רעשן
רעשן הוא כלי נגינה המשמש כצעצוע, כלי-שעשועים המשמיע רעש, ומכאן שמו. את המילה יצר איתמר בן-אב"י.[1]
הרעשן בנוי מידית שבראשה גלגל שיניים, ומחלק המסתובב סביב גלגל השיניים. הפעלת הרעשן נעשית באמצעות תנופה הגורמת לחלק המסתובב להסתובב ולהשמיע רעש בעת החיכוך שלו בגלגל השיניים.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתרבות היהודית נהוג להשתמש בו בפורים בעת קריאת שמו של המן במהלך קריאת מגילת אסתר כחלק ממחיית זכר עמלק שהמן נחשב לצאצאו. מקור המסורת היהודית הקשורה ברעשן היא ככל הנראה לרשום את שמו של המן על פיסות אבן או עץ והכאתם אלו באלו עד למחיקת השם (נוהג קלאסי של מחיית זכר עמלק) אלא שהמנהג התפתח ונותר ממנו בעיקר הרעש ומכאן נולד המנהג להרעיש ברעשן. השימוש ברעשן בעת קריאת המגילה מעורר בעיה הלכתית מכיוון שכך ישנו חשש שהציבור לא ישמע כל מילה ומילה, בניגוד להלכה.
אמנות ייצור הרעשנים הייתה נפוצה מאוד בקהילות היהודיות השונות כאשר הרעשן הפך למעשה לחפץ אמנותי מעוטר בתחריטים וציורים שונים. קיימים רעשנים ממתכת מעץ ומפלסטיק.
מחוץ למסורת היהודית משמשים רעשנים (אם כי רעשנים מסוג שונה) לשעשוע תינוקות וילדים.[2] יש אוהדים המשתמשים ברעשני ענק במשחקי כדורגל וכדורסל, כדרך לבלבל את שחקני הקבוצה היריבה.
ככלי נגינה משמש הרעשן, למשל, ביצירתו של ריכרד שטראוס, "המתיחות העליזות של טיל אוילנשפיגל" ויצירתו של ארנולד שנברג, "שירי גורה".
במלחמת העולם השנייה שימש הרעשן להתרעה בדבר קיומו של גז רעיל.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רעשנים שונים ממוזיאון היכל שלמה באתר "דעת".
- שיר הרעשן באתר הספרייה הלאומית
- נפרת ורדימון, על מה כל הרעש?, באתר ישראל היום, 21 במרץ 2019
- הגראגר; פטישוני המן, בתוך: יום-טוב לוינסקי (עורך), ספר המועדים, כרך ו: פורים, ל"ג בעמר, חמשה עשר באב, תל אביב: אגודת עונג שבת על ידי דביר, ה'תשט"ו, עמ' 119–120, באתר HebrewBooks
- חן מלול, להכות את המן הרשע: סיפורו של הרעשן, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, מרץ 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איתמר בן-אב"י, החצוף הארצישראלי, עמ' 46.
- ^ דוגמה לרעשן המיועד לתינוקות באתר "שילב"
- ^ Lincolnshire Special Constabulary Bulletin No. 27 - September, 1942.
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים • פרסום הנס | 
|
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית • היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר | |
| תפילות ופיוטים | למנצח על אילת השחר • על הנסים • אשר הניא • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • ככלות ייני • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה | |
| שירים | ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • חג פורים (שיר) • אני פורים • ליצן קטן נחמד • רשימת שירים ופיוטים לפורים • פיוטים ושירים נוספים | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • רב פורים • עדלאידע • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • מסכת מגילה • זכר למחצית השקל • פורים קטן • פורים שני • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • קבר אסתר ומרדכי | |
