משחק פורים

לוין קיפניס, כותב השיר

משחק פורים הוא שיר ילדים עברי לפורים מאת לוין קיפניס ובהלחנת נחום נרדי. השיר פורסם לראשונה ב-1929 כבר עם לחנו של נרדי לשיר, ופורסם בספר השירה "גליונות" שכתב קיפניס. השיר נכתב במקור כמחזה לילדים לפורים.

רקע

בשנה שבה נכתב השיר (1929) היו מעט מאוד שירי חגים לילדים בעברית. אומנם חוברו פיוטים ושירים ברוח הדת, אך לא יצירה ברוח היהודית המודרנית. בעקבות זאת, החליט קיפניס לכתוב שירי חגים לילדים בעברית, משום שהיה מומחה בכתיבה ובעריכת תכנים בעברית, וגם בשל עבודתו עם גננות.

השיר והספר

השיר פורסם לראשונה ב-1929 בספר השירה לילדים "גליונות" שחיבר קיפניס. השיר פורסם כבר אז עם לחנו של נרדי, שהתבסס על ניגון של של חסידות קרלין לפיוט "שושנת יעקב". ארבע שנים אחר כך, ב-1933 יצא הספר של השיר, מלווה באיוריו של נחום גוטמן, אשר ממחישים את תחפושות ילדי הגן שבו עבד קיפניס.

הספר "משחק פורים" הוקדש לבתו מנישואיו השניים של קיפניס, נטע. מה שגרם לילדיו האחרים של קיפניס לגלות את האהדה הרבה לשיר.

מאז שיצא הספר לראשונה ב-1933, הפך השיר לנפוץ מאוד בכל ארץ ישראל. השיר והספר היו נפוצים עד כדי כך שכל עותקיו המקוריים של הספר אזלו, והם לא ניתנים עוד להשגה. בשנת 2017, 84 שנים לאחר שפורסם לראשונה, הוציאה חברת ההוצאה לאור של העיתון ידיעות אחרונות - ידיעות ספרים את הספר מחדש, בליווי איוריו המקוריים של נחום גוטמן.

תוכן השיר

הבית הראשון

אדם המחופש לליצן מציג את עצמו, מורה לכולם לשבת ומודיע על תחילתו של משחק פורים.

לאחר סיום הבית הראשון נוהגים לשיר לה, לה, לה.

הבית השני

בבית השני מוזכר אחשוורוש. הוא מתואר בשיר כמי שאוחז בשרביט זהב ועטור בכתר.

הבית השלישי

בבית השלישי מוזכרת אסתר המלכה. היא מתוארת עטורה זר זהב, ומציינת כי דודה הוא מרדכי היהודי.

הבית הרביעי

בבית הרביעי מוזכר מרדכי היהודי. הוא מתואר כשבגדיו בצבע תכלת.

מלבד ציונו של מרדכי היהודי בבית זה, מוזכרים גם שניים ממנהגי החג - אוזני המן ורעשנים, אותם מחלק מרדכי לילדיו.

גם לאחר סיום הבית הזה נוהגים לשיר לה, לה, לה.

הבית החמישי והאחרון

בבית החמישי מוזכר המן (לא בשמו, אך במעשיו). הוא מתואר כמי שהביא סוס והרכיב עליו את מרדכי היהודי.

הפזמון

הפזמון מתחיל במילים "לכולנו, לכולנו" ואז ממשיך בתיאור הדמות, לדוגמה: כתר על הראש (אחשוורוש) על ראשנו זר (אסתר), ומסתיים ב"כל אחד/ת מאיתנו הוא/היא (הדמות)".