מרי סלסט

מרי סלסט

מרי סלסט (באנגלית: Mary Celeste) הייתה ספינת סוחר אמריקאית שנמצאה ב-4 בדצמבר 1872 באוקיינוס האטלנטי, סמוך לאיים האזוריים, ללא צוותה. לא ידוע איך הגיעה הספינה לשם, מדוע ולאן נעלם צוותה.

היסטוריה

הספינה הושקה ב-1861 בשם אמזון. כבר בראשית דרכה סבלה הספינה מתאונות מוזרות. יומיים אחרי השקתה מת קפטן הספינה על הסיפון באופן מסתורי. בהפלגתה הראשונה נתקלה הספינה ברשת דייגים באוקיינוס האטלנטי וחור גדול נפער בגופה. הספינה לא טבעה והגיעה לבסוף לחוף מבטחים. בעת תיקונה פרצה אש בתוך תאי הספינה.

לאחר מכן המשיכה הספינה להפליג לצרכים שונים. באחת ההפלגות נטרפה סמוך לחופי קנדה ושם ננטשה. בשנת 1865 נרכשה הספינה על ידי חברת ספנות אמריקאית, ששיפצה אותה, ובשנת 1869, שינתה את שמה למרי סלסט.

ב-7 בנובמבר 1872 הפליגה הספינה המשופצת תחת פיקודו של בנג'מין בריגז, מניו יורק בדרכה לאירופה כשעליה מטען של יינות, אלכוהול וכותנה. על הספינה היו משפחתו של הקפטן, אשתו ובתו סופי מתילדה וכן שבעה אנשי צוות נוספים. קפטן בריגז היה אדם מכובד אשר השיט ספינות רבות בעבר וצבר ניסיון רב. הספינה הייתה בדרכה לאיטליה, אך לא הגיעה ליעדה.

ב-4 בדצמבר נמצאה הספינה על ידי הספינה הקנדית "דה גרטיה", כ-600 מיל ימי מחופי גיברלטר. קפטן "דה גרטיה" סיפר שבמרחק של כ-400 מיל ימי מזרחית לאיים האזורים הבחין צוותו בספינה ששטה מוזר, כאילו אין איש נוהג בה. דרך המשקפת הוא ראה שזו המרי סלסט, אבל לא ראה על סיפונה שום פעילות. ניסיונות ליצור איתה קשר ולאותת לה לא נענו.

המשנה לקפטן אוליבר דבו מונה לעמוד בראש צוות שיעלה על סיפונה. להפתעתם התגלה כי הספינה נטושה, על אף שהכילה אספקת מזון גדולה ומטען מסודר. נראה היה שצוות הספינה עזב בחיפזון, שכן האוכל היה מוגש על השולחן בחדר האוכל הראשי, אך לא נגעו בו. הספינה הייתה במצב מצוין כשנמצאה. כל המטען היה במקום, חוץ מניירת הספינה, הכרונומטר והסקסטנט של הקפטן ואחת מסירות ההצלה.

צוות ה"דה גרטיה" הופתע לגלות שהרישום האחרון ביומן הקפטן נעשה ב-24 בנובמבר. ביומן לא נמצא מידע שיסביר מה קרה לצוות הספינה. הכול בו היה שיגרתי עד שפסקו הרשימות. הספינה נמצאה 10 ימים לאחר תאריך זה, ומכאן שהספינה שטה מ-24 בנובמבר עד 4 בדצמבר כ-740 קילומטרים ללא הכוונה, אבל למרות זאת נשארה במסלול המקורי שלה ולא סטתה ממנו כלל. סירת ההצלה או אנשי הצוות של הספינה לא נמצאו מעולם.

הספינה עצמה הובאה לנמל ג'נובה באיטליה, שם נפרק מטענה, והמשיכה להפליג עד שהתנפצה על חופי האיטי ב-1885.

דיווחים לא מבוססים מספרים על מציאת כלי נשק מגואלים בדם על הספינה, ומפרשים מוכתמים בדם. ההשערה שצוות הספינה נרצחו על ידי שודדי ים סותרת את העובדה שהציוד היקר שהיה על הסיפון לא נלקח, כולל חפצי ערך אישיים של הנוסעים. תאוריית קשר תולה את ההיעלמות המסתורית של הצוות, בכך שהספינה עברה דרך אזור המכונה משולש ברמודה, אשר בו נעלמו ספינות ומטוסים רבים באופן "מסתורי".

תעלומת המרי סלסט ריתקה רבים, וזכתה לגרסאות ספרותיות. ב-1884 פרסם ארתור קונאן דויל סיפור פופולרי על אודות קורותיה. ב-1935 כיכב בלה לוגוסי בסרט קולנוע בריטי על פי סיפורו של קונן-דויל. הנושא זכה אף לטיפולם של סופרי מדע בדיוני, שהידועים בהם הם רוג'ר זילאזני ופיליפ חוזה פארמר.

המרי סלסט מוזכרת גם בסרט ספינת רפאים בבימויו של סטיב בק משנת 2002. הסרט מספר על שישה אנשי יחידת חילוץ ימי המבקשים לחלץ ספינת פאר מסתורית בשם 'אנטוניה גראזה' הנטושה מעל המים מזה ארבעים שנה, ובתוכה הם נתקלים בתופעות מצמררות שלא ניתן להעלות על הדעת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרי סלסט בוויקישיתוף

• "מסתרי ים אוקיינוס - 1873". "חבצלת", 23 במאי 1873, עמ' 151. העתק באתר: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
• "מסתרי אניה אחת - 1886". "היום", 26 בפברואר 1886, עמ' 4. העתק באתר: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
• "סודי ספינות" מאת לקוטאי. הארץ, 15 בספטמבר 1930. העתק באתר: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
• ר. צ'ארלסטון. "מסתרי הספינה „מריה צ'לסטה“". "ים" - גליונות החבל הימי לישראל, אפריל-מאי 1953, עמ' 14-13. העתק דיגיטלי באתר: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
• מרי סלסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דני זמרין, אנית הרפאים "מרי סלסט". באתר: אותו הים - על ספנות ישראלית ועוד. 6 בפברואר 2021.