מש"ק דת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אחד מתפקידיו של מש"ק הדת בצה"ל הוא לעדכן את לוח היהדות ביחידה באופן שוטף. בתמונה מוצג לוח לדוגמה מבסיס השלישות רמת גן

מש"ק דת הוא חייל בשירות חובה בצה"ל בחיל הרבנות הצבאית שתפקידו לסייע בשמירת הדת לחיילים המעוניינים בכך, בבסיס שבו הוא מוצב.

בעשור השני של המאה ה-21 חודש שמו הרשמי של התפקיד לרכז מסורת ורוח, אך הוא כמעט אינו ידוע בציבור הרחב ופרסומים בעיתונות ממשיכים להשתמש בשם "מש"ק דת".

שיבוץ והכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לרוב התפקידים ברבנות הצבאית, מש"קי הדת הם חיילים דתיים או חרדיים. על אף שאין מניעה לכך שחיילות ישרתו בתפקיד זה, וחיילות המעוניינות ומתאימות יתקבלו לתפקיד, מש"קי הדת בפועל הם גברים. רבים ממש"קי הדת הם בני ישיבות בשירות ההסדר, בעלי פרופיל עורפי.

חיילים המיועדים לשמש בתפקיד "מש"ק דת" עוברים קורס באורך ארבעה שבועות, המכשיר אותם לתפקיד. הקורס כולל שיעורים והרצאות בנושאי הלכה, כשרות, זיהוי חללים (אנ') וקבורה ו"תודעה יהודית". בעבר התקיים הקורס בשטח בה"ד 11 בצריפין, במסגרת נפרדת של הרבנות הצבאית. עם המעבר לעיר הבה"דים עבר גם הקורס לשם. חלק מהחיילים המצטיינים בקורס, לאחר זמן הכשרה נוסף - הכולל בין השאר התנסות מעשית בעבודתו של מש"ק דת, מוצבים כמפקדים בקורס.

תיאור התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרתו הרשמית של התפקיד, על פי אתר צה"ל, היא: "מש"ק מו"ר (מש"ק יהדות) - חייל בחובה, האחראי על עבודת השטח של הרבנות הצבאית. הוא מוצב בגדודים הסדירים של צה"ל, בחטיבות, באוגדות ובבסיסי ההדרכה. המש"ק אחראי על ביצוע ההוראות בתחומי תודעה יהודית, הכשרות, ההלכה והחירום"[1]. בעבר, תפקידו הרשמי של מש"ק הדת הצטמצם לפעולות ספורות: דאגה לניקיון בית הכנסת בבסיס שבו הוא מוצב, אספקת סידורים ותשמישי קדושה (נר, בשמים ויין להבדלה, ארבעת המינים וכו') וביקורת אחת למספר חודשים שהעירוב בבסיסו כשר. עקב כך, התפקיד הפך לשם נרדף לתפקיד לא משמעותי[2][3]. לאורך השנים הרבנות הצבאית מיתגה מחדש את התפקיד, תחת השמות "מש"ק יהדות"[4] ו"רכז מסורת ורוח"[5]. ניסיון זה הצליח במידה מסוימת. כיום, בנוסף לתחומים המסורתיים, חולש מש"ק הדת גם על תחום תודעה יהודית, הכולל בין השאר ארגון ימי עיון, שיחות והרצאות לכלל החיילים ביחידה בנושאים כמו: מוטיבציה לשירות[6].

מפקדו של מש"ק הדת הוא לרוב רב צבאי (רב"ץ) או נגד כשרות ודת המוצב בבסיסו.

חזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חזונו של תא"ל (במיל') הרב אביחי רונצקי, הרב הראשי לצה"ל מ-2006 עד 2010:

מש"ק היהדות תורם לקירוב לבבות, ליצירת דו-שיח בין כלל חיילי היחידה, ולגישור על הפערים בין הציבור הדתי לציבור החילוני. מש"ק היהדות נוטל חלק משמעותי בפעילות החינוכית והערכית המתקיימת ביחידה – קיום שיחות הסברה לחיילים ולמפקדים, הוצאת חומר בכתב על פרשת השבוע, החגים והמועדים, אגרון ימי עיון, שיעורים והרצאות בנושאים תורניים.

מש"ק היהדות מופקד על הכנות היחידה לשבתות ולמועדי ישראל, על התפילות ועל התוכן הרוחני של הסעודות המשותפות. כך הופכים השבת והמועד בצה"ל לחוויה מעשירה בעבור החיילים.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 יצא הסרט האח של דריקס, העוסק בחייל דתי המסיים קורס מש"קי דת ומוצב בבסיס חימוש נידח. הסרט מבוסס על סיפור קצר מאת אמנון דנקנר - "האח של רמלר". הוא בוים על ידי אורי ענבר וכיכבו בו טל פרידמן, דני שטג ועמוס לביא[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]