המנהג לרקוד לפני הכלה עתיק ונכתב עליו עוד בתקופת הגמרא "כיצד מרקדין לפני הכלה? כלה נאה וחסודה"[1]. לאורך השנים התפתח מסורת של "ריקודי מצווה" במגוון צורות. המהרי"ל מזכיר מנהג זה כבר בספר המנהגים שלו בסוף המאה ה-14, וכן הוא מוזכר במחזור ויטרי.

את הריקוד הנפוץ המכונה בפשטות "ריקוד מצווה", נהוג לערוך אל מול מעגל המשפחה הקרוב בלבד, לאחר שרוב אורחי החתונה עזבו את האירוע. אבי הכלה, אבי החתן, הסבים והדודים ולעיתים רבנים ומכובדים אחרים, וכן החתן עצמו רוקדים לפני הכלה. אב החתן ושאר הקרובים לא נוגעים בידי הכלה אלא היא מחזיקה אבנט הנקרא גרטל בצד אחד והקרובים בצד השני. יש נוהגים שגם אב הכלה רוקד בלי לגעת בכלה, אלא עם אבנט. כך למשל בחסידות ויז'ניץ[2], שבה משתמשים באבנט באורך 54 טפחים (כחמישה מטרים). לעומת זאת, יש שנהגו שאב הכלה רוקד לפני בתו כשהוא אוחז בידיה[3]. בחלק מהזרמים רוקדים לפני החתן והכלה, ולא רק לפני הכלה[4].

לרוב מתקיים המצווה טאנץ לאחר ברכת המזון והשבע ברכות אך קיימים גם מנהגים שונים בחצרות חסידיות שונות לגבי זמן הריקודים, כך למשל בחסידות באבוב נהוג ה'מצווה טאנץ' לא רק בערב החתונה אלא גם בשבת שבע ברכות לאחר הטיש. בחסידויות מסוימות נהוג ה'מצווה טאנץ' גם ביום לפני החתונה בסעודה הנקראת "חתן מאהל".

ניגוני מצווה טאנץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחצרות רבות ישנו ניגון מיוחד למצווה טאנץ של האדמו"ר. בחלק מהחצרות נהוג לשיר את ניגון הקפה שישית, הנחשבת אצל חסידים כהקפה החשובה ביותר.

בין ניגוני המצווה טאנץ הבולטים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]