שגרירות ישראל בבנגקוק

שגרירות ישראל בבנגקוק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
כתובת Ocean Tower II, 75 Sukhumvit Soi 19 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר בנגקוק עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 13°44′34″N 100°33′41″E / 13.74287°N 100.56135°E / 13.74287; 100.56135
תאריך פתיחה 1954
מתקפות משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (1972)
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ישראל–תאילנד
שגריר אורנה שגיב
שטח האמנה תאילנדתאילנד תאילנד
קמבודיהקמבודיה קמבודיה
מדינה מיוצגת ישראלישראל ישראל
https://embassies.gov.il/bangkok
(למפת בנגקוק רגילה)
 
שגרירות ישראל בבנגקוק
שגרירות ישראל בבנגקוק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שגרירות ישראל בבנגקוק היא הנציגות הדיפלומטית של ישראל בתאילנד. השגרירה המכהנת כיום היא אורנה שגיב.

השגרירות כלולה במחלקת דרום-מזרח אסיה של אגף אסיה והפאסיפיק של משרד החוץ.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1952 מונה פרץ יעקובסון כקונסול הכבוד הישראלי הראשון בתאילנד[2].

ב-1954 הקימה ישראל צירות בבנגקוק, כשג'וזף אייבור לינטון, שגריר ישראל ביפן, מונה כציר-לא תושב לתאילנד, כיוון שתאילנד סירבה לקבל ציר שמושבו ביאנגון בירת בורמה[2].

ביולי 1958, אישרה ממשלת תאילנד את הצעת ממשלת ישראל להפיכת הצירות הישראלית בבנגקוק לשגרירות ובאוגוסט, מונה מרדכי קדרון לשגריר-תושב הראשון של ישראל בתאילנד.[3]

ב-19 בינואר 1971 נפטר מהתקף לב שגריר ישראל בתאילנד, דניאל קורט לוין.[4]

ב-28 בדצמבר 1972, ארבעה מחבלים פלסטינים מארגון ספטמבר השחור השתלטו על בניין השגרירות וחטפו שישה דיפלומטיים שהיו בו, ביניהם שגריר ישראל בקמבודיה, שמעון אבימור.[5] החוטפים דרשו את שחרורם של 36 מחבלים מבתי הכלא בישראל, בהם הטרוריסט היפני קוזו אוקמוטו שעמד בראש חוליית מחבלים מתאבדים שביצעה את הטבח בנמל התעופה לוד והמחבלים שנותרו בחיים בתום מבצע איזוטופ. המחבלים איימו לפוצץ את השגרירות במידה ודרישותיהם לא יענו עד ה-29 בדצמבר בשעה 08:00. לאחר 19 שעות של משא ומתן, הובטח לחוטפים כי הם יועברו בביטחה במטוס, שסופק על ידי מועמר קדאפי, לקהיר ובתמורה הם ישחררו את החטופים, וישראל תעביר למשפחות את גופותיהם של חוטפי הסבנה.[6]

בדצמבר 1983 הוטל רימון על ידי מטול רימונים שהופעל מתוך מכונית נוסעת על בניין השגרירות, וגרם נזק לחומת המקיפה את השגרירות.[7][8]

באוגוסט 1985 אירע פיצוץ נוסף ליד השגרירות.[9]

במרץ 1994 נכשל ניסיון פיגוע נגד השגרירות באמצעות משאית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד, בדומה לפיגועים שבוצעו נגד שגרירות ישראל בארגנטינה במרץ 1992 ונגד בניין הקהילה היהודית בארגנטינה ביולי 1994.[10] הפיגוע נכשל עקב תאונה בין המשאית לריקשה, שגרמה למחבל הנוהג במשאית להימלט. במשאית נתגלתה גם גופתו של הנהג, שנרצח קודם לכן. יוזמי הפיגוע זוהו כמחבלי חזבאללה ואנשי מודיעין איראניים.[10]

ב-14 בפברואר 2012 התפוצץ מטען בבית בנגקוק, שנחשד כתאונת עבודה של חוליה איראנית שניסתה לפגוע בדיפלומטים ישראלים על ידי הדבקת מטען לרכבם, בדומה לפיגועים נגד הדיפלומטים הישראלים בהודו ובגאורגיה ב-13 בפברואר.[11]

מחלקות והאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1960 מינתה ישראל את שגריר ישראל בתאילנד מרדכי קדרון, כשגריר שאינו תושב בקמבודיה.[12][13] עקב סכסוך גבול בין תאילנד לקמבודיה, הוחלט להעביר את נציגות ישראל בקמבודיה לשגרירות ישראל ביאנגון (מיאנמר).[14] ובאוגוסט 1972 פתחה ישראל שגרירות בפנום פן. עם השתלטות הקמר רוז' על קמבודיה ב-1974 נסגרה השגרירות ונותקו היחסים. ב-4 באוקטובר 1993 חודשו היחסים בין המדינות, והשגרירות הואמנה מחדש על היחסים.[15][1]

בשנת 1988 נפתחה נספחות כלכלית בשגרירות. הנספח הכלכלי הראשון היה גבי בר. כיום, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות בבנגקוק, שמטרתה לקדם את היחסים הכלכליים בין המדינות. הנספח הכלכלי בתאילנד הוא דגן אלוני.[16]

שגרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
ג'וזף אייבור לינטון 1954–1957 ציר לא תושב, טוקיו
מרדכי קדרון 1958 – 1963 השגריר הראשון
יחיאל אילסר 1963 – 1965
אברהם דרום 1965–1968
דניאל קורט לוין 1969–1971 מת במהלך כהונתו
רחבעם עמיר 1971–1975
ראובן דפני 1975–1979
מרדכי לדור 1979–1981
אברהם כהן 1981–1984
יצחק נבון 1984–1988
בנאד אביטל 1988–1991
עוזי מנור 1991–1994
מרדכי לוי 1994–1997
דוד מתנאי 1997–2002
גרשון זוהר 2002–2005
יעל רובינשטיין 2005–2009
יצחק שוהם 2009–2012
שמעון רודד 2012–2017
מאיר שלמה 2017–
אורנה שגיב 2021–מכהנת[17][18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אגף אסיה והפאסיפיק, באתר GOV.IL
  2. ^ 1 2 משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948 - 1967, ירושלים: הוצאת כרמל, תשפ"א 2021, עמ' 170-171
  3. ^ ממשלות תאילנד וישראל, קול העם, 19 באוגוסט 1958
  4. ^ מת דניאל לוין השגריר בתאילנד, דבר, 20 בינואר 1971
  5. ^ גם שגריר ישראל בקמבודיה הוזמן לבוא ל"ביקור בית", מעריב, 2 בינואר 1973
  6. ^ ישראל נענתה לבקשת תאילנד-גוויות תוקפי מטוס "סבנה" יימסרו למשפחות, על המשמר, 7 בינואר 1973
  7. ^ רימון הושלך על שגרירות ישראל בבנגקוק, דבר, 4 בדצמבר 1983
  8. ^ שוטרים תאילנדים בוחנים את שיעור הנזק שנגרם לחומת שגרירות ישראל, דבר, 5 בדצמבר 1983
  9. ^ בקצרה, חדשות, 13 באוגוסט 1985
  10. ^ 1 2 מתקפת טרור של איראן וחזבאללה נגד יעדים ישראליים בחו"ל (עמ' 27-28), באתר המכללה לביטחון לאומי
  11. ^ "תאונת עבודה" בתאילנד?, באתר Israel Defense, ‏19 במאי 2011
  12. ^ ישראל וקמבודיה העלו נציגויותיהן, דבר, 20 ביוני 1960
  13. ^ ישראל מיוצגת ב־62 מדינות, קול העם, 5 בספטמבר 1960
  14. ^ משה יגר, המסע הארוך לאסיה, 2004, עמ' 216
  15. ^ עוד מדינות מחדשות את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, חדשות, 5 באוקטובר 1993
    בני אבני - ניו יורק, עתי"ם, שמעון פרס, יורש העצר הירדני וקלינטון נפגשים בבית הלבן, חדשות, 1 באוקטובר 1993
  16. ^ ברק שרעבי, בבלוג מינהל סחר חוץ
  17. ^ מינויים בשירות החוץ, באתר משרד ראש הממשלה, ‏6 ביוני 2020
  18. ^ Harkov, Lahav (20 ביוני 2021). "Meet the 36 new ambassadors approved to new posts around the world". The Jerusalem Post. נבדק ב-26 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)