מרכזי צעירים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרכזי צעירים היא רשת של 43 מרכזים בישראל, שנועדה לספק מענה לצרכים שונים של צעירים (צעיר מוגדר כתושב ישראל בין הגילאים 18-35). "מרכז צעירים" הינו מיזם אשר בא לתת מענה כולל מוסדר ומקיף לצורכי הצעירים (בגילאי18-35) ביישובים בהם הם חיים. רבים מהצעירים עומדים בתקופה זו בחייהם בפני צמתים וקבלת החלטות אשר ישפיעו באופן ישיר על אופי החיים שלהם, על איכותם ועל התנהלותם-החלטות הכרוכות בגיבוש הזהות האישית, המקצועית ,הכלכלית והמשפחתית. נמצא כי רבים מהצעירים חסרים את הכלים ואת המיומנויות הדרושים לצליחת תקופה זו וכי חסר מענה מקיף לסוגיות אלו. מטרתו שלמיזם "מרכזי הצעירים" הוא לתת מענה מערכתי וממוסד עבורם. בד בבד יש להתייחס לצעירים לא רק כצורכי שירות או ככאלו שנמצאים בשלב התפתחותי בעייתי אלא כמשאב חברתי אשר יש לפתחו, לקדמו ולהביא לשגשוגו. צוות "מרכז הצעירים" כולל מנהל וצוות מקצועי האמונים על מספר תחומי ליבה, ביניהם: הנגשת השכלה גבוהה, תעסוקה לצעירים, עצמאות כלכלית, מעורבות חברתית ותרבות ופנאי. בחלק מהמרזים ישנם אנשי צוות נוספים הפועלים עם צעירים בסיכון וצעירים עולים תחום הפנאי והתרבות ועוד - בהתאם לצורכי הצעירים בעיר.

מרכזי הצעירים בנויים בצורה מבוזרת, כך שכל מרכז צעירים פועל באופן אוטונומי. לרוב מבוסס המרכז על שיתופי פעולה בין הרשות המקומית, ג'וינט ישראל וקרנות שונות (כגון "קרן גנדיר"). כדי להקל על איתור מרכז הצעירים הרלוונטי ועל יצירת הקשר הושק במהלך שנת 2012 אתר אינטרנט ששיפר את היכולת של צעירים ליצור קשר עם מרכז הצעירים הרלוונטי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית מרכזי צעירים נועדה להדגיש את חשיבות נושא הצעירים בישראל בסדר היום הלאומי והמוניציפלי, ולתת מענה כולל ומוסדר לצרכיהם ביישובים בהם הם גרים.

התוכנית נוצרה לאחר שבמהלך איתור צרכים חברתיים שהתקיים ב-2005 על ידי מסד קליטה (אגף שילוב עולים בג'וינט ישראל), זוהתה יוזמה מקומית בבאר-שבע, בה הקים סגן ראש העיר דאז, רוביק דנילוביץ תוכנית בשם "סטארט-אפ" לצעירי העיר, שסיימו שירות צבאי. לאחר בירור צרכים מעמיק פותח מודל לצעירים עולים, ובהמשך מודל כלל-ארצי לצעירים.

כיום המיזם משותף למספר משרדי ממשלה (כגון היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון) וקרנות הפועלות לטובת צעירים בישראל. מרכזי הצעירים הפכו לגוף מוכר לאחר שנקבעו מספר החלטות ממשלה לגביהם באזור הנגב והגליל[1] ובשאר הארץ.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]