משה פלימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה פלימן
אין תמונה חופשית
לידה 20 ביולי 1905
איוונו-פרנקיבסק, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 במאי 1973 (בגיל 67)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1930
השכלה הנדסת חשמל
עיסוק מנהיג קהילה, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש עיריית חיפה
19691973
(כ־4 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משה פלימן (20 ביולי 1905 - 25 במאי 1973) היה ראש עיריית חיפה בין השנים 1969–1973.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברם של משה ורבקה פלימן בבית העלמין היהודי חוף הכרמל

פלימן נולד בסטניסלבוב (לימים איוונו-פרנקיבסק) שבאוקראינה (אז היה שטח זה חלק מרוסיה). היה חבר בתנועת נוער ציונית והצטרף לתנועת החלוץ. בשל פעילותו הציונית נכלא על ידי השלטונות הרוסיים, אולם שוחרר זמן קצר מאוחר יותר.
עם תום לימודיו התיכוניים נסע למוסקבה שם למד הנדסת חשמל, והמשיך בפעילותו הציונית. בשנת 1929 נאסר בשל פעילותו ונשלח לכלא בסיביר לרצות עונש של שלוש שנים, אולם באוקטובר 1930 קוצרה תקופת מאסרו. הוא גורש מברית המועצות ועלה לארץ ישראל.

לאחר עלייתו עבד כפועל בבית החרושת "שטיין" ביפו ולאחר מכן כחשמלאי בניין עד שמצא עבודה כמורה לפיזיקה ומתמטיקה בתל אביב. כמורה עבד זמן קצר בטרם עבר לעבוד כחשמלאי במחצבות בעתלית. בסוף 1932 הוא אסף במקום זה תרומות עבור שובתי מפעל פרומין[1]. בשנת 1932 התקבל לעבודה בחברת החשמל. בשנות ה-30 נהג לתת הרצאות בנושאי חשמל ובטיחות[2]. ב-1957 מונה לתפקיד מנהל מחלקת הרשת הארצית של החברה ונבחר לדירקטוריון החברה כנציג פועליה.

פלימן התגורר בקריית חיים והיה חבר בוועד הקריה[3]. הוא היה מתומכי חיפה הגדולה שכללה את סיפוח הקריות לחיפה[4][5][דרושה הבהרה] ולאחר סיפוחה של הקריה לחיפה הפך לחבר מועצת העיר חיפה ויו"ר ועדת התחבורה העירונית[6]. במסגרת תפקידו פעל למנוע את הפסקת התחבורה הציבורית בשבתות[7][8]. בשנת 1955 נבחר לתפקיד סגן ראש העיר בלא שכר. פלימן ביקש להיות סגן בשכר כדי שיוכל להתמסר לעבודתו בעירייה[9], אולם בקשתו לא נתקבלה ורק ב-1959 הוא מונה לממלא מקום קבוע לראש העיר וסגן בשכר[10]. הוא מונה אז גם ליו"ר הוועדה לבנין ערים ויו"ר ועדת הכספים[11]. פלימן כיהן כראש העיר לאחר מותו של אבא חושי משנת 1969[12] ועד שנת 1973.

בתקופת כהונתו כראש עיר הוקם המוזיאון הימי הלאומי בחיפה. כמו כן החלה בנייתו של בית חולים סיעודי שהושלם לאחר מותו ונקרא על שמו (המרכז הגריאטרי-שיקומי פלימן).

על שמו בית הספר תיכון עירוני ה' בעיר, כאמור בית החולים ורחוב (הרחוב על שמו הוא חלקו התחתון של הכביש המכונה "דרך פרויד").

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרה ומאיר אהרוני, אישים ומעשים בחיפה והסביבה, 1993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמציה פלד, רחוב משה פלימן, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי עיריית חיפה Coat of arms of Haifa.svg
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית נג'יב אפנדי אל-יאסין אחמד אפנדי ג'לבי מוסטפא בר אל-סאלח מוסטפא פאשה אל-ח'ליל ג'אמל צאדק רפעאת אל-צאלח אברהים אל-ח'ליל חסן שוכרי
1873 – 1877 1877 – 1881 1881 – 1884 1885 – 1903 1904 – 1910 1910 – 1911 1911 – 1913 1914 - 1917
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי חסן שוכרי עבד אל-רחמן אל-חאג' חסן שוכרי שבתי לוי
1917 - 1920 1920 – 1927 1927 – 1940 1940 - 1948
ישראלישראל מדינת ישראל שבתי לוי אבא חושי משה פלימן יוסף אלמוגי ירוחם צייזל אריה גוראל עמרם מצנע גיורא פישר (בפועל) יונה יהב עינת קליש-רותם
1948 – 1951 1951 – 1969 1969 – 1973 1974 – 1975 1975 – 1978 1978 – 1993 1993 – 2003 2003 2003 - 2018 2018 - מכהנת