משה בר-נסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משה בר נסים)
משה בר-נסים
לידה 1 במרץ 1882
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 1926 (בגיל 44)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה בר-נסים (1 במרץ 188221 בדצמבר 1926) היה ממחוללי החייאת השפה העברית, עוזרו הלשוני ומזכירו של אליעזר בן-יהודה בהכנת מילון בן יהודה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר משה בר-נסים בן יעקב חי המכונה בכור נסים. צילם: ערן עזריאלי

נולד בירושלים בשנת 1882 (ה'תרמ"ב) למזל ולרב יעקב חי בכור נסים (בן הרב שמואל נסים בן הרב אליהו יעקב נסים) וג'מילה. הוא למד בישיבות הספרדיות של ירושלים ורבותיו, בהם ר' בן ציון אברהם קואינקה, ציינו לשבח את חריפותו. שאיפתו ללמוד בבית ספר חילוני לא התגשמה עקב התנגדות הוריו, אך הוא למד באופן אוטודידקטי את השפה הערבית ומגוון שפות אירופאיות.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל לעסוק במסחר. לאחר שלא הצליח בתחום המסחר, נכנס לעבוד כעוזרו ומזכירו של אליעזר בן-יהודה בהכנת המילון העברי הגדול. תוך עבודה הוסיף להשתלם בספרות הנדרשת למפעל בלשני זה: המשנה, התלמוד והמדרשים, המפרשים והפוסקים הראשונים והאחרונים, הספרות הפילוסופית ושירה מימי הביניים ומהעת החדשה והספרות העברית המודרנית. הוא הצטיין בזיכרון ובבקיאות בפרטים הקטנים ועבד בשותפות עם בן-יהודה בהכנת חמשת הכרכים הראשונים של המילון. חלק מתפקידו היה לתרגם כל מילה לשלוש שפות: אנגלית גרמנית וצרפתית.[1] עם השלמת הערך "נפש" נפטר בן-יהודה, אך בר-נסים המשיך בסיוע להכנת שני כרכים נוספים של המילון, תוך הסתפקות במועט וחיי עוני. הוא נפטר עם השלמת הערך "סבל",[2] בירושלים, ט"ז בטבת תרפ"ז (21 בדצמבר 1926).

מלבד הכנת המילון, עסק בר-נסים בעבודות ספרותיות נוספות, כגון תרגום מלאדינו לעברית של נובלות היסטוריות העוסקות ביהדות ספרד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לתמר בת חיים טרבולוס, ונולדו להם תשעה ילדים: אהוד, שמואל, אליעזר, עמנואל (מנו), פנינה אבולעאפיה, אבשלום, חנוך, ויקטוריה אגבאבא, ושושנה שמחון. משה החליט לשנות את שם משפחתו ולהוסיף לו את המילה 'בר'. כנראה בגלל עושרו בשפה העברית החליט על התוספת, וחלק מילדיו נשאו את השם בר-נסים.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בפברואר 1997 נחנכה כיכר על שם משה בר-נסים בין הרחובות הנביאים והרב קוק (מול תחילת רחוב אתיופיה) בירושלים, לא רחוק מבית בן-יהודה ברחוב אתיופיה בו עבד משה 22 שנים יחד עם אליעזר בן-יהודה. הטקס היה מטעם עיריית ירושלים במעמד נשיא המדינה יצחק נבון, ראש העיר אהוד אולמרט, פרופסור שלמה הרמתי (החוקר שחשף אודותיו של משה בר נסים) ג'ו חוזה נסים ויוסף עזרא (נציגי משפחת נסים), יעקב אלעזר (מגיש הבקשה לקריאת הכיכר על שם משה) ועוד. כיום הזכר היחיד לכיכר הוא שלט רחוב על שם משה בר-נסים מ'חלוצי החייאת השפה עברית'.

שלט כיכר משה בר-נסים בירושלים. צילום: ערן עזריאלי

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה הרמתי, ' העוזר הלשוני של בן-יהודה נפטר בטפלו בערך "סבל"', האומה 172 (תשס"ח), עמ' 105–111

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדי גרסיאל, העברית לא חיכתה, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2008
  2. ^ נחום סלושץ, על קברו של משה בר-נסים, דואר היום, 27 בדצמבר 1926