משה עידאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משה עידן)
הרב משה עידאן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1842
ה'תר"ב
ג'רבה, תוניסיה
פטירה 5 בספטמבר 1894 (בגיל 52 בערך)
ד' באלול ה'תרנ"ד
מדינה הבייליק של תוניסיה, תוניסיה הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ג'רבה וגאבס
תקופת הפעילות ? – 5 בספטמבר 1894 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק דיין ומקובל
רבותיו הרב ששון בכר משה פרסידאו
חיבוריו שעשוע מצווה, תורת משה, תפארת משה, חג הפסח, ידי משה, זכות משה, מגן אבות
צאצאים מכלוף עידאן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה עידאן (ה'תר"ב, 1842ד' באלול ה'תרנ"ד, 5 בספטמבר 1894) היה דיין ומקובל, שפעל באי ג'רבה ובעיר גאבס שבתוניסיה. נחשב ל"ראש המקובלים" בארצו.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב כליפה עידאן, שלימד תורה ב"חארה כבירה" - הרובע הגדול באי ג'רבה, ורבים באי היו תלמידיו[1] (נפטר בשנת ה'תרל"ט, 1877). היו לו שני אחים, רבי אברהם (נפטר בה'תרע"ז, 1917), ורבי אהרן.

הרב משה עידאן נשא לאשה את רז'אלה חדאד. בצעירותו, התפרנס ממלאכת האריגה, אך פרש ממלאכה זו לאחר שנתמנה לדיין באי.

את חכמת הקבלה למד מהמקובל רבי ששון בכר משה פרסיאדו, בעל ספר "שמן ששון", והתפלל בכוונת הרש"ש[2]. זכה להכרה בחכמת הקבלה מיורשו של הרב ששון, רבי מסעוד כהן אלחדאד, ראש ישיבת המקובלים בית אל באותה העת[3]. נחשב לאחד מהראשונים שהביאו את חכמת הקבלה לאי.

נתמנה לרב ודיין בעיר גאבס שבתוניסיה. הגביר הרב יעקב חדאד הזמין אותו ללמוד בבית מדרשו בעיר, והחזיקו בעין יפה ובכבוד[4]. בגאבס הוא חיבר את ספריו, אשר עסקו ברובם בתורת הנסתר. היה גם בקיא בדקדוק[5] ובשירה.

הרב עידאן התפרסם כחסיד וקדוש. נהג לטבול במקוה שבבית הכנסת אלגריבה. מסופר שבזמן הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת שהה בברכה כשעה תמימה.

הרב עידאן נפטר בד' באלול ה'תרנ"ד (1894).

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של הרב משה עידאן שימשו בתפקידים בולטים בקהילה היהודית בתוניסיה ובפרט באי ג'רבה.

בין צאצאיו של הרב משה עידאן:

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אפרים חדאד, "מעיל שמואל", מכון "קרן לדוד ולזרעו", בני ברק, התשס"ה.
  • שמעון ואנונו, אנציקלופדיה ארזי הלבנון - ליהודי וחכמי ספרד והמזרח, כרך ג', עמ' 467.
  • הרב בועז חדאד, "חכמי ישראל בג'רבא ובתוניס", הוצאת "בית האוצר העברי", ירושלים התשמ"א, עמ' 74.
  • רבי משה עידאן, "הגדה של פסח" (עם פירוש חג הפסח), מכון "קרן לדוד ולזרעו", בני ברק, התשס"ט, עמ' 19.
  • חדאד, אפרים, לעולם חסדו, הוצאה עצמית, תש"ף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו לדוגמה אחד מתלמידיו - הרב שלום דניאל יהודה כהן, באתר "החכם היומי"
  2. ^ שמעון ואנונו, "ארזי הלבנון - אנציקלופדיה ליהודי וחכמי ספרד והמזרח", כרך ג', עמ' 467
  3. ^ הרב אלחדד, הכתירו כיחיד בדורו בקבלה, שמעטים כמוהו בארץ ישראל, והוא ראש מקובלי גרבה. ראו גם - הרב אפרים חדאד, ספר "מעיל שמואל", מכון "קרן לדוד ולזרעו", בני ברק, ה'תשס"ה, עמוד 62
  4. ^ חכם יעקב חדאד, באתר "החכם היומי"
  5. ^ ירחון "אור תורה", תשרי ה'תש"ע, שנה ארבעים ושתיים, חוברת א' (תקו), עמ' 92
  6. ^ יום פטירתו של רבי נסים עידאן זצ"ל, באתר תוניסיה מורשת
  7. ^ חכם חזקיה חדאד, באתר "החכם היומי"