מרטון שריינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרטון שריינר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 ביוני 1863
אוראדיה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באוקטובר 1926 (בגיל 63)
Lankwitz, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בווייסנזה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרדכי מרטון שריינר (גם: מרטין שריינר, בהונגרית: Márton Schreiner, בגרמנית: Martin Schreiner; ‏8 ביולי 1863 - 9 באוקטובר 1926[1]) היה רב, מורה ליהדות, מזרחן וחוקר השפה העברית וספרות האסלאם . פעל בתחומי הונגריה וגרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטון שריינר נולד בעיר אוראדיה (אז בשמה נאג'ווארד) למשפחה יהודית דלת-אמצעים[2][3] אביו המלמד אלברט שריינר (Albert Schreiner). בשנת 1882 נרשם לבית המדרש לרבנים בבודפשט. במקביל ללימודיו אלה, הוא למד פילוסופיה, מזרחנות ובלשנות שמית בהתמקד בשפה הערבית ולימודי אסלאם אצל איגנץ (יצחק יהודה) גולדציהר באוניברסיטת בודפשט (היום ELTE).

בשנת 1886 שריינר קיבל את תואר הדוקטורט שלו באוניברסיטת בודפשט ובשנת 1887 הוסמך לרבנות.

בשנת 1886 שימש כרב בקהילת הסטטוס קוו של דונפנטלה (אנ'). החל מ-1887 כיהן כרבה של קהילת צ'ורג'ו (אנ'). שם הוא הכניס את מנהג תפילת הנערים. שריינר נשא את דרשותיו בהונגרית ובגרמנית בקהילות שונות בהן הוא התארח[4]. חלק מדרשותיו פורסמו. הוא התמקד במשימות פדגוגיות ופרסם ספר חינוך דתי. בשנת 1891 הוא עזב את צ'ורג'ו ועבר לגור בבודפשט. שם הוא לימד במכון הלאומי היהודי להכשרת מורים (Országos Izraelita Tanítóképző Intézet)[5]. בין השנים 1894-1902 הוא לימד בבית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין[6] והיה חוקר נודע של השפה הערבית והספרות האסלאמית, ושל הדת והחברה. הוא לימד קורסים במבוא לקורות האמונות אצל בני שם, הכוזרי, מורה נבוכים, היסטוריה של עם ישראל וספרים שונים בתנ"ך[7][8]. בשנת 1902 חלה[9] במחלת נפש ואושפז בסנטוריום בלנקוויז (אנ') שבברלין ונשאר שם עד מותו ב-1926.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[10].

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Adalékok a bibliai szöveg kiejtésének történetéhez (Budapest, 1885)
  • Prédikációk (Csurgó, 1887)
  • Az iszlám vallásos mozgalmai az első négy században (Budapest, 1889)
  • Zur Geschichte des Asaritenthums (Leiden, 1890)
  • Bilbliai szemelvények 1: Zsoltárok és régibb próféták (Budapest, 1892)
  • Bilbliai szemelvények 2: A babiloni korszak prófétái (Budapest, 1892)
  • Der Kalâm in der jüdischen Literatur (Berlin, 1895)
  • Contribution à l'histoire des Juifs en Egypte (Paris, 1896)
  • Studien über Jeschua ben Jehuda (Berlin, 1900)
  • Die jüngsten Urteile über das Judentum (Berlin, 1902)''

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A talmudi tudomány történetéről (Egyetemes Philologiai Közlöny, 1885)
  • Arab bölcs mondások a zsidó irodalomban (Magyar Zsidó Szemle, 1888)
  • Zur Geschichte der Polemik zwischen Juden und Muhammedanern (Zeitschrift der Deutschen morgenländischen Gesellschaft, XLII., 1889)
  • Die Apologetische Schrift des Salomo ben Adret gegen einen Muhammedaner (Zeitschrift der Deutschen morgenländischen Gesellschaft, 1894)

כתבי עת בהם פרסם מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Revue des Études Juives
  • Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (בעיקר מאמרים בנושא ספרות ותולדות האסלאם והיהדות)
  • Egyetemes Philologiai Közlöny
  • Magyar Zsidó Szemle

לקסיקונים להם כתב ערכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pallas Nagy Lexikon (ערכים בתחום הארכאולוגיה והתנ"ך)

יצירותיו בהוצאות עלי די אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gesammelte Schriften. Islamische und jüdisch-islamische Studien (Published by Moshe Perlmann) (Hildesheim-Zürich-New York, 1983)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרטון שריינר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקורות אחדים מציינים את יוני ואת אוגוסט כחודש לידתו. לפי תעודת הבגרות שלו שבארכיון הספרייה הלאומית בישראל מרטון שריינר נולד בחודש יולי.
  2. ^ Applications for financial assistance, ארכיון הספרייה הלאומית בישראל, ‏17.06.2019
  3. ^ ארכיון הספרייה הלאומית בישראל, Attest by Herman Held, head of the Orthodox Jewish Community of Nagyvárad, certifying that Albert Schreiner is in financial need, ‏18.06.2019
  4. ^ ארכיון הספרייה הלאומית, Schreiner's sermons, ‏17.06.2019
  5. ^ היהודים מאונגארן, הצפירה, 27 בדצמבר 1893
  6. ^ בחו"ל, הצפירה, 8 בינואר 1894
  7. ^ שיעורי הלימודים בחכמת ישראל, הצפירה, 2 באוקטובר 1899
  8. ^ ביהמ"ד הגבוה לחכמת ישראל בברלין, הצפירה, 2 ביוני 1898
  9. ^ ד"ר משה אלעזר אייזנשטאדט, בית מדרש לחכמת היהדות בברלין, המליץ, 8 במאי 1903
  10. ^ ארכיון מרטין מרדכי שריינר, בספרייה הלאומית