משה הדרשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה הדרשן
Moshe hadarshan
לידה לא ידוע
פטירה לא ידוע
פרובאנס, צרפת
כינוי הדרשן
מקום קבורה פרובאנס
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות נרבונה
תחומי עיסוק מדרש
תפקידים נוספים רב, דרשן, מחבר
תלמידיו רבי נתן מרומי, בנו רבי יהודה הדרשן מטולוז
בני דורו רבי יוסף טוב עלם, רבי אליהו הזקן
חיבוריו מדרשים על התורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי משה הדרשן, היה רב, דרשן, מפרש ומחבר צרפתי מהראשונים בן המחצית הראשונה של המאה ה-11, תושב העיר נרבונה שבפרובאנס, התפרסם ביצירתיותו בתחומי המדרש והאגדה. בין תלמידיו נמנה רבי נתן מרומי בעל "הערוך", וכנראה בנו רבי יהודה הדרשן.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורות חייו כמעט ואינם ידועים. לפי חוקר התלמוד פרופ' חננאל מאק גם באשר לכתבים המיוחסים לרבי משה הדרשן אין ודאות מוחלטת שאכן נכתבו על ידו.[1]

לפי ספר היוחסין לרבי אברהם זכות, רבי משה הדרשן היה נצר למשפחת רבנים מיוחסת בעיר נרבונה. אביו וסבו ואף אחי סבו עמדו בראשות הישיבה בעיר נרבונה. לימים החזיק גם רבי משה הדרשן בתפקיד זה. לאחר מותו של רבי משה הדרשן עמד אחיו של רבי משה הדרשן, לוי, בראשות הישיבה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשונים הכירו, ככל הנראה, לקט מדרשים של ר' משה הדרשן. על לקט זה מבוסס המדרש בראשית רבתי. מדרשו של ר' משה הדרשן מהווה גם את הבסיס למדרש על פרשיות במדבר ונשא שבמדרש במדבר רבה. והוזכר במדרש תנוחמא האזינו סי' ז[2].

דברי דרש של ר' משה הדרשן צוטטו 27 פעמים על ידי רש"י בפירושו לתנ"ך[3] בסגנון "העתקתי מיסודו של רבי משה הדרשן". בפרשת האזינו לב כד כתב רש"י "ומשמו של רבי משה הדרשן מטילוש"א שמעתי", בניגוד לידוע שמוצאו מנרבונה.[דרוש מקור]

כמו כן, ריימונדוס מרטיני ציטט מספר של ר' משה הדרשן בשם "בראשית רבה דרבי משה הדרשן". ר' יצחק אברבנאל, שהכיר את ספרו של רימונדוס מרטיני, לא הכיר את ספר בראשית רבתי דרבי משה הדרשן ולכן חשבו למזויף.

מאפייני חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי משה שילב במדרשיו מדרשים קדומים שאינם בידינו. יצירתו אינה כוללת רק ליקוט של חומר קדום אלא אף יצירה דרשנית שלו עצמו. מאפיין בולט בכתבים המיוחסים לרבי משה הדרשן הוא השימוש בגימטראות ושימוש ברעיונות מתורת הסוד.

מאפיין ייחודי לצורת הדרש של ר' משה הדרשן הוא השימוש ברעיונות מתוך הספרים החיצוניים, ספר היובלות וספר חנוך א', אותם הכיר ר' משה בנוסח העברי שלהם, שלא מצוי בידינו היום. כמו כן, עסק ר' משה הדרשן בפרשנות הפיוט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חננאל מאק, מדרש האגדה, עמ' 113
  2. ^ תנחומא האזינו סי' ז
  3. ^ 19 פעמים בפירוש עה"ת, ופעמיים בפירושו על הש"ס: אחד בכתובות (דף ע"ה ע"ב), ואחד בנידה (דף י"ט ע"א)


תקופת חייו של הרב משה הדרשן על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן