משל הזורע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

משל הזורע הוא אחד ממשלי ישו בברית החדשה המופיע בבשורות הסינופטיות במתי י"ג 1–23, מרקוס ד' 1–4 ולוקס ח' 4–15.

במשל הזורע מסופר על חקלאי הזורע זרעים והוא עושה זאת תוך פיזור הזרעים בשדה. חלק מן הזרעים נופלים על אם הדרך (בצד השדה), חלק מן הזרעים נופלים על אדמת טרשים,, חלק מן הזרעים נופלים על קרקע המצמיחה קוצים. בכל אותם מקרים הזרעים הולכים לאיבוד כיוון שאינם מניבים יבולים. לעומת זאת הזרעים הנופלים על הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה, נובטים, צומחים ומניבים יבולים, חלקם נותנים יבולים פי שלושים, אחרים מניבים פי שישים ועוד אחרים פי מאה שערים.

לאחר שישו סיפר את המשל, הוא מבאר (לתלמידיו בלבד) את הנמשל: הזרע מייצג את הבשורה הזורע הוא זה המכריז את הבשורה (ישו בעצמו), סוגי הקרקעות השונות מייצגים את אופן תגובת בני אדם שונים לבשורה: שלוש הקרקעות הראשונות מייצגות את דחיית הבשורה בעוד הקרקע האחרונה, הטובה מייצגת את קבלת הבשורה בצורה המיטבית. השערים מייצגים ואת הגמול אשר לה זוכה מי שקיבל את הבשורה, האמין בה ופעל על פיה. הגמול עומד ביחס ישר להשקעה באמונה ובבצוע מעשים מתוך האמונה.

יש לציין כי לא מתואר במשל שהזורע מבצע תהליך של הכנת הקרקע (חרישה, שידוד, קילטור, דישון וכו') לפני הזריעה, פרשנות אפשרית לכך היא שאלוהים יעשה זאת מראש, באופן שהוא בוחר.

טקסט המשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

3 שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ הִנֵּה יָצָא הַזֹּרֵע לִזְרֹעַ׃ 4 וַיְהִי בְזָרְעוֹ וַיִּפֹּל מִן־הַזֶּרַע עַל־יַד הַדָּרֶךְ וַיָּבֹאוּ עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיֹּאכְלֻהוּ׃ 5 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל־מְקוֹם הַסֶּלַע אֲשֶׁר אֵין־לוֹ שָׁם אֲדָמָה הַרְבֵּה וַיְמַהֵר לִצְמֹחַ כִּי לֹא־הָיָה לוֹ עֹמֶק אֲדָמָה׃ 6 וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּצָרֵב וַיִּיבָשׂ כִּי אֵין־לוֹ שׁרֶשׁ׃ 7 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל בֵּין הַקֹּצִים וַיַּעֲלוּ הַקֹּצִים וַיְמָעֲכֻהוּ וְלֹא נָתַן פֶּרִי׃ 8 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נָפַל עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה וַיִּתֵּן פְּרִי עֹלֶה וְגָדֵל וַיַּעַשׂ זֶה שְׁלֹשִׁים שְׁעָרִים וְזֶה שִׁשִּׁים וֵזֶה מֵאָה׃ 9 וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם מִי אֲשֶׁר אָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֹעַ יִשְׁמָע׃

- (מרקוס ד' 3–9), הברית החדשה, תרגום דליטש

הנמשל (פרשנותו של ישו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

10 וַיְהִי בִּהְיוֹתוֹ לְבַדּוֹ וְיִּגְּשׁוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ עִם־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיִּשְּׁאָלוּהוּ עַל־הַמָּשָׁל׃ 11 וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם לָכֶם נִתַּן לָדַעַת סוֹד מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַאֲשֶׁר מִבַּחוּץ לָהֶם הַכֹּל בִּמְשָׁלִים׃ 12 לְמַעַן יִרְאוּ רָאוֹ וְלֹא יֵדְעוּ וְשָׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְלֹא יָבִינוּ פֶּן־יָשׁוּבוּ וְנִסְלַח לְחַטֹּאתָם׃ 13 וַיּאֹמֶר לָהֶם לֹא יְדַעְתֶּם אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה וְאֵיךְ תָּבִינוּ אֶת־הַמְּשָׁלִים כֻּלָּם׃ 14 הַזֹּרֵע הוּא זֹרֵעַ אֶת־הַדָּבָר׃ 15 וְעַל־יַד הַדֶּרֶךְ אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר יִזָּרַע־בָּם הַדָּבָר וּכְשָּׁמְעָם אוֹתוֹ מִיָּד בָּא הַשָׂטָן וַיִּשָׂא אֶת־הַדָּבָר הַזָּרוּע בִּלְבָבָם׃ 16 וְכֵן הַנִּזְרָעִים עַל־מְקֹמוֹת הַסֶּלַע הֵם הַשֹּׁמְעִים אֶת־הַדָּבָר וּמַהֵר בְּשִׂמְחָה יִקָּחֻהוּ׃ 17 אַךְ אֵין־לָהֶם שׁרֶשׁ בְּקִרְבָּם וְרַק לְשָׁעָה יַעֲמֹדוּ וְאַחַר־כֵּן בְּבֹא צָרָה וּרְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר מְהֵרָה יִכָּשֵׁלוּ׃ 18 וְאֵלֶּה הַנִּזְרָעִים בֵּין הַקֹּצִים הֵם הַשֹּׁמעִים אֶת־הַדָּבָר׃ 19 וְדַאֲגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִרְמַת הָעשֶׁר וְתַאֲוֹת אֲחֵרוֹת בָּאוֹת וּמְמָעֲכוֹת אֶת־הַדָּבָר וּפְרִי לֹא יִהְיֶה־לּוֹ׃ 20 וְאֵלֶּה הַזְּרוּעִים עַל־הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם הַשֹּׁמְעִים אֶת־הַדָּבָר וּמְקַבְּלִים אֹתוֹ וְעֹשִׂים פְּרִי זֶה שְׁלֹשִׁים שְׁעָרִים וְזֶה שִׁשִּׁים וְזֶה מֵאָה׃

- (מרקוס ד' 10–20), הברית החדשה, תרגום דליטש

הקשר למטרת המשלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הבשורה על פי מרקוס והבשורה על פי מתי, משל זה משמש גם כהסבר למטרת המשלים בכללותם וכן הסבר על המשל עצמו, המהווים חלק מ"הדרשה" של ישו שהועברה מתוך הסירה על הכנרת. בהזדמנות זו בחר ישו לדבר מתוך הסירה כאמצעי להעברת מסר במקום המדמה מבחינת האפקט האקוסטי אמפיתיאטרון, וזאת על מנת שקהל המאזינים הגדול שהיה על חוף האגם מסביב יוכל לשמוע אותו היטב. בבשורת לוקס לא מוזכר השימוש בסירה להשמעת הדרשה, אולם גם כאן מציג ישו את המשל בפני המון מאזיניו שנאסף "מכל ישובי הסביבה", וגם כאן מתקיים הדיון על שאלת מטרת משלים והפרשנות על משל הזורע עצמו.

חשוב לציין שבעוד שהמשל עצמו עובר בדרשה להמונים, הנמשל - הפרשנות נמסרה לתלמידיו בלבד.

פרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטר ברויגל האב, משל הזורע על רקע נוף, 1557.

היו מלומדים שחשבו שהמשל במקורו מביע אופטימיות בהתבוננות שטחית, וזאת על אף הכשל ברוב המקרים בנביטה וצמיחת הזרע, אך בסופו של דבר ה"זרע" יצליח לנבוט, להשריש, ולהניב "יבולים" גדולים[1]. מרקוס משתמש במשל כדי להדגיש את הצלחתו הקודמת של ישו להשפיע על ההמונים בהרצאת תורתו, כמו גם הצלחת השפעת המסר של בשורת ישו על העולם כולו במהלך שלושת העשורים שהפרידו בין תקופת חיי ישו לבין תיעודה, כלומר זמן כתיבת הבשורות[2].

ישו מסביר לתלמידיו שהוא מלמד בסגנון סיפור המשלים כיוון שהוא אינו רוצה שכולם יבינו אותם, מלבד אותם שהם חסידיו - תלמידיו. הללו המצויים מחוץ לקבוצת התלמידים אינם אמורים להבין אותם. לפיכך מלכתחילה חייב המאזין להיות מחויב לדרכו - בשורתו של ישו, על מנת להבין את המסר שלו. ללא התחייבות כזאת לא יוכל איש לעולם להבינם עד הסוף ולהיעזר במסר שלו. מי שאינו מבין את המשלים בצורה הנכונה, זה סימן לכך שאינו תלמיד אמת של ישו[3] . ישו מצטט את ישעיהו ו' 9–10[4] שהוכיח את בני ישראל תוך ידיעה ברורה שהמסר שלו ייפול על אוזניים ערלות ולא מבינות ומשום כך חטאם של בני ישראל לא נסלח להם ולכן נענשו על ידי אלוהים[2].

המסר הזה בהקשר למשל הזורע, חיוני להבנת כל שאר משלי ישו, כפי שהוא מבהיר: מה שנדרש בטרם הבנת המשלים של ישו הוא האמונה בו ובבשורתו, וכי לא תינתן הארה והבנה לאלה המסרבים להאמין, ולכן המשל יכול רק להטעות או לבלבל אותם[5].

הערה

לפי ספר בראשית כ"ו 12–13, יצחק אבינו " יב וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה. יג וַיִּגְדַּל, הָאִישׁ; וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, עַד כִּי-גָדַל מְאֹד."

יש הסוברים שלהגיע ליבולים פי מאה זה אולי, קצת נדיר, אך לפי המסופר לעיל על הצלחתו של יצחק, משתמע שנראה כי לא נשמע לפני כן כדבר הזה, והדבר הפך כנראה לסמל של קציר מאוד מוצלח ולשגשוג בלתי רגיל"[6]. אחרים טוענים "שאין צורך להגזים בחשיבות העניין וכי מדובר כאן רק לצורך הבנת התמונה הכללית ולא לשמש כמופת למשהו[7].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kilgallen, John J., A Brief Commentary on the Gospel of Mark, Paulist Press, 1989. ISBN 0-8091-3059-9
  • Bruce R. McConkie, Doctrinal New Testament Commentary, Vol. I:289
  • James E. Talmage, Jesus The Christ, pg. 263-266

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משל הזורע בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kilgallen p.82
  2. ^ 2.0 2.1 Kilgallen p.83
  3. ^ Kilgallen p.84
  4. ^ ט וַיֹּאמֶר, לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה:  שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל-תָּבִינוּ, וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל-תֵּדָעוּ.  י הַשְׁמֵן לֵב-הָעָם הַזֶּה, וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע:  פֶּן-יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע, וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב--וְרָפָא לוֹ.  
  5. ^ Kilgallen p.86
  6. ^ Ellicott's Commentary for Modern Readers on Matthew 13, accessed 14 January 2017
  7. ^ Meyer's NT Commentary on Matthew 13, accessed 14 January 2017