משה עמי-עד
_(Large).jpg)
_(Large).jpg)
משה עמי-עד (קריגסר) (1886 – 8 באפריל 1948) היה איש העלייה השנייה. עבד בסג'רה ובחוות כנרת. היה בקבוצה שהקימה את אום ג'וני ובהמשך היה שותף להקמת קואופרטיב מרחביה, תל עדשים ודגניה ב'. היה בין מייסדי נהלל וחי עם משפחתו ביישוב.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה נולד ב-1886 בנובו פולטבקה שברוסיה (מהמושבות החקלאיות היהודיות שבפלך חרסון) לטובה ויצחק קריגסר.
בשנת 1908 הגיע לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה. הצטרף לקולקטיב בסג'רה ובהמשך היה חבר בלגיון העבודה. הצטרף לחוות כנרת והיה בין מובילי המרד נגד מנהל החווה, האגרונום משה ברמן[1] שבעקבותיו פרש עם עוד קבוצת מורדים שנקראה "קבוצת הכיבוש" והיה שותף להסכם עם ארתור רופין להתיישבות הראשונה באום ג'וני. בקבוצה זו היו שותפים גם אליעזר שוחט, חיים צימרמן, צבי נדב, ישראל בלוך, ישראל בצר ושפרה שטורמן-בצר.
לאחר שנה באום ג'וני ועם סיום החוזה עם המוסדות ההתיישבותיים הוחלפה הקבוצה על ידי אנשי הקומונה החדרתית ומשה הצטרף לקבוצה שהקימה את קואופרטיב מרחביה על אדמות הכפר פולה[2]. בעקבות סכסוך עם תושבי הכפר השכן סולם[3] נכלאו משה ועוד 13 מתיישבים בבתי הכלא בנצרת ובעכו למשך כשנה. בתקופת עבודתו של משה במרחביה הכיר והתחתן עם שרה בת מנוחה ומשה שטורמן (ילידת 1886)[4].
ב-1912 פרצה המלחמה האיטלקית-עות'מאנית ומשה התגייס לצבא הטורקי ושרת במשך כ-9 חודשים בתפקידי שמירה בירושלים.
ב-1913 היה משה בין מקימי תל עדשים. לשם עבר עם משפחתו.
ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס משה בשנית לצבא הטורקי ויחידתו הוצבה בשפרעם. בעקבות פרשת מחתרת ניל"י הוחלט לפרוק את החיילים היהודים מנשקם ולשלחם לעבודות כפיים. החלטה זו הביאה את משה לערוק מהצבא והוא ומשפחתו התיישבו בבן שמן.
ב-1919 היה משה שותף בהקמת דגניה ב' שם שהה כשנה עד שהמקום נמסר להתיישבות קבע לקבוצת כפר אוריה בהנהגתו של לוי אשכול. לאחר עזיבת דגניה ב' עבד משה בסלילת כביש עפולה-נצרת וחיפה-נצרת.
ב-1922 היו משה ושרה שותפים להקמת המושב השיתופי הראשון נהלל. במושב זה עסקו בחקלאות. לזוג נולדו 5 ילדים.
משה נפטר בנהלל ב-1948 ונקבר בבית הקברות במושב. אשתו שרה נפטרה ב-1966 ונקברה גם היא בנהלל.
משה שינה את שמו מקריגסר לעמי-עד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה קריגסר, קובץ "השומר", תל אביב: הוצאת ארכיון העבודה, תרצ"ז-1937
- שמואל דיין, עם אבות ההתיישבות, הוצאת מסדה, 1968, עמודים 207-213
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה עמי-עד (קריגסר) ב "אלבום יזרעאל - שמות ראשונים", המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק שבקיבוץ יפעת (אורכב)
- פטירתו של משה קריגסר (עמי-עד), דבר, 9 באפריל 1948
- על מותו של משה קריגסר, דבר, 27 בדצמבר 1948
- שמואל דיין, יובל שנים לאום ג'וני, דבר, 16 באוקטובר 1959
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המרד פרץ ב-11 באוקטובר 1909 בעקבות כוונתו של ברמן לגייס פועלים ערבים לעבודת הדישה
- ^ קבוצת מקימי מרחביה כללה בין השאר את פנחס שניאורסון, צבי נדב, יצחק נדב, מרדכי יגאל, מאיר חזנוביץ, צבי בקר, ישראל בצר, אליעזר שוחט, ראובן קורקין, משה שר, משה שחר, רבקה ניסנוב, אלעזר פינקלשטיין, אסתר בקר, שרה קריגסר, יחזקאל ניסנוב, שמואל הפטר, יצחק הוז וסעדיה פז
- ^ התקרית עם תושבי סולם החלה לאחר שמרדכי יגאל השומר הותקף על ידי כנופיית שודדים מסולם וירה והרג את בן השיך של סולם
- ^ אחותה שפרה בצר נישאה לישראל בצר ואחות אחרת, אסתר בקר נישאה לצבי בקר