יואל בן-פורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יואל בן-פורת
יואל בן-פורת בשנת 1977
יואל בן-פורת בשנת 1977
לידה 8 במאי 1931
סקאלאט, פולין
פטירה 28 במרץ 2007 (בגיל 75)
תאריך עלייה 1947
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19481985
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים

יואל בן-פורת (8 במאי 1931 - 28 במרץ 2007) היה תת-אלוף בצה"ל. במהלך מלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד יחידת איסוף מודיעין האותות של אמ"ן (יחידה 848), שנודעה אז גם בשם "יחידת המצפה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואל בן-פורת נולד כיואל ויינראוב בעיר סקאלאט שבמזרח פולין (סמוך לטרנופול, היום באוקראינה) בשנת 1931. אביו, יוסף ויינראוב, עמד בראש תנועת "גורדוניה" בעיר. בשנת 1941 האזור נכבש על ידי גרמניה הנאצית והעיר שוחררה על ידי הסובייטים במרץ 1944. משפחתו של בן פורת נרצחה בשואה ב-1942, והוא שרד בגטו, במחנה עבודה וביערות. לאחר המלחמה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", ובמסגרתה עלה לארץ ישראל באפריל 1947אוניית המעפילים "מולדת"), נעצר והועבר למחנות המעצר בקפריסין עד לדצמבר 1947.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות לחם ביד מרדכי, לאחר מכן התנדב לגדוד חיל המשמר העמק והתיישב בקיבוץ גזית. בשנת 1950 התגייס לצה"ל ושירת כקצין מחקר בענף מצרים של מחלקת המודיעין. את מרבית שירותו עשה ביחידת איסוף מודיעין האותות (יחידה 848, סיגינט, הקרויה כיום "יחידה 8200") כקב"ר. בשנת 1956 קודם לתפקיד מפקד צוות האזנה ניידת כחלק ממפקדת אוגדה בתפקיד זה שירת במבצע קדש. בשנת 1957 מונה לראש מדור בינה רישתית.

ב-26 בנובמבר 1966, שבועיים אחרי מבצע מגרסה, נקלט על ידי יחידה 848 מברק שנוסח כפקודה מאת המפקד הכללי של המפקדה הערבית המאוחדת (מפע"ם) אל מפקדי הכוחות המזוינים של כל המדינות הערביות החברות במפע"ם. ההוראה הייתה להעמיד את כוחותיהם בכוננות מלאה. הידיעה דווחה לגורמי אמ"ן ובעקבותיה הוכרזה בצה"ל כוננות (שם הקוד – "רובד"). בבדיקה נוספת של הידיעה ולאחר שלא נראו תזוזות בקרב כוחות ערביים בוטלה הכוננות. הבדיקה הנוספת של הידיעה הצביעה על טעות בתרגום מערבית לעברית. בשל חומרת הטעות לקח על עצמו סא"ל יואל בן-פורת, מפקד המסגרת המקצועית האחראית לכך ביחידה, את האחריות והגיש התפטרות לראש אמ"ן אלוף אהרון יריב. יריב דחה את ההתפטרות. בלקיחת האחריות על אירוע אשר לא גרם לאסון, אלא רק לכוננות (שהייתה כרוכה בהוצאה כספית ניכרת) הוכיח בן-פורת נורמה של מנהיגות בחיל המודיעין. אלוף יריב העריך מאד את אישיותו וכישוריו של בן-פורת, וסבר כי אסור לאבד קצין מוכשר ואיכותי בשל טעות, שנזקה היה מוגבל[1].

בשנת 1968 קודם לתפקיד עוזר ראש מחלקת איסוף באמ"ן, אברהם ארנן. בתפקיד זה שירת במלחמת ההתשה. בשנת 1971 מונה לסגן מפקד יחידה 848 ובשנת 1972 מונה למפקד יחידה 848, בדרגת אלוף-משנה, ופיקד עליה בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ובמהלך המלחמה. בן פורת טען כי לפני פרוץ המלחמה ניסה להתריע בפני ראש אמ"ן, אלי זעירא, וראש מחלקת מחקר, אריה שלו, שעומדת לפרוץ מלחמה, אך אלה התעלמו מאזהרותיו. ויכוח בין בן פורת לזעירא, שזכה לפרסום אף שפרטיו עדיין נשמרים בסוד, עסק בשאלת הפעלתם של "האמצעים המיוחדים" של אמ"ן במצרים, לקבלת מידע מודיעיני שיאפשר מענה לשאלה האם תנועות הצבא במצרים הן הכנה למלחמה, או שמדובר בתרגיל. בן פורת דרש להפעיל את "האמצעים המיוחדים", אך נענה בשלילה על ידי זעירא[2]. לדברי בן פורת, ארבעה ימים לפני תחילת המלחמה ביקש מזעירא אישור לגיוס 150 עד 200 אנשי מילואים ליחידתו, אך זעירא סירב. יום לפני המלחמה, במסדר יום שישי, הודיע מפקד המסדר[דרושה הבהרה] על דבר המלחמה הצפויה ואת סיסמאות הרדיו המיוחדות לעניין החזרה לבסיס.

את התקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים תיאר בספרו "נעילה - סיפור ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים מפי מפקד לשעבר של יחידת ההתרעה המרכזית של אמ"ן", שיצא לאור בשנת 1991.

בעקבות מלחמת יום הכיפורים נפגעה בריאותו הנפשית, והוא נשלח לאשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי[3].

כיהן כדובר צה"ל בין השנים 1976 - 1977, שירת במכללה לביטחון לאומי, והיה סגן נספח צה"ל בוושינגטון. בשנת 1985 פרש מצה"ל, בדרגת תת-אלוף.

לאחר פרישתו המשיך להרצות בפני צוערי קורס קציני מודיעין במגמת סיגינט.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן פורת היה נשוי לצביה ולהם שתי בנות.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]