יפעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יפעת
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק יזרעאל
גובה ממוצע[1] ‎128 מטר
תאריך ייסוד 1926
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 1,208 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 4.9% בשנה עד סוף 2019
האתר הרשמי של קיבוץ יפעת

יִפְעַת הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן בין נהלל למגדל העמק. הקיבוץ נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

קיבוץ יפעת בשנת 1960

קיצור תולדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בי"ז בכסלו תרפ"ז (1926) עלתה קבוצת השרון להתיישבות בעין בֵּדָה שליד נהלל. לצידה התיישבה קבוצת עיינות. במאורעות תרפ"ט עברו הקבוצות לרמת דוד. לאחר שנים של חיי קהילה ומשק נפרדים החליטו חברי קבוצת השרון להתאחד יחד עם קבוצת יוצאי קיבוץ גבת (עקב הפילוג בקיבוץ המאוחד) להקמת קיבוץ חדש.

אבן הפינה לקיבוץ נורתה באפריל 1952[2]. בתחילה נקרא הקיבוץ "איחוד השרון - גבת"[3], אך שמו שונה ליפעת, על-שם היישוב המקראי "יפיע"[4] שהיה ככל הנראה במקום זה (ומהווה גם, ככל הנראה, את מקור שמו של הכפר יפיע הסמוך). הקיבוץ תוכנן באופן המפריד בין אזורי בעלי חיים והתעשייה לבין מגורי החברים, על מנת למנוע פגיעה מיותרת בבעלי החיים ובבני אדם[5].

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפעת הוא קיבוץ מתחדש (מופרט) שרבים מחבריו מוצאים את פרנסתם מחוצה לו. נכון לשנת 2013 ישנם בקיבוץ עצמו מספר ענפים חקלאיים: ענף המטעים הכולל מטע אבוקדו ומטע שקדים, ענף גידולי שדה, רפת (המשותפת עם עוד שני קיבוצים), לול. בנוסף ישנה קונדיטוריה המתמחה במאפים ועוגיות בעבודת יד.

בקיבוץ שוכן גם "מוזיאון העמק", המנציח את מפעל ההתיישבות של אנשי העלייה השנייה והשלישית בעמק יזרעאל, בנוסף למוזיאון הרפת והחלב המספר את סיפורו של ענף הבקר והרפת בארץ מראשיתו, אשר נמצא במתחם מוזיאון העמק. במרכזו של הקיבוץ ניצב פסל "הקיבוצניק" פרי יצירתו של הפסל אחיעם שושני.

כמו כן נמצא בקיבוץ אולם אירועים אזורי ובו 700 מקומות, המשמש את כלל עמק יזרעאל.

ילדי הקיבוץ לומדים בבית הספר היסודי שגיא בקיבוץ שריד ובבית הספר העל-יסודי "העמק המערבי" השוכן ביפעת, בו לומדים גם תלמידים מקיבוצים ויישובים קהילתיים שכנים.

בשנת 2010 החלה בנייתה של שכונה קהילתית שתושביה לא יהיו חברי הקיבוץ.

אנשים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים גבתי, שר החקלאות מאמצע שנות ה-60 עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20.

אליעזר שושני, גזבר הפלמ"ח ומזכיר ברית התנועה הקיבוצית.

ד"ר מאיר איילי, מורה וחוקר היהדות.

חגי מירום, בן וחבר הקיבוץ לשעבר שהיה מזכ"ל הנוער העובד והלומד, ח"כ שכיהן גם כיו"ר ועדת החוץ והביטחון וגזבר הסוכנות היהודית.

צביקה לוי, האבא של החיילים הבודדים וזוכה פרס ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ נורתה אבן הפינה לאיחוד השרון גבת, דבר, 27 באפריל 1952
  3. ^ השרון גבת לנקודה חדשה, דבר, 29 ביולי 1954
  4. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י"ב
  5. ^ מרדכי נאור, בלי שגיאות העבר, דבר, 18 ביולי 1958