מרדכי אלמוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי אלמוג
אין תמונה חופשית
לידה 1917
האימפריה הרוסית
פטירה 8 באוקטובר 2005 (בגיל 88 בערך)
עלה לישראל 1933
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
Mossad seal.svg  המוסד
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים
  • אלחוטן במשטרה הבריטית
  • מפקד הש"י, מפקד יחידת 8200
  • ראש ענף איסוף באמ"ן
  • ראש אגף צומת במוסד
תפקידים אזרחיים
איש עסקים, יו"ר איגוד סוכני התיירות

מרדכי אלמוג (19178 באוקטובר 2005) היה איש קהילת המודיעין הישראלית, מייסד יחידת האיסוף 8200 של צה"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרות וחנוך וורצמן בעיר פרוסקורוב שבאימפריה הרוסית (כיום חמלניצקי שבאוקראינה). בשנת 1919 פרעו אנשיו של סמיון פטליורה ביהודי העיר, ומשפחת וורצמן ברחה לבלצי שבבסרביה, מתוך כוונה בסופו של דבר לעלות לארץ ישראל. הוא ואחיו למדו עברית אצל מורה פרטי. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1933 והתגוררה בתל אביב. מרדכי למד בגימנסיה הרצליה והצטרף ל"הגנה", שם עבר קורס קשר ב-1935. עם סיום לימודיו נשלח לעבור קורס אלחוט במשטרה הבריטית מטעם הסוכנות היהודית, והוצב בתפקיד אלחוטן במשטרת צפת. במהלך שירותו שם הואשם בהריגת ערבי (במשפטו הגן עליו עו"ד אהרן חטר-ישי, והוא זוכה) ועל כן התפטר מהמשטרה הבריטית.

לאחר התפטרותו הקים אלמוג את יחידת ההאזנה של הש"י. היחידה ישבה בדירה ברחוב סוקולוב 26 בתל אביב והאזינה לתשדורות ושיחות טלפון של המשטרה הבריטית. אלמוג ניהל את היחידה תחת פיקודו של אפרים דקל. קצין יהודי ששירת במשטרת רחובות מסר לו בקביעות מסמך שפירט את הצופן הבריטי. פעם אחת, משלא הגיע הקצין, הצליח אלמוג לפצח את הצפנים בעצמו ומאז לא נזקק עוד לסיוע.

עם פרוץ מלחמת העצמאות הורו לאלמוג לפזר את היחידה. אלמוג התעקש להמשיך להחזיק מקלט רדיו אחד וכמה מאזינים מתנדבים. עקב כך הצליח במרץ ליידע את איסר הראל שכוחות הלגיון הירדני נערכים לקרב מול כוחות היישוב. הראל נדהם לשמוע שמערך ההאזנה האלחוטית פועל במתכונת זעומה ונעתר לבקשתו של אלמוג להקציב לפעילות 1,500 לירות. כך חידשה היחידה את פעילותה במתכונת מלאה. איסר בארי, החזיר את היחידה לסדר הכוחות של צה"ל, תחת השם "ש.מ.2". משרדי היחידה שכנו ביפו. במהלך ההפוגה השנייה הצליח איש היחידה שאול שמאי לפצח את הצופן ששימש את הצבא המצרי ולגלות שניתנה לו פקודת נסיגה זמנית. מידע זה הביא לשינוי בתוכניות צה"ל. בשיחות על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנערכו ברודוס הצליח סגנו של אלמוג, אברהם אילוני, להאזין לשיחות המצרים ולהעביר את המידע לנושאים ונותנים הישראלים.

לאחר מלחמת העצמאות ביקר ביחידה ראש הממשלה דוד בן-גוריון וביקש לברר מהם צרכיה. אלמוג ביקש סכום כמעט דמיוני דאז של 200 אלף דולר, והצליח לקבל כמחצית מהסכום. הוא גם הסתייע באחיו, יצחק וורצמן, שהיה קצין קשר ראשי בשנים 19491954. בשנת 1952 שלח את יומי עיני לראש מועצת רמת השרון כדי להעביר מחנה של הנח"ל לידי יחידת המודיעין. לימים עבר המודיעין לשם ונקרא בשם מחנה גלילות.

לאחר שפרש מהיחידה התמנה לתפקיד ראש ענף איסוף באמ"ן. אחר כך הצטרף ל"מוסד", שם מילא תפקיד ב"צומת" - האגף האחראי על הפעלת סוכנים בחו"ל, תחת פיקודו של שמואל טולידאנו. שניהם ניסו לגייס קצינים מצרים וסורים לעבוד בעבור המוסד. בשנת 1957 מונה לראש אגף "צומת".

כשפרש מהמוסד פנה לעסקים והצטרף בתחילת שנות ה-60 לחברת הנסיעות "אופיר טורס" (הוקמה בשנת 1952), ומאוחר יותר הפך לבעליה. הוא השקיע רבות בעידוד תיירות נכנסת לישראל ושימש כיו"ר איגוד סוכני התיירות בישראל. במסגרת "איירתור" (לשכת מארגני תיירות נכנסת) הנהיג שיטה שלפיה הסוכנים מתוגמלים על פי תוצאותיהם העסקיות, ולא לפי כמות המניות שבידיהם. נמנה עם מקימי עמותת ש.מ.2 ושימש כיו"ר ונשיא שלה. בשנת 1999 הוענקה לאלמוג דרגת אלוף משנה כהוקרה על תרומתו להקמת יחידה 8200 ובנייתה.

אלמוג היה נשוי לחנה לבית ינובר ‏(19211996). לזוג נולדו שני ילדים. מרדכי אלמוג נפטר ונטמן בבית העלמין קריית שאול לצד רעייתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]