משה מיינסטרס
| לידה |
בסביבת 1630 בסביבת ה'ש"ץ וינה  ממלכת הבסבורג |
|---|---|
| פטירה |
1693 (משוער) ה'תנ"ג (משוער) |
| כינוי | רבי משה מווינה, רבי משה מוויען |
| מדינה |
ממלכת הבסבורג |
| מקום מגורים |
וינה, פראג, ממלכת הבסבורג |
| מקום פעילות |
ממלכת הבסבורג |
| תחומי עיסוק | תלמוד |
| רבותיו | רבי אהרן שמעון מפראג |
| בני דורו | רבי גרשון אשכנזי, רבי אברהם ברודא |
| חיבוריו | פנים מסבירות |
| אב | רבי שמעון חזן |
| אם | שרה בת רבי מיינסטר מווינה |
  | |
רבי משה מיינסטרס[1] (בכתיב ארכאי: רבי משה מיינשטרש, מוכר גם כרבי משה מווינה; בסביבת ה'ש"ץ, 1630 – בערך ה'תנ"ג, 1693) היה תלמיד חכם ומחבר ספרים במרכז אירופה של המאה ה-17. מוכר בעיקר מספרו "פנים מסבירות" המבאר את אגדות התלמוד בכמה מסכתות בתלמוד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בווינה שבממלכת הבסבורג (כיום אוסטריה) לרבי שמעון חזן[2], בנו של ר' יששכר בער אליט שול[3] חזן מפראג[4], שהיה ש"ץ באלטשולה[5], ולשרה, בתו של רבי מיינסטר מווינה. בני משפחתו היו חזנים מפורסמים בפראג.
לאחר פטירת אמו, בשנת ה'שצ"ט, גדל אצל אבי אמו - ר' מיינסטר[6] מווינה. הוא התייחס על שמו, וכונה "(רבי) משה (רבי) מיינסטר'ס""[7] (ובמקורות ארכאיים: ר' משה ר' מיינשטרש).
בהמשך עבר לעיר אבותיו פראג, ושם למד אצל רבי אהרן שמעון מפראג (סבו של רבי אליה שפירא). זה האחרון הנחיל לו את דרך הלימוד בעומק הפשט, ולא בדרך הלימוד בחריפות שהיה מורגל במקומו. לאחר תקופה שב לעיר הולדתו, וינה. במשך שלוש שנים הוא שהה בווינה, בביתם של האחים העשירים ר' זעקיל סג"ל, ור' ישראל סג"ל פרנקל, לימים הרב באונגריש-ברוד[8].
בשנת 1670 (ה'ת"ל) התרחש גירוש ווינה על ידי לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ורבי משה מיינסטרס גלה לאחת הערים בסביבה. במשך שלוש שנים הוא שהה בביתו של פילנתרופ עשיר בשם ר' יעקב קן.
רבי משה מיינסטרס מתואר (בעיקר בהסכמות לספרו "פנים מסבירות") על ידי גדולי דורו מסביבתו כלמדן, חריף, מתמיד ובעל הבנה ישרה.
בשנת ה'תנ"ג הוציא לאור בפראג את ספרו "פנים מסבירות" על אגדות התלמוד מסכת ברכות וכמה מסכתות בסדר מועד[9]. מתוך דברי כמה מהמסכימים נראה שהחיבור היה חלק מחיבור גדול בשם "תולדות משה". כמו כן החיבור נכתב על כל התלמוד הבבלי, אך בגלל קשיי מימון ההדפסה הוא הוציא לאור את החיבור רק על כמה מסכתות ראשונות בתלמוד. בהוצאת כרך זה תמך בו גיסו ר' יודא ליב ב"ר עזריאל מווינא, הנקרא "ר' לייב ר' עזריאל'ס". בין המסכימים על החיבור נמנים רבי גרשון אשכנזי ורבי אברהם ברודא.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי של הקדוש מוהרר"ש - ספר קטן המכיל ליקוט מתורתו של רבי שמשון מאוסטרופולי, על פי כתביו[10], אמסטרדם סוף שנת ה'תמ"ז.
- פנים מסבירות - על אגדות התלמוד - מסכת ברכות וכמה מסכתות בסדר מועד, פראג ה'תנ"ג.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המודיע, מוסף תורני, ב' באייר ה'תשע"ג, עמ' כ"ט–ל'
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פנים מסבירות, פראג תנ"ג, באתר אוצר החכמה
- נפתלי אהרן וקשטין, "רבי משה מיינשטרש מווינא", בתוך: יין ישן בקנקן חדש - פסחים : אסיפת חיבורים מגדולי האחרונים, אשדוד תשע"ג, עמ' 23–27, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו להלן בפסקה ביוגרפיה על משמעות השם.
- ^ נפטר בה' בכסלו ה'שט"ז.
- ^ זה משפחה ידועה בפראג, ראה: בהוספות לספר "צמח דוד" של ר' דוד גאנז; על פי "ספר יוחסין ממשפחתם, בכתב ישן נושן, אשר השאירו אבותיו אחריהם": "סיבת כנוי המשפחה הזאת אלטשולר, והיא כי כולם היו גאוני וחסידי דור דור, ומקום מולדתם היה בפורטוגאל; ואחרי אשר גלו משם בעת הגירוש, נשאו עימם אבנים מבתי כנסיות שבה, לקיים "כי רצו עבדיך את אבניה". וכאשר באו לפראג וקבעו משכנם בה... בנו להם בית כנסת, ושמו בעצמם לתוך הבנין [את] האבנים אשר הביאו איתם. ויען היו האבנים מבתי כנסיות ישנים, לכן נקראו אלטשולר [אלט – ישן, שול – בית כנסת]; ומשם נפצו על פני הארץ".
- ^ כתב את החיבור "אם המסורה" (כיום לא ידוע על הספר, וייתכן שלא הודפס). נפטר בה' בכסלו ה'שפ"ו.
- ^ על מקומו כיום עומד בית הכנסת הספרדי (פראג).
- ^ השם מיינסטר שימש ככינוי לשם חיים, ולשמות נוספים. השם נכתב "מיינשטר".
- ^ ביידיש, האות סמ"ך בסוף מילה, מורה על ייחוס. כלומר: "של מיינסטר".
- ^ כן כתב בהקדמתו לספר פנים מסבירות: "והנה הביאני ה' אל בית מאהבי, אנשי חסידי כורתי בריתי וטובי, המה האחים הקצינים התורניים, האחד אננו כי לקח אותו אלוקים אשר היה לי לאב ופטרוני, החסיד כהר"ר זעקיל סג"ל זצ"ל מוינא, נותן פשתי ושמני. והשני לו אב"ד ור"מ כמוהר"ר ישראל סג"ל אשר הוא מרביץ תורה כעת בק"ק ברודא, אשר הייתי ג' שנים אוכל שולחנו ומלבישני עדני, אשר מברכתם ברכוני ומטובתם הטיבוני, מושב יחידים ישבתי שם בחדר מיוחד, ושם מטה כסא ומנורה, והרחבתי את לבבי אחד לאחד, ישלם ה' להם ולבניהם כפעלם הטוב, וישמור את בתיהם מפחד, אכי"ר. וכאשר היתה איתן מושבי בק"ק הנ"ל [ווינא] הייתי משתעשע בו ובתורתו וחזיתי בפלפולו בשכלו המופלא שכל צח שכל המוציא תולדות כיוצא בו".
- ^ מסכתות שבת, עירובין, פסחים, ראש השנה וסוכה.
- ^ וראו בשער לספר: ”ראו זה דבר חדש אשר לא היה לעולמים, אשר היו מעין כל נעלמים, דברים מתוקים, דברים עתיקים, מפי עתיק יומין אמרן, הקדוש האלקי כמוהר"ר שמשון אוסטרופולי הי"ד... והאומרו בכל יום, תועלת לנשמתו. והמשכיל יבין מתוכו. המתעסק להוציא לאורה אור תורתו לכבוד הקדוש הנ"ל ולזכות את הרבים, משה מווינא נקרא ר' משה ר' מיינשטרש”.
בקרת זהויות  |
|
|---|