מרדכי גומפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי גומפל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1912
למגו, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביוני 2009 (בגיל 97 בערך)
מבשרת ציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרדכי גומפל (1912 - 7 ביוני 2009) היה צייר ופסל ישראלי יליד גרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגרפיטו בחדר האוכל בתחנת הכוח חיפה

מרדכי גומפל נולד בשנת 1912 בלמגו, גרמניה. את הכשרתו קיבל בפרנקפורט מהצייר היהודי הרמן ליסמן. במהלך תקופה זו זכה במלגה מקרן רוטשילד. בשנת 1937 הצטרף להכשרה חקלאית בדנמרק במסגרת תנועת החלוץ, ושנה לאחר מכן עלה לארץ ישראל והצטרף כחבר לקיבוץ שדה נחום. במקביל לעבודתו בקיבוץ כגנן, רועה צאן ורפתן, המשיך ליצור ויצר קשרי חברות אמיצים עם הצייר חיים אתר, מייסד המשכן לאמנות עין חרוד.

בין השנים 19391945 השלים גומפל את הכשרתו כאמן אצל יצחק דנציגר ועסק בעיקר בפיסול באבן. בעקבותיו של דנציגר אימץ גומפל מוטיבים ארכאיים שהיוו באותן שנים מקור השראה ליצירתו הפיסולית[1]. בחוגו של דנציגר התיידד והושפע מהאמנים יוצאי גרמניה שלום סבא ורודי להמן[2], והפסל והסופר בנימין תמוז[3]. בשנת 1949 עזב את הקיבוץ בעקבות נישואיו לרעייתו הראשונה, מרים (נולדה 1926), שהייתה שותפה לעבודתו בפסיפס, ופנה לפעילות חינוכית. החל מ-1953 החל לעסוק במוזאיקות, לאחר שעבר הכשרה בנושא באיטליה ויצר קירות פסיפס במספר מקומות ברחבי הארץ. כן יצר מספר יצירות קיר במוסדות ישראליים בלונדון ובפריז. בנוסף לפיסול ולמוזאיקות, יצר בטכניקות אומנות נוספות: חיתוכי עץ, קולאז'ים,[4] יציקות ואקום ותבליטים. כמו כן, עיצב מדליות, בעיקר בהזמנת החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות.

בשנת 2002 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית של יצירות מרדכי גומפל בבית האמנים בירושלים, באצירתם של גליה בר אור וירגן שפלר. באביב 2005 הציג עבודות חדשות בטכניקת הקולאז' בגלריה טל-אסתר בתל אביב.

גומפל התגורר ארבעים שנה במבשרת ציון והכיר שם את תרבות יהודי כורדיסטן. הדבר התבטא במספר יצירות שלו.

גומפל נקבר בחלקה הכורדית בהר המנוחות בירושלים.

יצירות קיר ויצירות במרחב הציבורי בארץ (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברחוב החלוץ בחיפה יש יצירה פיסולית מברזל של גומפל. בשני צידי מנהרת הולכי רגל שעוברת תחת שולי רחוב בלפור יש פסיפסים שנוצרו על יד מרדכי גומפל ורעייתו הראשונה, מרים.
  • תמונת סגרפיטו הרועה והצאן (קישור חיצוני), המכון הלאומי לחקר הבנייה, קריית הטכניון, חיפה
  • סגרפיטו מוזאיקה תנובת הארץ (קישור חיצוני), ממגורות דגון, חיפה (1955)
  • סגפריטו ואספת דגנת (קישור חיצוני), ממגורות דגון, דרך העצמאות 73, חיפה (1955)
  • סגפריטו אישה בצילו של עץ (קישור חיצוני), המשכן לאמנות עין חרוד מאוחד (1957–1959)
  • ויטר'ז שבטי ישראל ושבעת המינים (קישור חיצוני), חדר האוכל, עין חרוד איחוד, גומפל מרדכי (1958–1964)
  • סגרפיטו תנובת הארץ ושבעת המינים (קישור חיצוני), חדר האוכל בתחנת הכוח, חוף שמן, חיפה (1961)
  • סגפריטו אנדרטת והקימותי להם מטע לשֵׁם (קישור חיצוני), גן השיירה, כצנלסון ואוסישקין, קריית מוצקין (1961)
  • סגרפיטו הנפחים (קישור חיצוני), סולתם, מבנה המנהלה לשעבר, יקנעם (1962–1965)
  • קיר מוזאיקה בכניסה לחולון (1964)[5]
  • רצפת פסיפס, גלגל המזלות | מצפה הכוכבים, המרי 66, גבעתיים (1966)
  • קיר מוזאיקה, יד לבנים, פתח תקווה (1966–1967)
  • קיר מוזאיקה, בית פרומין (בנין הכנסת הישנה), ירושלים (1967–1968)
  • חלונות ויטרז' אדם ועמלו (קישור חיצוני), בית העם, כפר שמואל (1968)

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי גומפל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מרדכי גומפל - פסיפס של חלומות", 2002, עמ' 10.
  2. ^ "מרדכי גומפל - פסיפס של חלומות", 2002, עמ' 9.
  3. ^ "סיפורה של אמנות ישראל", 1980, עמ' 134.
  4. ^ נעמי בנצור, תערוכת קולאז'ים, מעריב, 22 בנובמבר 1974
  5. ^ לוח מוזאיקה המתאר את בנין חולון הוקם במבואות העיר ע"י בנק לאומי, חרות, 3 במאי 1964