מרדכי גומפל
 | |
| לידה |
1912 למגו, גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 2009 (בגיל 97 בערך) מבשרת ציון, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| תקופת הפעילות |
? – 7 ביוני 2009 |
  | |
מרדכי גומפל (1912 - 7 ביוני 2009) היה צייר ופסל ישראלי יליד גרמניה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרדכי גומפל נולד בשנת 1912 בלמגו, גרמניה. את הכשרתו קיבל בפרנקפורט מהצייר היהודי הרמן ליסמן. במהלך תקופה זו זכה במלגה מקרן רוטשילד. בשנת 1937 הצטרף להכשרה חקלאית בדנמרק במסגרת תנועת החלוץ, ושנה לאחר מכן עלה לארץ ישראל והצטרף כחבר לקיבוץ שדה נחום. במקביל לעבודתו בקיבוץ כגנן, רועה צאן ורפתן, המשיך ליצור ויצר קשרי חברות אמיצים עם הצייר חיים אתר, מייסד המשכן לאמנות עין חרוד.
בין השנים 1939–1945 השלים גומפל את הכשרתו כאמן אצל יצחק דנציגר ועסק בעיקר בפיסול באבן. בעקבותיו של דנציגר אימץ גומפל מוטיבים ארכאיים שהיוו באותן שנים מקור השראה ליצירתו הפיסולית[1]. בחוגו של דנציגר התיידד והושפע מהאמנים יוצאי גרמניה שלום סבא ורודי להמן[2], והפסל והסופר בנימין תמוז[3]. בשנת 1949 עזב את הקיבוץ בעקבות נישואיו לרעייתו הראשונה, מרים (נולדה 1926), שהייתה שותפה לעבודתו בפסיפס, ופנה לפעילות חינוכית. החל מ-1953 החל לעסוק במוזאיקות, לאחר שעבר הכשרה בנושא באיטליה ויצר קירות פסיפס במספר מקומות ברחבי הארץ. כן יצר מספר יצירות קיר במוסדות ישראליים בלונדון ובפריז. בנוסף לפיסול ולמוזאיקות, יצר בטכניקות אומנות נוספות: חיתוכי עץ, קולאז'ים,[4] יציקות ואקום ותבליטים. כמו כן, עיצב מדליות, בעיקר בהזמנת החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות.
בשנת 2002 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית של יצירות מרדכי גומפל בבית האמנים בירושלים, באצירתם של גליה בר אור וירגן שפלר. באביב 2005 הציג עבודות חדשות בטכניקת הקולאז' בגלריה טל-אסתר בתל אביב.
גומפל התגורר ארבעים שנה במבשרת ציון והכיר שם את תרבות יהודי כורדיסטן. הדבר התבטא במספר יצירות שלו.
גומפל נקבר בחלקה הכורדית בהר המנוחות בירושלים.
יצירות קיר בארץ (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברחוב החלוץ בחיפה יש יצירה פיסולית מברזל של גומפל. בשני צידי מנהרת הולכי רגל שעוברת תחת שולי רחוב בלפור יש פסיפסים שנוצרו על יד מרדכי גומפל ורעייתו הראשונה, מרים.
- סגרפיטו מוזאיקה, ממגורות דגון, חיפה (1955).
- קיר מוזאיקה, יד לבנים, פתח תקווה (1966-67).
- קיר מוזאיקה, בית פרומין (בנין הכנסת הישנה), ירושלים (1967-68).
- קיר מוזאיקה בכניסה לחולון (1964)[5]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
בלי כותרת, תחנת הכרמלית, חיפה
-
"ובנו בתים וישבו", פסיפס על גבי קיר בניין מסחרי בחולון
-
בלי כותרת, ציור קיר (סגרפיטו), המשכן לאמנות על שם חיים אתר, עין חרוד
-
יצירת מתכת על קיר המעבר בין בית ההסתדרות וקולנוע "אמפי" ברחוב החלוץ, לבין קולנוע אורה ברחוב הרצל, חיפה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים גמזו, ציור ופיסול בישראל, הוצאת דביר, תל אביב, 1957.
- בנימין תמוז (עורך), דורית לויטה, גדעון עפרת, סיפורה של אמנות ישראל, הוצאת מסדה, 1980.
- גליה בר אור, ירגן שפלר, מרדכי גומפל - פסיפס של חלומות, בית האמנים בירושלים, 2002.
- גדעון עפרת, ברלין-ירושלים:אמנות העלייה מגרמניה, קרן עופר לוין לאמנות ישראלית, 2015.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי גומפל, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- גליה בר-אור, "מרדכי גומפל", באתר המשכן לאמנות על שם חיים אתר
- מרים טל, מרדכי גומפל כמקשט קירות ואמן הפסיפס, הבוקר, 2 באוגוסט 1957
- מרים טל, זוג האמנים שיצירותיהם הפכו חלק מנוף והווי הארץ, הבוקר, 29 באוקטובר 1965, המשך
- יוסי קמחי, "לילה טוב, מרדכי גומפל", זמן מבשרת.
- אביטל בורג, עכבר העיר אונליין, ציור קיר של גומפל ניצל בינתיים מהרס, באתר הארץ, 24 במרץ 2010
- מיכאל יעקובסון: על שתי עבודות שיצר גומפל ביקנעם, אתר 'חלון אחורי', 26.5.13
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "מרדכי גומפל - פסיפס של חלומות", 2002, עמ' 10.
- ^ "מרדכי גומפל - פסיפס של חלומות", 2002, עמ' 9.
- ^ "סיפורה של אמנות ישראל", 1980, עמ' 134.
- ^ נעמי בנצור, תערוכת קולאז'ים, מעריב, 22 בנובמבר 1974
- ^ לוח מוזאיקה המתאר את בנין חולון הוקם במבואות העיר ע"י בנק לאומי, חרות, 3 במאי 1964